"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניצולת שואה נפטרה יום לאחר אישור הגדלת הקיצבה; הבעל יקבל אותה

ניצולת השואה פנינה וינר קיבלה את האישור על ההכרה בהחמרת מצבה הבריאותי ויום לאחר קבלתו נפטרה

,עודכן
פנינה ז"ל ויוחנן וינר // צילום רפרודוקציה: גיל אליהו/ג'יני // פנינה ז"ל ויוחנן וינר

ברגע האחרון: ניצולת השואה פנינה וינר קיבלה את האישור על ההכרה בהחמרת מצבה הבריאותי ויום לאחר קבלתו נפטרה. האלמן, יוחנן וינר - ניצול שואה בעצמו - יקבל את הקיצבה המוגדלת.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

השניים הוכרו כמי שסובלים מ־25% נכות ולא ידעו כי הם רשאים לדרוש הכרה בהחמרת מצבם. עמותת "אביב לניצולי השואה" נחלצה לעזרתם, וכן רינה שטאדלר, מתנדבת של העמותה ומחלקת הרווחה של מ. א. גליל תחתון וביטוח לאומי. לבסוף נקבעו לה 55% נכות ולבעלה (87) 51% נכות.

משמעות ההחלטה לא פחות מדרמטית: יוחנן שנותר אלמן זכאי על פי חוק להמשיך ולקבל את קצבתה המוגדלת של אשתו במשך שלוש שנים לאחר פטירתה (שהיא לא זכתה לממש) ולאחר מכן קיצבה של 2,000 שקלים עד לסוף חייו. זאת לצד הקצבאות שלהן הוא זכאי כניצול שואה בעצמו.

לדברי הבת, גפן דולב בלהה, "כעת אבי לא צריך לעשות חשבון כפי שעשה בעבר, למשל לקניית פירות. בעבר, הכל היה מחושב 'בדיוק'. מרגע שהוא הבין שאמא ז"ל לא תחזור, הוא יכול להרשות לעצמו קצת יותר".

עו"ד אביבה סילברמן, מייסדת ומנכ"לית "אביב לניצולי השואה", ציינה כי "זו החובה המוסרית שלנו לתת לניצולי השואה יד, לעדכן, לסייע וללוות אותם בתהליך מיצוי הזכויות - אלו זכויות שמגיעות לניצולי השואה על פי חוק, ושמיצוין יכול לעשות את ההבדל בין עוני לחיים בכבוד וברווחה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר