המלחמה לא נגמרה עבורם: כרבע מהלוחמים שסבלו מהלם קרב המשיכו לסבול מתסמונת פוסט־טראומטית וממחשבות אובדניות 20 שנה ויותר לאחר תום הקרבות. כך עולה ממחקר שעקב אחר כ־675 חיילים שלחמו במלחמת לבנון הראשונה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
המחקר החשוב עקב אחרי מאות הלוחמים אשר לקחו חלק במלחמת לבנון הראשונה, ונמצא בו כי שכיחות המחשבות האובדניות אצל לוחמים שסבלו מ"תגובות קרב" במהלך הלחימה היתה גבוהה פי שניים מאשר אצל חבריהם שלא חוו תחושות כאלו. הפער בין הקבוצות נמשך לאורך 20 שנות המחקר, בעוד שיא המחשבות האובדניות היה בתום שנתיים מסיום הלחימה.
על פי ממצאי המחקר, שיעור ניכר מהחיילים שחוו תגובת קרב ממשיך לסבול מסימפטומים קשים ומהפרעה פוסט־טראומטית גם שנים לאחר סיום הקרבות. 54% המשיכו לסבול מהפרעה פוסט־טראומטית כשנה לאחר סיום הקרבות, ויותר מרבע מהם המשיכו לסבול מהפרעה זו 20 שנה לאחר הקרבות. וחיילים אלה נמצאים בקבוצת סיכון לחשיבה אובדנית לאורך כל התקופה, ששיאה שנתיים לאחר הלחימה. החוקרים משערים שהסיבה לכך היא ההתנגשות שבין הציפייה של החברה מהחייל "לחזור לשיגרה" שנתיים אחרי הלחימה לבין הקושי והכאב שהוא עדיין חווה.
המחקר הוצג בכנס מדעי לחקר האובדנות בישראל, שהתקיים במכללה האקדמית תל אביב־יפו, בשיתוף עמותת "בשביל החיים". החוקרים ד"ר אביגל שניר, ד"ר יוסי לוי־בלז ופרופ' זהבה סולומון, מאוניברסיטת תל־אביב ומהמרכז האקדמי רופין, ציינו כי "היום, כאשר אנחנו מתקרבים לשנה מאז צוק איתן - נושא המחקר אקטואלי מתמיד. בינינו מסתובבים חיילים רבים שחוו תגובת קרב בלחימה. המחקר שלנו מדגיש כי דווקא התמיכה, הסיוע, המשך ההחזקה של חיילים אלו תוכל לסייע להם, בעוד ציפיות נוקשות לחזור לתפקוד ואכזבה מהקשיים הקיימים מובילות לעיתים לחשיבה אובדנית בקרב חיילים אלה".
הלם קרב היא תגובת חרדה שמתעוררת למול מראות מלחמה של הרס ומוות ותחת איום ממשי לחייו של החייל. יש לוחמים שחשים שיתוק, עלולים לפרוץ בבכי או לרצות לברוח.
"תגובת קרב" היא מצב שבו החייל מפסיק לתפקד כלוחם והתנהגותו יכולה להוות סכנה לעצמו ולאחרים. יצוין כי במבצע צוק איתן החל חיל הרפואה להפעיל תוכנית המכשירה לוחמים לזהות מי מחבריהם נמצא במצב שכזה ולתת לו עזרה ראשונית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו