"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקציב המדינה: נתניהו וכחלון סיכמו על עשרות רפורמות

הפגישה התנהלה ברוח טובה • הושגו הסכמות בנושאי נדל"ן, דמי אבטלה לעצמאיים ורפורמת הקורנפלקס • טרם הושגה פשרה בעניין תקציב דו־שנתי כפי שרוצה שר האוצר או תלת־שנתי כפי שמעוניין רה"מ

,עודכן
כחלון // צילום: קוקו // כחלון

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון נפגשו אתמול לדיון מקיף על תקציב המדינה. הפגישה היתה ברוח טובה והושגו הסכמות רבות בנושאים כמו רפורמת הקורנפלקס בענף המזון, האצת פדיון קרקעות ומתן דמי אבטלה לעצמאיים. עם זאת, עדיין אין הסכמות בין השניים לגבי שורה של נושאים, ובהם האם התקציב יהיה דו־שנתי כמו שרוצה כחלון או תלת־שנתי כמו שרוצה נתניהו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כמו כן קיימים חילוקי דעות לגבי גודלו של תקציב הביטחון מכיוון שטרם הוגש הדו"ח שהוכן על ידי מזכירו הצבאי לשעבר של נתניהו, יוחנן לוקר. בנוסף, עדיין לא ברור אם ההבטחות הקואליציוניות יקוצצו ב־50% כפי שדרש ראש אגף התקציבים אמיר לוי ואם תבוטל הגדלה רטרואקטיבית של קצבאות הילדים ממאי שעלותה השנה כמיליארד שקלים וב־2016 כ־2 מיליארד שקלים. מתברר כי מבחינה משפטית אין אפשרות להגדיל רטרואקטיבית את קצבאות הילדים.

לגבי תקציב הביטחון, ועדת לוקר ממליצה על תקציב בסך 58 מיליארד שקלים. לפי הצרכים הביטחוניים, צה"ל ומערכת הביטחון צריכים תקציב הרבה יותר גדול. כרגע יש פער של 13 מיליארד שקלים בין מה שהאוצר מוכן לתת לבין ההבטחות הקואליציוניות ודרישות צה"ל.

עד יום שני הקרוב צריכה להתקבל ההכרעה במחלוקת בעניין התקציב הדו־שנתי או התלת־שנתי. לפי הוראת השעה שאושרה בקריאה ראשונה אך תקועה בוועדת הכספים, כחלון רשאי להניח על שולחן הכנסת את התקציב בתוך 101 יום (31 באוגוסט), והממשלה תוכל לאשרו בקריאה שנייה ושלישית בכנסת עד 5 בנובמבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר