"גודל תקציב הביטחון והרכבו מחייבים את גורמי הממשלה לקיים פיקוח ובקרה הדוקים יותר על ניהול תקציב הביטחון", זוהי אחת מהמסקנות, המפורסמות היום במסגרת דוח מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא בנוגע לתקציב מערכת הביטחון ומשרתי הקבע בצה"ל.
דוח המבקר מאגד למעשה שלושה דוחות. הדוח הראשון בוחן את תהליכי התייעלות והתכנסות למסגרת תקציב הביטחון, ובהם יישום המלצות ועדת ברודט, השני עוסק במערך הנגדים בצה"ל והשלישי בוחן את החלטת הממשלה משנת 2002 להעביר את בסיסי צה"ל.
על פי המבקר, בדוח העוסק בתהליכי התייעלות והתכנסות למסגרת תקציב הביטחון נאמר, כי כל המערכות שאמורות היו ליישם את המלצות ועדת ברודט, לא מילאו את שנדרש מהן בראייה רב-שנתית. מערכת הביטחון לא התייעלה ברמה הנדרשת, בעיקר בתחום כוח האדם ובמספר תחומים נוספים המפורטים בדוח. כמו כן, צה"ל לא בחן בשנים האחרונות עריכת שינויים מהותיים במבנהו ובפעילותו, נוכח הצורך לעשות את ההתאמות הנדרשות אל מול המציאות האזורית המשתנה. בחינה זו עשויה הייתה לתרום לחלוקה נכונה יותר של משאבים, לצמצום הפגיעה שנגרמה בשנים אלה בכשירותן ובמוכנותן של יחידותיו למלחמה, בדגש על כשירות מערך המילואים כפי שפירט המבקר בדוח שפורסם במרץ 2014 על "כשירות מערך המילואים ביבשה".
המבקר מוסיף כי גם החלטות הממשלה בנוגע למסגרת תקציב הביטחון אופיינו בחוסר עקביות ויצירת אי-ודאות למערכת הביטחון בנוגע לגודל תקציבה, כתוצאה מהפחתות בתקציב הביטחון ותוספות שניתנו לו במהלך שנת העבודה שפגעו ביכולת התכנון שלה. עקב כך, מתנהל צה"ל זה מספר שנים ללא תכנית רב-שנתית, החיונית לו בשל אופי פעילותו.
לגבי הדוח על מערך הנגדים בצה"ל מציין המבקר כי מערך הנגדים מאופיין בשכר נמוך יחסית, ועל פי דוחות הממונה על השכר במשרד האוצר, 25% ממשרתי הקבע בצה"ל, מתוכם בעיקר נגדים, קיבלו השלמות לשכר המינימום, ושכרם הממוצע עמד על כ-6,000 ש"ח.
בנושא הדוח העוסק במעבר בסיסי צה"ל לנגב מציין שפירא כי בביקורת נמצא, כי אין עדיין פתרונות תקציביים למעבר יחידות אלה לנגב, לרבות בכל הנוגע לעידוד ותמיכה במעבר מקום המגורים, ותעסוקת בני ובנות הזוג. כמו כן חסרים פתרונות תחבורתיים המהווים נתיב קריטי להצלחת המהלך.
למרות הליקויים השונים שהעלה המבקר, הוא מצא לנכון לציין לטובה את המהלכים האחרונים שהחלו במשרד הביטחון וצה"ל למען קידום ההתייעלות ולהטמעה של תרבות התייעלות בכל הרמות, כמו גם את מהלכיו של הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, לבחינת שינויים ארגוניים במבנה צה"ל.
צויין לטובה, הרמטכ"ל איזנקוט // צילום: דודי ועקנין
ההוצאה על כוח אדם בקבע: 18% מהוצאות מערכת הביטחון
בין הליקויים העיקריים המצוינים בדוח העוסק בתהליכי התייעלות והתכנסות למסגרת תקציב הביטחון, נמצא כי במשך שלוש שנים (מאוקטובר 2001), לא כונסה ועדת ההיגוי העליונה בראשות מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל, למעט פגישה אחת – מה שהביא לפגיעה בבקרת הדרג הבכיר במערכת הביטחון על תהליך ההתייעלות כולו.
על פי הדוח, רמת ההתייעלות המצופה לא הושגה במספר תחומים, שבמרכזם עומדת ההוצאה על שכר כוח האדם בקבע, המהווה 18% מסך ההוציאות במערכת הביטחון. עד 2012 לא סוכמה תכנית התייעלות בכוח האדם בקבע, ומינואר 2008 ועד ינואר 2013, לא רק שמערכת הביטחון לא הקטינה את מספרם, אלא ששיא כוח האדם קבע גדל בכ-9%.
נוספת על כך העובדה שעד לסוף שנת 2016 היה אמור כוח האדם קבע לרדת ב-9%, על כן, גם אם תושלם הירידה – ספק אם ניתן לראות בתהליך בכללותו התייעלות.
ועדת ברודט המליצה כי היקף ההתייעלות בנים 2008-2012 יעמוד על 10 מיליארד שקל, אך בפועל הסתכמו הצמצומים בכ-3.8 מיליארד שקלים בלבד. על פי דוח המבקר, הפיגור בהשגת ההתייעלות לעומת היעד משמעותי, ובעל השלכות מרחיקות לכת על תקציב הביטחון.
עוד ליקוי מרכזי שמציין המבקר נוגע להיעדר פיקוח ובקרה של הדרג המדיני ושל משרד האוצר על התייעלות מערכת הביטחון. על פיו, למרות המלצות ועדת ברודט שאומצו ע"י הממשלה, מאז אוקטובר 2008 לא קיים ראש הממשלה דיונים ייעודיים בנושא התייעלות מערכת הביטחון.
עוד צוין בדוח כי על מנת להתכנס למסגרת תקציב הביטחון, ובהיעדר תכנית רב שנתית מוסדרת, תכניות העבודה של צה"ל לשנת 2013 ו-2014 כללו פגיעה בכשירותו ובמוכנותו של צה"ל, לרבות ביטול תרגילים ואימונים.
כותבי הדוח ממליצים בתחום ההתייעלות כי מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל יוודאו שתהליך ההתייעלות יימשך ברציפות, תוך כדי בדיקה של כל התחומים, ווידוא שאכן הושגו היעדים הנדרשים. עוד הומלץ לקבוע מסגרת תקציב ביטחון בראייה רב שנתית. המלצה נוספת מתייחסת למטה הלאומי לביטחון, ועל פיה על המטה לקיים בקרה רציפה על התייעלות מערכת הביטחון כולה.
בחלק זה מזכירים כותבי הדוח באופן שולי את הדוח שהגישה ועדת לוקר בחודש שעבר לראש הממשלה, ומציינים כי "לאחר שהממשלה תדון ותחליט בנוגע להמלצותיה, נדרש שכל הגורמים המעורבים יתארגנו ויפעלו בהתאם להחלטות שתתקבלנה, וכי תתקיים בקרה ופיקוח על יישומן".
פגיעה בזכויות הנגדים
הליקוי העיקרי שנמצא בדוח העוסק במערך הנגדים בצה"ל נוגע לאי-מימוש חלק מסוים בהסכםהשכר לנגדים והשלכותיו (חלק ב' להסכם).
על פי הדוח שר הביטחון וראשת אכ"א לשעבר קשרו בין אי-מימוש ההסכם למגמת עזיבה של נגדים איכותיים את הצבא. כך, "שיעור הנגדים המוערכים כבעלי נתוני איכות גבוהים, המשתחררים מיזמתם, מכלל הנגדים המשתחררים מיזמתם במהלך שירות הקבע הראשוני, עמד על 12.8% בשנת 2011, ועלה עד ל-17.7% בשנת 2013".
לדעת משרד מבקר המדינה, העיכוב המתמשך במימוש חלק ב' להסכם שכר הנגדים פוגע בזכויות של הנגדים, ועלול להביא לפגיעה ישירה ביכולתו של צה"ל לשמר את הנגדים הנחוצים ביחידותיו, ובכלל זה גם כמוקדי ידע ביחידותיהם לאורך זמן.
ליקויים נוספים לתהליכי מיון של נגדים משירות הקבע הראשוני לשירות הקבע המובהק, וכן ליקויים בתהליכי מינוי בכיר של נגדים.
על פי ההמלצות, על משרד האוצר ומשרד הביטחון, בשיתוף משרד ראש הממשלה, לפעול בדחיפות להבאת חלק ב' להסכם שכר הנגדים לדיון בממשלה, כדי שניתן יהיה לממשו, וכדי לסייע לצה"ל לשמר נגדים כמוקדי ידע ביחידותיהם לאורך זמן.
עוד מצויין בדוח כיף הקידום של נגדים משירות הקבע הראשוני לשירות הקבע המובהק הוא חשוב מאוד הן לצה"ל ולא פחות מזה, לפרט עצמו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי היעדרם של מסמכי הנמקה להחלטות שבהן הועדפו נגדים מסוימים על פני נגדים אחרים בעלי נתוני איכות זהים מונע ממקבלי ההחלטות ברמות השונות את כל המידע הנדרש לצורך ההחלטות.
עיר הבה"דים בנגב. ליקויים רבים // צילום: דודו גרינשפן
מעבר צה"ל לנגב - בעל חשיבות לאומית
החלק האחרון בדו שפורסם היום נוגע למעבר בסיסי צה"ל לנגב ובו נטען כי מאז החלטת הממשלה על תכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב משנת 2005, לא סוכמה המסגרת התקציבית להעברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב.
על פי הדוח, רק בינואר 2015 התקבלה החלטת ממשלה שקבעה, בין היתר, כי התכנית לפינוים של מחנות צה"ל נוספים מאזורי ביקוש והקמת מחנות קולטים חדשים וכן העברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב יתוקצבו בסעיף תקציבי נפרד בתקציב המדינה, שיהיה נוסף על בסיס התקציב של משרד הביטחון. עם זאת, גם לאחר החלטת הממשלה עלו סוגיות בנוגע לאופן התקצוב והרישום בתקציב המדינה של עלות מעבר היחידות ושל ההכנסות ממכירת הקרקעות, שטרם באו על פתרונן.
ליקוי נוסף נרשם בתחום הפתרונות התחבורתיים למעבר צה"ל לנגב. על פי משרד המבקר, עם העברת היחידות לנגב צפוי גידול של עשרות אלפי משרתים שינועו דרומה (גידול של כ-100%), ונדרש פתרון להסעתם בעיקר בציר תל אביב-באר שבע. ישנם פרויקטים תחבורתיים שהשלמתם הכרחית למעבר צה"ל לנגב אך ביצועם טרם החל, מאחר שטרם סוכמו המקורות התקציביים והאחריות לביצועם.
כמו כן הוזכר ליקוי בתחום היעדר סיכום בנוגע לתמיכה באנשי הקבע העתידיים לשרת בנגב.
ההמלצה העיקרית בחלק זה של הדוח נוגעת ליישום ללא דיחוי נוסף של הליקויים על מנת שמעבר צה"ל לנגב ופיתוח הנגב בכלל - תחום בעל חשיבות לאומית - יתממשו בלוחות הזמנים שנקבעו, תוך מתן פתרונות לסוגיות שעלו בעקבותיהן.
תגובת צה"ל ומשרד הביטחון לנושא ההתייעלות:
מצה"ל ומשרד הביטחון נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה מתייחס לשנים 2008-2012, ואינו משקף את הנעשה בצה"ל בימים אלו".
"העלייה המדוברת בכוח האדם בשנים הנידונות בדו"ח התבצעה בהתאם לצרכים מבצעיים שנבעו מהמציאות המשתנה ובעקבות פיתוח יכולות חדשות וחשובות כגון העצמת מערך הסייבר, מתן מענה לחיזוק ההגנה על הגבולות והקמת מסגרות הגנה אווירית.
לפני כשבועיים, הציג הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט את התוכנית הרב שנתית 'גדעון' שנבנתה למול המציאות הביטחונית, אתגרי השעה והאיומים השונים מחד, ומאידך, מתייחסת לאתגרי התקציב והשתנות הצרכים של החברה הישראלית. לצערנו, דו"ח מבקר המדינה אינו מתייחס להישגי תוכנית ההתייעלות מאז 2013".
"יודגש כי תהליכי ההתייעלות ובקרת החסכונות מוצגים בשקיפות, בכל רגע נתון, למקבלי ההחלטות בדרג הבכיר. כמו כן, צה"ל המשיך במאמצי ההתייעלות ביוזמתו בתהליך קשה במסגרתו פוטרו אלפי אנשי קבע. מאז תחילת 2013, פוטרו 2,300 משרתי קבע זאת על אף הנדבך המשמעותי המהווים משרתים אלו בפעילות צה"ל בשמירה על ביטחון ישראל".
תגובת משרד הביטחון וצה"ל לנושא מעבר צה"ל לנגב:
מצה"ל ומשרד הביטחון נמסר בתגובה: "הקמתה של קריית ההדרכה חוללה צמיחה כלכלית לעסקים קטנים, גדולים ובינוניים בנגנב. במקביל מתקיים גם פינוי של חלקים נרחבים ממחנות צה"ל במרכז הארץ ובעיקר בבסיס צריפין. במקום הבסיסים שיפונו יקודמו תכניות בינוי להקמת עשרות אלפי יחידות דיור שיתנו מענה למצוקת הדיור במרכז הארץ".
"קידום התשתיות הלאומיות בנגב לקליטת הבסיסים והמשרתים בנגב בדגש על תחבורה, מגורים, בריאות ועוד הוא הכרחי לצד תמיכה וליווי אנשי הקבע העוברים לשרת ולגור בנגב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו