"אוהד חי - וממשיך במאבק"

אוהד בן ישי נפצע אנוש בקרבות בסג'עייה, ובמשך שבועות נלחם על חייו • שנה אחרי, במפגש פצועים בבית החולים סורוקה, מספרת אמו על הרגעים מורטי העצבים ("הדרך לסורוקה היתה כמו רכבת שדים"), על השיקום הקשה ועל החלום "שבמפגש הבא אוהד יעלה לבמה ויאמר: אני ניצחתי

אוהד והוריו בערב ההתרמה, עם ד"ר עמית פרנקל (משמאל) שטיפל בו \ צילום: רחל דוד - סורוקה // אוהד והוריו בערב ההתרמה, עם ד"ר עמית פרנקל (משמאל) שטיפל בו

אריקה, אמו של אוהד בן ישי, מביטה בו ולא יכולה להסתיר את ההתרגשות. לפני כמעט שנה, כאשר אוהד נפצע במבצע צוק איתן ונלחם על חייו, היא כבר חשבה שלא תזכה לקבל אותו בחזרה. בשבוע שעבר, במפגש עם פצועים אחרים מהמבצע, אחרי תהליך ארוך של שיקום - שעדיין נמשך - היא נזכרה בשנה הקשה שעברה עליה, וברגעים הקשים בקיץ שעבר.

סמל בן ישי, בן 20 מרחובות, נפצע קשה מאוד ב־20 ביולי אשתקד, מרסיסי מרגמה שחדרו לראשו במהלך הקרבות בשכונת סג'עייה. הוא פונה במסוק לבית החולים סורוקה בבאר שבע, אושפז ביחידה לטיפול נמרץ במצב אנוש, ועבר כמה ניתוחי ראש מורכבים ומצילי חיים. במשך כשבועיים נאבק על חייו ולאחר יותר מחודש ימים פונה לשיקום בבית החולים שיבא בתל השומר, כשהוא נושם בכוחות עצמו, מבצע פקודות ומגיב לסביבה שלו.

אוהד בן ישי, חצי שנה אחרי פציעתו \ צילום ארכיון: יהושע יוסף

מאז עבר הליך שיקום ארוך וממושך, והוא עדיין מתקשה בדיבור בשל פגיעה בצד ראשו. לערב ההתרמה ומפגש הפצועים ממבצע צוק איתן, שאירגן בית החולים סורוקה, הוא הגיע בלוויית הוריו. "לפני 11 חודשים אף אחד לא נתן, ולו סיכוי קלוש, שניקח חלק במעמד הזה", סיפרה אריקה. "ביום הפציעה השתנו לנו החיים. אנו לא יודעים אם להגדיר את השיקום שלו נס, או מה זה בדיוק. חשוב לנו להבהיר את המסר שגם לאחר פציעה קשה, אסור אף פעם להישבר ולאבד את האמונה. גם אם המצב נראה קשה מאוד".

אוהד התגייס במארס 2013, ולאחר מיונים רבים הגיע לשרת ביחידת אגוז כלוחם וכחובש קרבי. לאחר סיום מסלול ההכשרה הקשה והתובעני נשלח עם חבריו לעזה. "ביום ראשון, 20 ביולי, בשעה אחת בצהריים, נשמעו בדלת ביתנו שתי דפיקות, הדפיקות המהוות את תמצית הסיוט של הווייתנו בארץ, שמהן מנסה כל הורה לברוח", נזכרת אריקה. "שתי דפיקות שמטלטלות ומגדירות מחדש את החיים, אלה שקדמו להן ואלה שבאו אחריהן. נמסר לנו כי אהוד נפצע באורח אנוש, והלב שלי לא הפסיק לדפוק.

"הרופאים בכו וצחקו איתנו"

"הדרך לסורוקה היתה כמו מסע ברכבת שדים. נסיעה אל הלא נודע. כשהגענו נמסר לנו על ידי רופאיו כי אוהד נמצא בסכנת חיים מיידית ונאבק על חייו, וכי הימים הבאים יכריעו את גורלו לכאן או לכאן, והשאלה היתה אם יחיה. לא רק אוהד נאבק על חייו. יחד איתו ואיתנו נאבקו הרופאים על חייו כמו אריות. הרופאים בכו וצחקו איתנו ולרגע לא ויתרו. שבועות רבים אוהד נלחם על חייו, קדח מחום ודימם. כיום אוהד חי, אבל לא תמו המאבקים על חייו. הוא מתקשר דרך העיניים ובתנועות יד. אני מתפללת שבערב ההתרמה הבא הוא יעלה לבמה על שתי רגליו ויאמר בפה מלא: 'אני ניצחתי!'"

הרופאים שטיפלו בו בבית החולים סורוקה אמרו כי בן ישי שרד את הפציעה הקשה מאוד בראשו כנגד כל הסיכויים. 

"הפציעה הקשה שלו טילטלה אותנו", מספר האב שמעון, המלווה את בנו היושב בכיסא גלגלים. "אוהד היום מחייך ונרגש לאחר השנה הלא קלה. באתי כדי לפגוש את הרופאים הנפלאים שהצילו את חייו, שעמדו לצידנו בימים הכי קשים שלנו. מאוד מרגש לזכור ולהיזכר איפה היינו לפני כשנה ואיפה אנחנו היום".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר