כך תשמרו על ילדיכם ברשת

כבר מגילאים צעירים מאוד ילדים משוטטים באופן עצמאי באתרים שונים בעולם הווירטואלי ונחשפים לתכנים שונים. הסכנות רבות – החל מכר פורה להתעללות אכזרית של בני הכיתה והפצת תמונות פוגעניות ועדפדופילים שהמנצלים את הרשת להסתרת זהותם. בעולם המודרני רשת האינטרנט היא עובדה מוגמרת, חלק מחוקי העולם המודרני.

כמעט ולא ניתן למנוע מילדכם חשיפה אליה, אך בהחלט ניתן לצמצמם למינימום את הסכנות שבהם. יריב פאר – מנכ"ל"תום", ספקית אינטרנט בטוח ומומחה לגלישה בטוחה ברשת מרכז כמה טיפים חשובים שמומלץ לקיים בקלות בכל בית, בשביל שנהיה בטוחים:

חובת ההשגחה: ראשית השגיחו על ילדכם. זאת חובה עליונה של ההורה. "אם אני מוותר על זה אני מפקיר את תפקידי כהורה. פשוט כך".

לנצח נצחים: דברו עם הילדים על משמעות הנצחיות של חומר העולה לאינטרנט. כדור שנפל לגינה אפשר להחזיר, תמונה ששוגרה לרשת לעולם לא ניתן למחוק.

שיתוף תמונות זאת עבירה: הסבירו לילד שהפצת תמונה של ילדה מהכיתה עם רמיזות מיניות זה קודם כל עבירה פלילית, לא פחות, וגם מעשה מכוער ולא מוסרי.

לא הכל נכון: גם הילד הכי "חנון" יכול למצוא עצמו משתתף בבריונות רשת. ספרו לו כי לא כל מה שכתוב על מישהו ברשת נכון. אדם אנונימי זהו אדם שאנשים אחרים יכולים להמציא עליו עלילות כדי לפגוע בו.

אין קוד: הטלפון של הילד הוא לא כספת וגם לא המחשב. הילד התקין קוד שמונע מכם להיכנס? אין גלישה.

תסמיני גלישה בעייתית: היו ערים לשינויים בהתנהגות של ילדכם.הסתגרות בחדר, עיניים אדומות, דיבור מבולבל וחוסר קוהרנטיות, תיאבון בעייתי ויקיצות בוקר מוקדמות.

הכתבה הכי נקראת באתר: הגבר סירב לקיים יחסי מין - והותקף

הטכנולוגיה לטובתכם: ישנם כלים טכנולוגיים שמאפשרים התראה כשמאיימים על ילדכם בפייסבוק או מונעים גלישה לאתרים מסוכנים. התקינו אותם.

תעקבו אחר הילד: פשוט כך. בדקו את הפייבוריט במחשב של ילדכם. בדקו את קבצי הקוקיז. אם הם מחוקים – כנראה שיש לו מה להסתיר. תשאלו אותו עם מי הוא ניהל צ'אט, בן כנה ומאיפה הוא. תגלו דברים שלא דמיינתם.

בשעה טובה: קבעו לילד שלכם שעות מוגדרות לגלישה ברשת. יש גם כלים טכנולוגיים שיכולים להגביל אותו בכך. גלישה מוגברת פוגעת בילדים רגשית, ולפעמים גם באנשים אחרים שבהם הם פוגעים דרך הרשת.

חזית אחידה: הילדים מחפשים "לפצל" ביניכם. זאת המומחיות שלהם. בין אבא, לאמא או למטפלת. לכן גלישה בטוחה של הילד זאת אחריות של כולם. בלי מלחמות, בלי "לחברים שלי מותר" – קבעו את הכללים בבית. נקודה.