אחרי 18 שנות המתנה: הדס ז"ל הצילה את דינה

דינה ג'אבר (58) מאבו גוש המתינה להשתלת הכליה המיוחלת לא פחות מ־18 שנים. בזכות הוריה של החיילתהדס רותם ז"ל, שנפטרה בשבוע שעבר בעקבות ניתוח שהסתבך, אשר החליטו לתרום את איבריה, היא תוכל כעת להמשיך בחייה.

התלוננה על כאבים ביד - ומתה בבית החולים

"כל השנים אלה חיכיתי לעבור את הניתוח, התפללנו לאלוהים שאמצא כליה", סיפרה ג'אבר, המתאוששת עדיין במחלקת טיפול נמרץ בביה"ח הדסה עין כרם, "18 שנים שאני עושה דיאליזה, יש לי ארבעה ילדים, יש לי משפחה, וכל השנים הייתי מתעייפת כל הזמן, אסור היה לי לשתות הרבה והרגשתי חלשה. שלוש פעמים אמרו לי לבוא להשתלה ובסוף לא עשו את הניתוח, עד שביום שישי שעבר, כשעשיתי דיאליזה, אמרו לבעלי לבוא להדסה כי יש השתלה. עכשיו כולנו מבסוטים. אני רוצה לפגוש את המשפחה של התורמת ולהגיד להם תודה רבה שהצילו את החיים שלי".

ג'אבר נולדה עם כליה אחת בלבד, וזו הפסיקה לתפקד כשהיתה בת 39 ולכן עברה טיפולים מתישים ונזקקה להשתלה. "ההמתנה הארוכה היתה מסיבה רפואית, לדינה יש רמות נוגדנים גבוהות ובמצב כזה קשה מאוד למצוא איבר מתאים שגופה לא ידחה אותו", הסביר ד"ר עבד חלאילה, רופא בכיר ביחידה להשתלות איברים בהדסה ומנתח כבד ולבלב, "במקרים כאלה יש צורך לקבל תרומה מאדם עם רמת נוגדנים נמוכה, והגוף של המנותח צריך לעבור הכנה מיוחדת וטיפול בתרופות שמדכאות את מערכת החיסון".

ג'אבר: "היא הצילה את חיי"

על דינה, המטופלת שהמתינה זמן כה רב, אמר הרופא כי "לעבור דיאליזה שלוש פעמים בשבוע, לאורך כל כך הרבה שנים, זה סבל נוראי. טיפולי דיאליזה גורמים סבל גם למשפחה, שצריכה להיות צמודה לחולה ולתמוך בו. ההשתלה מאריכה את תוחלת החיים, ודינה היא אישה מאוד חזקה. צריך אופי מיוחד, הרבה אמונה, וגם מערכת תומכת מסביבך כדי להצליח לחכות כל כך הרבה שנים".

מהמרכז הלאומי להשתלות נמסר כי "המושתלת חיכתה 18 שנה להשתלה וזו בהחלט 'שבירת שיא' לצלוח המתנה קשה ומתישה כל כך, הן פיזית והן נפשית. יותר מאלף איש ממתינים כיום בישראל להשתלת איברים, כאשר זמן ההמתנה הממוצע הוא יותר מחמש שנים. חייהם של אותם ממתינים תלויים בהסכמת המשפחות לתרום איברים, או בחתימה על כרטיס אדי, המעיד על רצונו של אדם לתרום מאיבריו לאחר מותו להצלת חייהם של חולים". לחתימה על כרטיס אדי - 6262*.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק