הגיע הזמן להכיר: נצ'י נצ'

רק חצי ממנה חלף, אבל אפשר להגיד ברמה כמעט מוחלטת של ודאות: 2015 היא השנה של ההיפ הופ.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ההצלחה המחודשת וההיסטרית של ההיפ הופ מעבר לאוקיינוס האטלנטי מגיעה גם לישראל, והפנס מתחיל להאיר על הדור הבא והמצוין של ההיפ הופ המקומי. שם אחד בולט במיוחד בשנתיים האחרונות הוא נצ'י נצ'. הוא מתארח בהופעות של בלקן ביט בוקס מצד אחד ושל קין והבל 90210 מצד שני, שירים שלו הפכו לדיירים מוכרים ומכובדים בגלגלצ ואלה שהיו בהופעות שלו ראו קהל של מאות שר איתו באדיקות כל מילה וקופץ עד שנמוג הצליל האחרון. הצעיר בן ה־27 מפתח תקווה, שנולד בשם רביד פלוטניק, הוא הדבר הכי מלהיב שקורה בהיפ הופ המקומי.

בשבוע שעבר שיחרר את האלבום השלישי שלו, "ברוכים הבאים לפתח תקווה", שמחדד ומדייק את הסטייל המוסיקלי שלו. הוא נפתח בסימפול של "פתח תקווה" של להקת הווי הנח"ל ונסגר באותה הפראזה בביצוע מחויך, כאילו לייצר מסגרת גיאוגרפית מובחנת לכל מה שקורה בין הקצוות האלו. בתוך המסגרת הזו מתקיימת למשך קצת פחות מ־45 דקות אוטופיה מוסיקלית, שמאפשרת חיבורים בין בלוז למוסיקה ערבית, בין היפ הופ פוטוריסטי לראגאמאפין קאריבי לוהט, בין בלדות אישיות ומרגשות לבין פצצות רחבה מתפקעות מגרוב.

העושר הסגנוני הזה מגיע מאינסוף שיתופי פעולה שמופיעים באלבום. פלוטניק פותח כל ערוץ אפשרי כדי לקלוט מהסביבה, אבל במיטב מסורת ההיפ הופ "שומר את זה אמיתי". יש בו רוח ישראלית אותנטית, כזו שבאה עם קללות החיבה והצ'אפחות הידידותיות, אבל גם ביטים מהונדסים בקפידה, סטייל החוף המערבי.

הדג נחש תיארו את המוסיקה שלהם כ"היפ הופ ציוני". מה שפלוטניק עושה זה "היפ הופ ישראלי". כזה שיש בו ריח של שוק וטעם של בית, כזה שעמוס בחבר'ה ומלא בצבעים, כזה שמאס בפוליטיקאים וחי את החיים, כזה ששם הכל על השולחן גם אם זה לא תמיד פוליטיקלי קורקט, כזה שמדבר אליכם בדיוק גם אם אתם לא מפתח תקווה.