"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקטשופ הולך הביתה

הנחיות חדשות של משרד הבריאות מוציאות את המלח והסוכר מהתפריט בצהרונים • התחליף: דגנים מלאים וירקות • המכשול העיקרי: ההורים ישלמו יותר • העיקר שיהיו בריאים

,עודכן
קטשופ \ צילום: דודו גרינשפן // קטשופ

היה שלום קטשופ, ולא להתראות: משרד הבריאות מפשיל שרוולים ויוצא למאבק לטובת בריאות הילדים, הפעם דרך המזון בצהרונים. יישארו בחוץ: שניצלים מטוגנים וסוכר, ייכנסו לתפריט: דגנים מלאים והמון פירות וירקות.

יותר ויותר ילדים והורים נעזרים במסגרות משלימות לשעות הצהריים, וההנחיות החדשות של משרד הבריאות מגדירות את הטיב ואת איכות המזון המוגש, בדגש על רכישת דפוסי אכילה בריאים ומניעת מחלות. הקטשופ ייצא בהדרגה מהתפריט, כך שהשנה יהיה אפשר להוסיף אותו פעם אחת בשבוע בלבד לתפריט, ומשנת הלימודים הבאה הוא לא ילווה עוד את ארוחות הצהריים בצהרונים. במהלך השנה הקרובה יוחלפו בהדרגה כל הדגנים בתפריט בדגנים מלאים (לחמים, דגני בוקר, אורז מלא, קוסקוס מלא), במהלך הגשת המזון המוכן בצהרון תיאסר הוספת סוכר או תחליפיו (דבש, סילאן וסירופ), וכן מלח.

צילום: Gettyimages

ההנחיות לחברות הקייטרינג המייצרות את המזון שונו אף הן. כך, למשל, נקבע שאין להגיש מזון מטוגן - שניצלים אפשר להכין אפויים בלבד. לפי ההנחיות החדשות, לא נראה מהשנה הבאה בתפריט הצהרון קוסקוס בכל יום שלישי: יש לגוון את התפריט, כך שמזון מסוים לא יוגש תמיד באותו יום בשבוע.

במשרד הבריאות ממליצים עוד כי איש צוות יאכל עם הילדים וידגים להם את עקרונות התזונה הבריאה. עוד מומלץ לוותר על החמגשיות האישיות ולהגיש את המזון בתפזורת "לקידום תרבות האכילה, שמירה על קיימות חברתית וסביבתית ושמירה על טעם המזון ומרקמו".

נקודת התורפה בהנחיות היא הפיקוח על יישומן: במשרד הבריאות מציינים כי בצהרונים המפוקחים על ידי משרד החינוך הפיקוח יכלול גם את מפעל ההזנה. עם זאת, בצהרונים שמופעלים על ידי הרשויות המקומיות מומלץ שהפיקוח ייעשה על ידי "ועדת תזונה", שתוקם ברשות המקומית, שבה נציגות של דיאטנית, הורים, תלמידים ואנשי חינוך. הרשות המקומית תהיה אחראית לדאוג לאספקת מזון במסגרת העומדת בהנחיות.

ההנחיות החדשות שמות דגש על הדיאטה ה"ים־תיכונית" - תזונה עשירה בקטניות, בדגנים, בפירות, בירקות, בדגים ובשמן זית.

פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות שחתום על ההנחיות החדשות, אמר: "במהלך השנים האחרונות חל גידול במספר הילדים הנמצאים בצהרונים ובמועדוניות הכוללים הגשת ארוחות. לכן יש משנה חשיבות להקפדה על תזונה בריאה: מזון מגוון ומאוזן, עשיר בסיבים תזונתיים, דל בשומן ובמלח, הכולל ירקות, פירות, בשר, מוצרי חלב, קטניות, דגנים מלאים ואגוזים (מגיל 5). מזונות אלו תורמים לבריאות טובה, לאיכות חיים, ואף ליכולת ריכוז טובה יותר בקרב ילדים".

תרצה שני, דיאטנית מומחית לתזונת ילדים ומחברת "תזונת ילדים המדריך השלם להורים", הוסיפה: "להערכתי, יותר ממחצית מהילדים אוכלים ארוחת צהריים בצהרונים, ויש הבנה שצריך לשנות את המזון המוכן שהם מקבלים. המצב היום בהרבה מקומות הוא קטסטרופלי מבחינה תזונתית. המכשול העיקרי בפני התוכנית הזו הוא המכשול הכספי - דגנים מלאים הם יקרים יותר, וייתכן שההורים יצטרכו להוסיף 20-15 אחוז לעלות ארוחת הצהריים. מכשול נוסף הוא שהילדים לא רגילים לדגנים מלאים או למזון ללא קטשופ, ומה שיקרה בהתחלה הוא שהם לא יאכלו וההורים יזעקו שהילד חוזר רעב הביתה. צריך לתת צ'אנס למערכת להכיר את האוכל לילדים. לילדים לוקח זמן להתרגל לשינויי תזונה. השינוי יעלה יותר, אך הוא שווה משום שיש פה חינוך תזונתי והילדים יאכלו בריא יותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר