"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבמאית עדנה שביט הלכה לעולמה

היתה חלוצת הנשים בישראל בתחום הבימוי • ביימה את יצירתו מעוררת המחלוקת של חנוך לוין "את ואני והמלחמה הבאה" • בנה עודד: "אמא היתה אדם אמיץ וחדשני"

,עודכן
שביט // צילום: רוני אפרת // שביט

הבמאית, המתרגמת והמורה לתיאטרון עדנה שביט נפטרה אתמול בביתה בגיל 80.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

שביט היתה פרופ' אמריטה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב עד לאמצע שנות השבעים לחייה. לאחר שחרורה מלהקת הנח"ל התאהבה בעולם התיאטרון.

שביט ביימה יותר ממאה הפקות בכל אחד מהתיאטראות הממוסדים בישראל והיא חלוצת הנשים בישראל בתחום הבימוי, תחום שנחשב גברי בלבד עד הגיעה.

בשנת 1968 ביימה את יצירתו הראשונה של חנוך לוין "את ואני והמלחמה הבאה". הצגה זו עוררה תגובות קשות מאוד בקרב הציבור לאחר מלחמת ששת הימים ונחשבת עד היום אבן דרך בתיאטרון הפוליטי הישראלי. שביט ביימה מחזות קלאסיים רבים, כגון "אדיפוס המלך" מאת סופוקלס בתיאטרון הבימה ב־1978, וגם מחזות אבסורד, דוגמת "מחכים לגודו", אשר אותו תירגמה וביימה כמה פעמים בתיאטרונים שונים בישראל.

שביט עסקה בתחומי העיתונאות, התסכיתאות, התרגום, הגשת תוכניות רדיו ועוד.

בנה היחיד של שביט, עודד תבור (40), אבא לאלה בת השנתיים, סיפר לישראל היום כי "הצער הוא גדול והגעגוע לאמא כבר קיים. גם אני עוסק בתחומה של אמא והוא הפך לעולמי (מנהל קריאטיב במחלקת הפרומואים של קשת). אמא היתה אדם אמיץ וחדשני שכל חייו הלך נגד הזרם, ולא רצתה להתיישר עם הממסד. היא היתה חזקה, חדה ומצחיקה בצורת יוצאת דופן, מעוררת השראה שלא דופקת חשבון לשום דבר במובן החיובי, חדה גם במקצועה וגם בהורות. היא השפיעה ועוררה השראה בקרב רבים, שכיום הם חלק נכבד מהתרבות שלנו".

עדנה שביט תובא למנוחות מחר בשעה 15:00 בבית העלמין בגבעת ברנר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר