"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הותרו לפרסום שמות העצורים בפרשה 242

הותרו לפרסום שמות העצורים בפרשה 242 החושפת העברת כספים קואליציוניים בתמורה לשוחד: אלכס ויז'ניצר, שי ברס, ישראל יהושע ושאול מזרחי • מעצרם הוארך

,עודכן
העצורים בביהמ"ש, היום // צילום: גדעון מרקוביץ' // מימין: שאול מזרחי, שי ברס ואלכס ויז'ניצר, היום בביהמ"ש

התפתחות נוספת בפרשת השחיתות שבה מעורבים בכירים במפלגת ישראל ביתנו: היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) עצרה הבוקר לוביסט ושלושה בכירים בשרות הציבורי: שי ברס, לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל, אלכס ויז'ניצר לשעבר מנכ"ל חברת נת"ע, שאול מזרחי יו"ר המשכ"ל והלוביסט ישראל יהושע. הארבעה נעצרו בחשד לעבירות שוחד, מרמה והלבנת הון.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אחר הצהריים הוארך מעצרם בבית משפט השלום בראשון לציון. מעצרו של יהושע הוארך בשלושה ימים, ומעצרם של שלושת האחרים הוארך ביומיים. מבחינת יהושע וויז'ניצר מדובר בהארכת מעצר שנייה באותה פרשה.

נציג המשטרה אסף ולפיש, טען בדיון הארכת המעצר כי החקירה העלתה שמדובר במנגנון שוחד מסועף שבו מועברים תקציבים של מיליוני שקלים. לדבריו, החקירה הסמויה הניבה התפתחות משמעותיות ביחס לחשדות המרכזיים המיוחסים לחשודים. כן טען כי ויז'ניצר ויהושע שומרים בחקירתם על זכות השתיקה. "זו זכות חוקית שלהם, מכובדת על ידינו אך מערימה קשיים על החקירה. ההתפתחות החקירה היא כהפוגת ערפל, במקומות מסוימים התבהרה לה תמונה בדבר מנגנון שוחד מסועף שבו מועברים תקציבים של מיליוני שקלים כתמורה לשוחד של מיליוני שקלים, במקומות אחרים נחשפנו למראות שלא היו מוכרים לנו קודם לכן", טען.

בד בבד עם מעצרם, המשטרה פשטה על בתיהם ומשרדיהם, ערכה חיפושים והחרימה מסמכים. החשד המרכזי נגדם הוא העברת כספים קואליציוניים מנופחים ממפלגת ישראל ביתנו לרשות מקומית לצורך פיתוח כבישים ותשתיות - כשאת חלק מהסכום שלשלו לכיסם הפרטי.

נראה כי ההתפתחות החדשה והמעצרים באו לאחר שככל הנראה גוייס בפרשה עד מדינה נוסף.

פרקליטו של יהושע טען בדיון, כי הוא לא קשור לשום לשיבוש חקירה המיוחס לו וכי בפרשה הטיחה המשטרה חשדות רבים בפני החשודים, "ראיות לא הוצגו", טען.

פרקליטו של ויז'ניצר טען כי מדובר בחשדות בעלמא וכי מרשו מחקר על חשדות ממוחזרים.

פרקליטתו של ברס טענה כי הוא נחקר בפרשה בחודש מאי וכי אם היה רוצה, היה יכול לשבש את החקירה נגדו. לטענתה, בחקירתו האחרונה לא הוצגה לו כל ראיה, לא הוטחה לו גרסה אחרת של עד חדש או משהו שלא הוזכר בחקירה הקודמת בחודש מאי.

סנגורו של מזרחי טען כי אין לו שום קשר לפרשת ישראל ביתנו.

בחודשים האחרונים מנהלת המשטרה את השלב הגלוי בחקירה שבמסגרתה נעצרו בכירים בישראל ביתנו, ובהם פאינה קירשנבאום לשעבר סגנית שר הפנים, וסטס מסז'ניקוב, לשעבר שר התיירות. זאת, בשל חשד שהפעילו רשת שטוותה שיטת פעולה שיטתית מאורגנת של העברת כספים קואליציוניים, בעיקר ממפלגת ישראל ביתנו לרשויות מקומיות לטובת פרויקטים, שחלקם חזרו לכאורה בדרך עקיפה לכיסם של קירשנבאום, בכירים במפלגתה ובשרות הציבורי.

בפרשה, נעצרו ונחקרו עד כה עשרות בכירים בשירות הציבורי בעבר ובהווה בחשד שהעבירו סכומי כסף ניכרים מהקופה הציבורית לגופים מתוקצבים ולרשויות שונות שלא כדין, בתמורה למתן טובות הנאה שונות לחשודים ולמקורביהם, בין היתר באמצעות מינויים, טובות המאה ותשלומי שוחד.

שופט בימ"ש השלום מנחם מזרחי ציין בהחלטתו כי עיון בדוחות סודיים שהגישה המשטרה, מלמד שקיים חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות לחשודים בהסתייגות אחת. לדבריו, בעוד שהמשטרה טוענת כי המעצר נדרש נוכח התפתחות חדשה בחקירה, עיון בחומר מלמד כי מדובר למעשה באירוע חקירתי שנולד כבר בינואר 2015, מה שמלמד כי חומר הראיות החדש שנאסף אינו מן העת האחרונה, אלא שיתכן ועיבוד החומר, תוך קבלת החלטות, בהגעה למסקנות, הוא זה שנעשה בימים האחרונים.

"העובדה שהיחידה החוקרת הגיעה למסקנה שתמונת השוחד בעלת היקף נכבד הרבה יותר, מכפי שהסתבר מלכתחילה, בהחלט מחייבת חקירה עד תום, אך לא בהכרח בתוך תקופת מעצר", ציין בהחלטתו השופט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר