"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכוונה טובה - התוצאה פסולה ולא מוסרית

הפיילוט, הביקורת וההקפאה: ההגנה על ביטחון המדינה ואזרחיה חייבת לעמוד בראש מעיינינו, אך הגבלת זכויות יסוד, ובייחוד הפגיעה בעקרון העל של השוויון, צריכות להיעשות במתינות • דעה

, עודכן
פלשתינים יורדים מאוטובוס ביו"ש. צורך ביטחוני? // צילום: רויטרס // פלשתינים יורדים מאוטובוס ביו"ש. צורך ביטחוני?

"כוונתך רצויה, אבל מעשיך אינם רצויים". משפט זה, שטבע רבי יהודה הלוי לפני כאלף שנה, מלווה מאז מדינאים רבים. בכביש - גם באוטובוסים שנוסעים עליו, צריך להיות חכם. לא רק צודק.

הפרדת כבישים ואוטובוסים על בסיס אתני, לאומי וגזעי פסולה בתכלית. כוונת גורמי הביטחון בוודאי היתה טובה. אבל מעשיהם בלתי רצויים, לא מוסריים ופסולים בעליל. גם לא הכרחיים, גם לא חכמים. הרצון להגן על אזרחי מדינת ישראל הוא ערך ראשון במעלה. אך הדרך להשגת מטרה נעלה זו עשויה לעבור בכמה נתיבים חלופיים. אסור שהפרדה על בסיס לאומי או אתני באוטובוסים תהיה אחת מהם.

כבר לפני שנות דור קבע בית המשפט העליון האמריקני, בעניין ההפרדה בין שחורים ללבנים בבתי הספר, שגם "נפרד אבל שווה" הוא רעיון פסול בעליל. הוסיף עליו השופט חשין, שכתב כי "הפליה היא הרע־מכל־רע. הפליה מכרסמת עד כלות ביחסים בין בני־אנוש, בינם לבין עצמם. תחושת הפליה מביאה לאובדן עשתונות ולהרס מרקם היחסים בין אדם לרעהו. בהפליה מתמשכת יאבד עם ותשבות ממלכה".

תיוגו של אדם והטבעת אות "חשוד" על מצחו רק על בסיס מינו, מוצאו, צבע עורו, לאומו או דתו פסולים לחלוטין מנקודת מבט יהודית, דמוקרטית, מוסרית וערכית.

אין להשוות בין המקרים השונים, אך העם היהודי, שסבל כל כך במהלך הדורות מתיוגים מכלילים מעין אלה, צריך להיות רגיש כלפיהם פי כמה מאחרים.

ההגנה על ביטחון המדינה ואזרחיה חייבת לעמוד בראש מעיינינו. עקרון "הדמוקרטיה המתגוננת" לימד אותנו שכמו כל ערך יסוד אחר, גם החירות, השוויון וחופש התנועה אינם חזות הכל. גם אותם ניתן וראוי להגביל במקרים מסוימים. זאת בייחוד כאשר הם מנוצלים לרעה לשם פגיעה במדינה ובתושביה.

אך הגבלת זכויות יסוד, ובייחוד הפגיעה בעקרון העל של השוויון, צריכות להיעשות במתינות, ביישוב הדעת ובחשיבה ארוכת טווח על השלכותיהן, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. פגיעה בשוויון צריכה להיעשות, במידת הצורך, רק מכוחה של חקיקה ראשית, לא מכוח הוראה מנהלית. גם אז עליה לעמוד במבחני המידתיות, על מנת להבטיח שלא תעבור את רף היסוד שנקבע לעניין זה בחוק, והוא שהפגיעה בזכויות האדם בכלל, ובשוויון בפרט, לא תהא "במידה העולה על הנדרש".

ההיסטוריה, הקרובה והרחוקה, מלמדת שקיימות גם חלופות ביטחוניות אחרות מלבד הפרדת אוטובוסים על בסיס אתני או לאומי. הן אולי יותר מסובכות, עלותן גבוהה יותר, אך הן הרבה יותר מוסריות, צודקות, דמוקרטיות וחכמות.

יעלון. "אין הפרדה" // צילום: אנצ'ו גוש - ג'יני

שעתיים בלבד אחרי הפעלת התוכנית להפרדת ישראלים ופלשתינים באוטובוסים ביו"ש, החליטו נתניהו ויעלון להקפיא אותה • הסיבה: ביקורת קשה בארץ ובעולם • יעלון: "כל מדינה רשאית לבדוק את הנכנסים והיוצאים"

על רקע הביקורת החריפה בארץ ובעולם בעקבות הפעלת תוכנית ההפרדה באוטובוסים בין ישראלים לפלשתינים באיו"ש, הודיעו אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון על הקפאת יישום החלק הראשון שלה, שהוגדר כ"פיילוט", לשלושה חודשים.

"הפרדה היא אפרטהייד"

בן־דהן: "לא עודכנתי"

לילך שובל, גדעון אלון ואפרת פורשרבהכנת הידיעה השתתפו עדנה אדטו, יורי ילון ודניאל סיריוטיטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר