"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נפרדים מעומר שריף

השחקן המצרי, שהתפרסם בזכות תפקידיו בסרטים "לורנס איש ערב" ו"ד"ר ז'יוואגו", מת בגיל 83

,עודכן
שריף /// צילום: רויטרס // שריף

עומר שריף, כוכב הקולנוע המצרי השרמנטי שהתפרסם ברחבי העולם בשנות השישים בזכות הסרטים הקלאסיים "לורנס איש ערב" ו"ד"ר ז'יוואגו", נפטר היום (שישי) בקהיר כתוצאה מהתקף לב. בן 83 היה במותו. בחודש מאי האחרון הודיע בנו היחיד של שריף, טארק, כי אביו חולה באלצהיימר.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

שריף נולד באלכסנדריה, ב-1932, תחת השם מישל דמיטרי שלהוב, למשפחת סוחרים עשירה ממוצא סורי-לבנוני. כאשר החל את קריירת המשחק שלו, בגיל 21, שינה את שמו לעומר שריף, וב-1954 התחתן עם פאתן חמאמה, הכוכבת הגדולה של הקולנוע המצרי באותה תקופה, ואף התאסלם למענה. השניים כיכבו יחדיו במספר סרטים, שסייעו להפוך את שריף לסופרסטאר, והתגרשו שני עשורים אחר כך. שריף מעולם לא נישא שוב.

ב-1962, לאחר שכיכב בלמעלה מעשרים הפקות מצריות, ביצע שריף את הפריצה הבינלאומית שלו כאשר לוהק בידי הבמאי דיוויד לין לתפקיד שריף עלי, ב"לורנס איש ערב", לצד פיטר או'טול, אנתוני קווין ואלק גינס. התפקיד זיכה אותו במועמדות לאוסקר בקטגוריית שחקן המשנה, ובשני פרסי גלובוס הזהב (האחד בקטגוריית שחקן המשנה, והשני בקטגוריית הכוכב הצעיר הטוב של השנה). שלוש שנים אחר כך שב שריף לשתף פעולה עם לין וכיכב ב"ד"ר ז'יוואגו", שהביא לו גלובוס זהב נוסף, הפעם בקטגוריית השחקן הראשי.

מתוך "ד"ר ז'יוואגו"

בעשורים שלאחר מכן המשיך שריף לככב בסרטים רבים, ביניהם "מצחיקונות" (1968), לצידה של ברברה סטרייסנד, שיצא לאקרנים זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים. שיתוף הפעולה עם סטרייסנד עורר את זעמו של הממשל המצרי, עקב תמיכתה של השחקנית היהודייה במדינת ישראל, והסרט אף לווה בקמפיין ציבורי שדרש לשלול מהשחקן את אזרחותו המצרית. הדבר לא הפריע לשריף לנהל מערכת יחסים רומנטית עם סטרייסנד, שנמשכה מספר שנים, וגם לא מנע ממנו לככב לצידה בסרט ההמשך, שהופק ב-1975. סרטים נוספים שבהם נטל חלק שריף במהלך הקריירה המפוארת שלו כוללים את "ג'נגיס חאן" (1965), "צ'ה!" (1969), "ג'אגרנאוט" (1974), "סודי ביותר!" (1984) ו"הלוחם ה-13" (1999).

מלבד סרטים, לאורך השנים שריף גם ביסס לעצמו שם כשחקן ברידג' ברמה עולמית וכמהמר כבד. ב-2003 קיבל מאסר על תנאי לאחר שנגח בראשו של שוטר בקזינו פריזאי, וב-2005 נשלח לסדנת עצבים לאחר שתקף עובד במגרש חניה ב-בברלי הילס. ב-2006 הצהיר בראיון כי הוא פורש מהימורים באופן סופי ומוחלט.

מתוך "לורנס איש ערב"

שריף המשיך להיות פעיל בקולנוע ובטלוויזיה עד לשנותיו האחרונות. עם זאת, התפקיד הקולנועי האחרון שלו שזכה לתהודה תקשורתית וביקורתית הגיע ב-2003, בסרט הצרפתי "מר איברהים", שזיכה אותו בפרס סזאר בקטגוריית השחקן. בסרט גילם שריף בעל חנות טורקי-מוסלמי בפריז שהופך למנטור של נער יהודי.

צילומים: אי.פי, GettyImages

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר