את פניו של ארז שלם אתם מכירים בעיקר מעיסוקו כסטנדאפיסט, שמדלג בין במות מועדונים לבין המסך הקטן בתוכניות שונות דוגמת "מחוץ לחוק", "מהדורה מוגבלת", "צחוק מעבודה" וכעת גם ב"מלחמת המינים" (ימי שישי, ערוץ 2, רשת).
אם כל זה לא מספיק, שלם, שגם כותב לתוכניות טלוויזיה, מפציע בימים אלה גם בתיאטרון, בהצגה "שוקו וניל" של התיאטרון העברי (8 ביולי, אולם "דוהל", תל אביב). הקומדיה, ששלם גם שותף בכתיבתה, מתכתבת עם המציאות הישראלית, ועוסקת בנושא רלוונטי - גזענות.
במרכז העלילה, ארז, סטנדאפיסט מרמת אביב, מחליט לעזוב לברלין, ומפרסם מודעה להשכרת דירתו. לחייו נכנסת אביבה, סטודנטית אתיופית, שנוכחותה לא עוברת בשלווה אצל דיירי הבניין הדעתנים.
את המחזה כתב שלם יחד עם מנכ"ל התיאטרון גדי צדקה שגם מביים, ולצידו משחקים פנינה ברט, אביבה נגוסה, רמי חזקיהו ובתפקיד אורח, לא אחר מאשר המגיש עודד בן עמי.

פורק אגרסיות על הבמה. שלם ב"מלחמת המינים" עם קובי מימון
"יש לי מופע סטנד־אפ שרץ כבר 16 שנים ('ישן בסלון' הוא המופע העכשווי, שעלה לפני כשנה; מ"כ) וגדי צדקה פנה אלי ואמר שראה אותי בטלוויזיה ושהוא רוצה להציע לי תפקיד", מספר שלם (41) "הייתי קצת בהלם, לא הכרתי את התיאטרון הזה, אבל באתי לפגישה, שם הוא הסביר לי על ההצגה וזה הדליק אותי. הוא אמר שייתן לי חופש פעולה בקטע הקומי ויצאנו לדרך. זו ממש הצגה שנכתבה תוך כדי חזרות, אילתרתי המון וכל מה שעבד נכנס פנימה".
אף ששלם לא למד משחק וגם לא תופס את עצמו כשחקן, הוא מודה שזה בא לו בקלות. "אולי בגלל שאני די משחק את עצמי. בהצגה אני גרוש וגר בדירה שצמודה להורים שלי, יש לי אימא פולנייה מלחיצה, שלזה דווקא התחברתי מאוד", הוא צוחק
ההצגה הפכה אקטואלית במיוחד, לנוכח המחאה של יוצאי אתיופיה.
"זה לא היה מתוכנן כמובן, כי אנחנו עובדים על ההצגה כבר שנה. היא יצאה לפני חודשים, ופתאום יש סערה והפגנות. אני גם משלב את זה בהצגה, מכניס אקטואליה ועדכונים מהפגנות. לא כיוונו לזה אבל זה מתלבש כמו כפפה ליד. עכשיו גם המון בתי ספר קונים את ההצגה, זה מטורף. חצי מהקהל צוחק וחצי על סף דמעות".
זה עורר אצלך תיאבון להמשיך בתיאטרון?
"כן, זה מאוד כיף לי, ממש לא האמנתי שאני אהנה בזה כמו בסטנד־אפ. גדי ואני כבר חושבים על הפרויקט הבא".
לאחרונה הדיון בשאלת חופש הביטוי התעצם ונדמה שיש ציפייה מצד אמנים להתיישר עם הממסד.
"אני עוד לא רואה את עצמי כשחקן תיאטרון, אז הנושא של סבסוד המוסדות ומלחמת התרבות לא מוכר לי. אני כן יודע שהסטנד־אפ הוא אמנות שוליים שלא מתוקצבת, למרות הפופולריות שלה. אני מרגיש שיש אלימות טוקבקיסטית, וזה די מפחיד. אבל בסטנד־אפ מותר לך להגיד הכל. כשאני עולה על במה יש לי איפה לפרוק את זה, אז אני לא מרגיש שסותמים לי את הפה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו