שני ציוצים בטוויטר שינו את חייו של העיתונאי הארגנטינאי דמיאן פצ'טר, וזיעזעו את החיים הפוליטיים של ארגנטינה. ירצה או לא, שמו של פצ'טר לעד יהיה קשור לתובע הארגנטינאי אלברטו ניסמן, שמת לפני חצי שנה. גופתו נמצאה 12 שעות לפני שהיתה אמורה להיערך הופעתו הדרמטית בקונגרס של בואנוס איירס כדי למסור פרטים רבים נגד נשיאת ארגנטינה, כריסטינה פרננדס דה קירשנר, ובכירים בממשל, בנוגע להסתרת מידע על תפקידה המרכזי של איראן בפיגוע נגד הקהילה היהודית באמיה (Amia), בניין הקהילה היהודית בבירה בואנוס איירס.
עד היום, לא רק שטרם הושג צדק עבור 85 האנשים שנרצחו כשהיו במרכז היהודי ב־18 ביוני 1994, אלא גם כנראה לא הושג צדק עבור האיש שהקדיש עשור לחיפוש אחר האמת. והיום אין שום "ניסמן" חדש שימשיך ויחקור את שאירע.
18 בינואר 2015. באותו היום דמיאן פצ'טר עבד על כתבה בנוגע להסכם השנוי במחלוקת בין איראן לארגנטינה בפברואר 2013. בשעה 23:35 הוא צייץ מסר קצר שהדליק את הגיזרה: "מדווחים לי על תקרית בביתו של התובע אלברטו ניסמן".
33 דקות אחר כך, העיתונאי הצעיר שוב ניגש למקלדת כדי לזרוק בטוויטר פצצה שניטרלה את המערכת המשפטית והפוליטית בארגנטינה. "התובע אלברטו ניסמן נמצא בשירותים בביתו שבפוארטו מדרו כשהוא שוכב בשלולית דם. הוא לא נושם. הרופאים שם".
אחרי ההלם ברשתות החברתיות הגיע האישור המשטרתי והזעם ברחוב. הנשיאה הזדרזה להודיע שמדובר בהתאבדות; מסר שפצ'טר נלחם נגדו מהרגע הראשון.
מאז פצ'טר מרגיש, ויש לו הוכחות לכך, שכוחות הביטחון של ארגנטינה עקבו אחריו. כשהוא לטענתו מאוים, הוא החליט לברוח במהירות מבואנוס איירס, והיום הוא חי בישראל, שאליה עשה עלייה כבר בילדותו. מקלט שבחר ברצון.
קשריו עם מדינת ישראל, יהדותו והאהבה של פוליטיקאים שונים בארגנטינה לקונספירציות גרמו לכך שפצ'טר מואשם בהיותו "סוכן מוסד".
"שם לא יגנו עלי"
נפגשתי עימו לכמה שיחות בצפון תל אביב. ברצינות ובדאגה הוא מודיע שהוא לא יכול לשוב לארגנטינה כי הוא מפחד שמישהו מכוחות הביון יפגע בו.
הוא טוען שעם שני ציוציו הפשוטים הוא חיבל בתוכנית שלמה של הממשלה בקשר לפטירתו של ניסמן, ומאז הוא נמצא ב"רשימה השחורה".
"אם הממשלה הארגנטינאית לא מסוגלת להגן על תובע חשוב כל כך, כיצד היא תהיה מסוגלת להגן על עיתונאי צנוע כמוני?" הוא שואל בראיון ל"ישראל השבוע", שבו הוא לא מפחד להאשים את הנשיאה כריסטינה בקשר כלשהו לרצח של ניסמן.
אתה עדיין סבור שהוא לא התאבד אלא נרצח?
"ניסמן לא התאבד. הרצח שלו קשור לחקירה של הפיגוע באמיה והתביעה נגד הנשיאה".
אילו הוכחות יש לך שמדובר ברצח?
"לא נמצאה אבקת שריפה על ידיו, וכמובן ישנו ההקשר. ארבעה ימים לאחר שהציג את התיק נגד הנשיאה הוא נמצא עם כדור בראש. זה לא הגיוני שהוא התאבד יום לפני שיציג בפני האומה עבודה של עשור.
ניסמן // צילום: אי.פי
"מדוע שאדם ירצה לשים קץ לחייו כמה שעות לפני רגע השיא בקריירה שלו? איש אינו רואה בכך משהו הגיוני פרט לממשלה ומי שאחראית היום על החקירה מטעמה, ויויאנה פיין".
מי גילה לך באותו הלילה שהוא נמצא מת?
"מקור אמין מאוד".
ומה קרה אחרי הסקופ העולמי שלך בטוויטר? מדוע הרגשת מאוים?
"אני חושב שהרסתי את תוכניתה של הממשלה, שרצתה להציג את הרצח כהתאבדות. באמת הרגשתי שכוחות הביטחון רצו להרוג אותי. כשראיתי ידיעה של סוכנות החדשות הלאומית שבה נערכו שינויים בציוצים שלי, הבנתי שקורה משהו מוזר. שלחתי את זה למקור שלי והוא ענה לי: 'תצא מייד מהמערכת ותבוא לבקר אותי'".
מה קרה אחר כך?
"יצאתי מהר מבואנוס איירס, עליתי על רכבת ונסעתי לאן שהוא אמר לי להגיע. הגעתי מוקדם מאוד לבית קפה שנמצא בתחנת דלק ומייד הבחנתי באיש עם משקפיים שחורים, לבוש בז'קט ג'ינס. הוא נראה לי לא קשור למקום. הוא ישב לידי בצד ימין במשך שעה וחצי בלי להזמין דבר.
"אחר כך אותו אדם קם והתיישב מאחוריי. ואז הגיע המקור שלי מהדלת האחורית ונגע בי בצוואר. קפצתי והוא אמר לי בלחישה: 'מה קורה לך? אתה לחוץ? אל תסתובב, יש סוכן של הביון מאחוריך. תסתכל אל המצלמה ותחייך'".
הצטלמתם יחד והצלחתם לצלם גם אותו?
"כמובן. זו היתה המטרה של המקור שלי וברגע שהוא צילם עם הפלאפון הסוכן הבחין בכך והלך. המקור שלי הכיר אותו באופן אישי וידע מה שם המשפחה שלו ולאיזו יחידה מבצעית הוא משתייך. באותו רגע אמרתי לעצמי שאם בארגנטינה סוכן חשאי עוקב אחריי, אני לא נשאר".
מדוע בחרת להגיע דווקא לישראל?
"כבר חייתי כאן בעבר, יש לי חברים פה וידעתי שזה מקום בטוח. בזכות חבר בארגנטינה השגתי כסף, שילמתי על כרטיס ונסעתי למונטווידאו, בירת אורוגוואי, אחר כך למדריד ומשם לתל אביב. הלחץ היה גדול כל כך עד שחשבון הטוויטר של בית הנשיאה צייץ פרטים על הנסיעה שלי".
סליחה שאני מתעקש, אך ההאשמות שלך נגד הנשיאה קשות.
"איני שולל התערבות של הנשיאה ברצח של ניסמן. אני סבור שהממשלה היתה מעורבת בצורה כלשהי. בכל הקשור לפיגוע (באמיה), זו כמעט עובדה שהיה טיוח של החקירה.
"מה שניסמן חקר היה נכון. דרך ארגון חיזבאללה, איראן היתה אחראית לפיצוץ באמיה בבואנוס איירס. אני ממליץ לך לקרוא את מה שכתב ניסמן ב־2006. 700 עמודים שמסבירים הכל, למשל העובדה שאיברהים חוסיין ברו, לבנוני מארגון חיזבאללה, ביצע את הפיגוע".
הפיגוע בבניין הקהילה היהודית // צילום: אי.פי
פצ'טר מצביע על השפעה הולכת וגדלה של איראן וחיזבאללה במשולש ארגנטינה־ברזיל־פרגוואי. "במסגדים אפשר לראות תמונות של נסראללה ושל האייתוללה חומייני", הוא אומר, אחרי שעקב מקרוב אחרי כל העבודות שניסמן עשה על הממורנדום שאיראן וארגנטינה חתמו עליו.
לפי התובע, ממשלת בואנוס איירס סייעה לכמה בכירים באיראן בטיוח החקירה בפיגוע באמיה בתמורה לכסף רב שהגיע באמצעות נפט.
גירסת הנשיאה כמובן שונה לחלוטין. הממשלה מכחישה בתוקף כל מעורבות במותו של ניסמן ושוללת את הטענה ש"פיברקה" את חפותה של איראן בפיגוע באמיה תמורת הממורנדום.
"מקום אפל ומסוכן"
דמיאן פצ'טר נולד בבואנוס איירס לפני 31 שנים. בגיל 11 הוא עשה עלייה עם אמו לאזור שבו, באופן אירוני, הוא מצא סוג של מקלט היום. "למדתי באליאנס ברמת אביב ואחר כך שירתתי בצבא כלוחם בנ"מ. לאחר מכן, כשאבא שלי נפטר בארגנטינה הייתי מוכרח לחזור כדי לטפל במשפחה".
בבואנוס איירס הוא למד יחסים בינלאומיים ועיתונאות והיום הוא עושה את דרכו חזרה בזמן שאמו נשארה בארגנטינה.
"היא לא קיבלה שום איום או משהו רע. זו פרשה שנוגעת רק בי. היא יודעת שאני בטוח ושמח בישראל. כשעזבתי אמרתי לה שלא תשים לב לדברים שיגידו עלי בתקשורת".
למשל שמאשימים אותך בהיותך סוכן מוסד?
"זו שטות גמורה אך צפויה לחלוטין באווירה הכללית שנוצרה כדי לפגוע בשמי הטוב. זה גם מתאים לתיאוריות הקונספירציה המוכרות של הנשיאה. לפני כמה חודשים היא אמרה שאם יקרה לה משהו, צריך להסתכל על הצפון. כלומר היא רמזה שיש קונספירציה נגדה מצד ארה"ב. חלק מההתבטאויות שלה הן על סף האנטישמיות".
כנגד ההאשמה הזו היא יכולה לענות ששר החוץ שלה הוא יהודי בשם הקטור טימרמן.
"זו אסטרטגיה נחמדה. יש לי כאן שר יהודי ואני מראה כאילו אני באמת פתוח לאחרים. אך אם תבדוק את עברו של טימרמן תשים לב שהוא לא בדיוק ציוני, לא שזה משהו שהוא חייב להיות, אך הוא מאוד אנטי ישראלי.
"הוא שייך לזרם לא רחב אך משפיע בארגנטינה שרואה את הציונות כדבר לא טוב. היום בארגנטינה להגיד 'ציונות' זו קללה".
פצ'טר אומר שהאירוניה היא ש"אביו של טימרמן, יעקב, קיבל מקלט בישראל אחרי שעונה בחונטה הצבאית בארגנטינה, ו־40 שנה אחר כך, כשהבן שלו משמש שר החוץ, אני נאלצתי לברוח מארגנטינה לישראל".
אחרי הציוצים על מותו של ניסמן, פצ'טר סיפר בתקשורת הארגנטינאית שהוא יהודי וישראלי. "בוויכוח בתוכנית מסוימת בטלוויזיה, השגריר לשעבר של ארגנטינה בסוריה טען שישראל היא מדינת טרור. לא הסכמתי לשתוק וחשפתי את הזהות שלי. אמרתי שלא רק שאני עובד מדי פעם עבור התקשורת הישראלית ושאני אזרח ישראלי, אלא גם שירתתי בצבא.
"כיוון שהוא דיבר על חיזבאללה כארגון התנגדות אמרתי שחלק מעבודתי כחייל היתה למנוע חדירות של מחבלי חיזבאללה בצפון ישראל. ידעתי שהממשלה תשתמש בהיותי יהודי וישראלי כדי לתקוף אותי ולכן אמרתי את זה מהרגע הראשון, כדי להראות שאין לי שום דבר להסתיר".
ועכשיו מה?
"התביעה נגד הנשיאה לא התקבלה כי השופט טוען שאין מספיק הוכחות. לצערי, החקירה בנוגע לרצח של ניסמן תיסגר בקרוב עם המסקנה שהוא התאבד. אך אני ממליץ לך לצפות בווידאו מאותו הלילה במקום הרצח. תראה איך השוטרים ואנשי מז"פ בדקו את הדברים ותגיע למסקנה המהירה שהיה טיוח. היו שם כ־50 אנשים!"
מה שמסתמן היום, שישה חודשים אחרי שמת באופן מסתורי, הוא שמותו של ניסמן מתווסף לפיגוע באמיה ברשימה של פרשות כואבות שדורשות צדק.
"אני עדיין חושב שלא הכל סגור. כעיתונאי אני חייב לחשוב שימשיכו לחקור זאת. אני לא מוותר ואמשיך לעשות זאת מישראל. אני מתכוון לכתוב ספר על הפרשה. אני לא סומך על הפוליטיקאים ועל המערכת המשפטית בארגנטינה", מודה פצ'טר. הוא גם מוסיף ומבהיר: "בישראל נשיא וכמה שרים חשובים נכנסו לכלא. בארגנטינה לא יכול לקרות דבר כזה".
זה הרגע שבו אני שואל אותו על ארגנטינה של 2015. "זו מדינה שמבחינת איכות הדמוקרטיה היא מוגבלת מאוד. מבחוץ אולי היא נראית יפה לישראלים שבאים לטייל בה, וכשמגיעים לבואנוס איירס רואים שהיא עיר מדהימה ויפה. אך מתחת לפני השטח זה מקום אפל ומסוכן מאוד.
"אולי אתה לא מאמין לי, אך אם אחזור לארגנטינה אני חושש לחיי", אומר פצ'טר, שחווה דאגה בגלל שהוא סבור שנכנס לרשימה השחורה של המדינה, וכן, גם שמחה, כי עכשיו הוא מספר את כל הסיפור הזה כאן בארץ.
"אפשר לבקר את ישראל, אך כשיש ליהודי בעיות בעולם הוא יודע שישראל תמיד תהיה שם כדי לקבל אותו", הוא מסכם בגאווה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו