"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תוכנית גילה: אולי צודקת, אבל בלי גז

דיויד גילה התגלה כממונה על ההגבלים אמיץ וכן • התוכנית שלו הייתה נועזת - אבל כשהסיכויים למימושה פחתו, החשש שלבסוף ייתקע הפיתוח העתידי של משק הגז גבר • פרשנות

,עודכן
תשובה וגילה // דודי ועקנין, יהושע יוסף // תשובה וגילה

עזיבתו של הממונה על ההגבלים דיויד גילה את תפקידו היא אירוע מצער. גילה לא הצליח להפוך את תפיסת עולמו, הדוגלת בתחרות במשק הגז הטבעי, לכדי ממש. היתה לו תוכנית מפורטת מרחיקת לכת ונועזת, אבל הסיכויים להתממשותה פחתו והלכו, והחשש שלבסוף ייתקע הפיתוח העתידי של משק הגז עלה והלך.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

עם זאת, ההצהרה על התוכנית הדרמטית של גילה מלפני כמה חודשים, שלפיה יש לשקול להכריז על השותפות כ"הסדר כובל", כן האיצה כמה תהליכים ויצרה את התנאים למתווה טוב יותר מזה שנדון בשנתיים האחרונות.

החשש הגדול לגבי הרעיונות שביקש גילה לקדם הוא שהם היו משאירים אותנו צודקים מאוד, אבל בלי פיתוח משק הגז הטבעי. הברירה, הפשרה - אם תרצו, עשויה לקדם את המשך פיתוח משק הגז, אבל בתנאים לא תחרותיים שבהם המחירים צפויים להמשיך לטפס, גם אם פיקוח ממשלתי ינסה לקטוע התפרעות במחירים.

גילה התגלה בכהונתו - לא רק בתחום משק הגז - כממונה על ההגבלים שעומד על שלו ויודע להגיד את האמת שלו באומץ ובכנות. הוא לא חשש להגיד באחת מישיבות הכנסת שחרם צרכנים זה דבר מבורך. עזיבתו היא מכה למי שמבקש לקדם את התחרות במשק.

עם יד על הלב, לשותפויות האנרגיה היו כאן מרבית הקלפים ביד. אפשר לקבוע את הכללים הצודקים ביותר, אבל בסוף הן היו תהיינה אלה שיצטרכו לקדוח בעומק הים, לממן את המיזמים ולהוביל את הגז לחוף מבטחים. להן היתה ועודנה היד על שאלטר הפיתוח של התשתיות, לאורך כל הדרך. מי שרוצה לתת למדינת ישראל לפתח מאגרי אנרגיה, כדאי לו לדעת שהמחיר יהיה יקר עשרות מונים.

הצעקנים והרעשנים מהטריבונה, שאומרים שהגז של הציבור ולא של הטייקונים, מעולם לא קדחו לחפש חבית אחת של נפט, וממילא גם התנגדו לקידוחי נפט היכן שיכלו. דרך אגב, גם ה־אין גז, כלומר הקידוחים שנכשלו, שייכים לציבור לפי אותו היגיון; האם יעלה על הדעת שהציבור צריך לפצות את היזמים על קידוחים שכשלו?

בסופו של יום עצוב כזה, עדיין צריך לזכור שבגז הטבעי יש מהברכה. ועדת ששינסקי הראשונה תוביל לכך שהציבור יקבל כ־60% מס מהגז שיופק. לשם כך צריך להפיק אותו ולהביט בחצי הכוס המלאה. הגז יכול, וגם יקדם, את היחסים עם שכנותינו, שנמצאות במגעים לרכוש ממנו.

פרופ' דיויד גילה הבוקר: דרשנו מהצדדים תחרות – והמונופול אמר שלא יפיק גז

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר