"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רפואה פרטית בצה"ל? השוויון חשוב יותר

ועדת האתיקה של חיל הרפואה הכריעה: חייל יקבל טיפול רפואי פרטי רק במסגרת דחיית שירות • יו"ר אסותא: "אי אפשר להתעלם מרחשי הציבור ולמנוע טיפול פרטי"

,עודכן
מרפאה צבאית. למצולמים אין קשר לידיעה // צילום: דובר צה"ל // מרפאה צבאית. למצולמים אין קשר לידיעה

הדיון על הרפואה הפרטית מגיע לצה"ל: לאור ביקוש הולך וגובר מצד חיילים לקבל טיפול רפואי פרטי באמצעות ביטוחי הבריאות שברשותם, קיימו בחיל הרפואה דיון מקיף בנושא בליווי מומחי אתיקה, אך לבסוף הכריעו בעד ערך השוויון בין חיילי צה"ל. בנייר עמדה של חיל הרפואה נקבע, עם זאת, שחייל יוכל לקבל טיפול פרטי רק אם יפסיק את שירות החובה במסגרת דחיית שירות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

חוק ביטוח בריאות ממלכתי מחריג את אוכלוסיית החיילים, וקובע שהיא זכאית לשירותי בריאות מחיל הרפואה של צה"ל ולא מקופות החולים. לחיילים אמנם אין ביטוח משלים מקופות החולים, אך לאור העובדה שכ־50 אחוזים מהישראלים מחזיקים בביטוח רפואי מסחרי, גם לחלק מהחיילים או להוריהם ביטוחים כאלו.

ועדת האתיקה של חיל הרפואה התכנסה לדון בנושא בראשות קצין רפואה ראשי תא"ל דודו דגן, יחד עם סגל רפואי ומשפטי צבאי ואזרחי. סיכום עבודת הוועדה הוצג בכנס השנתי של המכון לחקר שירותי הבריאות. "תופעת הביטוחים הפרטיים לא פסחה על המשרתים בצה"ל, וניכרת עלייה בבקשה לצריכת שירותי בריאות פרטיים גם בקרב חיילי החובה", ציינו בדיון.

המצדדים בהתרת רפואה פרטית במהלך שירות החובה הסבירו כי הדבר תומך בזכות הבחירה של החיילים בנוגע לבריאותם, כי ההליך הביורוקרטי של דחיית שירות לטובת טיפול רפואי פוגע ברציפות הטיפול ובשיקום וגם בזכויות החייל במסגרת השירות הצבאי וכי "מרבית האוכלוסייה בישראל רוכשת ביטוח רפואי נוסף ורואה בבחירת מנתח זכות בסיסית בטיפול הרפואי".

ואולם, המתנגדים הדגישו כי מתן אפשרות לרפואה פרטית פוגע בעקרון השוויון בין החיילים ויפגע בשוויון באיכות ובזמינות הטיפולים לכלל החיילים. בנוסף ציינו המתנגדים כי הרפואה הפרטית תפגע בניהול הטיפול על ידי הצבא ובאחריות הכוללת של חיל הרפואה לבריאות החייל.

בסופו של הדיון עמדת צה"ל לא השתנתה, ובנייר העמדה נכתב כי חיל הרפואה "שואף למתן מענה רפואי זמין ומקצועי לכלל החיילים באופן שוויוני", וכי, כאמור, ניתן יהיה להמשיך ולקבל טיפול רפואי פרטי רק במסגרת של דחיית השירות. זאת כדי שלא לפגוע בערך השוויון ובאחריות הצבא למצבו של החייל.

לגיבוש נייר העמדה היו שותפות גם ד"ר חגית פדובה וד"ר שני ברוש מחיל הרפואה. בדיונים האתיים השתתפו גם פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, ופרופ' שוקי שמר, יושב ראש אסותא ולשעבר יו"ר קרפ"ר. לדברי פרופ' שמר, "זה יפה שהצבא רוצה לשאוף ולחתור לשוויון, אבל אי אפשר להתעלם מרחשי הציבור שרוצה וזקוק לרפואה פרטית מסיבות אלה ואחרות ורוצה לבחור את המנתח. בדיון נשמעו דעות לכאן ולכאן והיו גם אנשי חיל רפואה שתמכו במתן אפשרות לרפואה פרטית. אנחנו מגדלים את הילדים שלנו ודואגים לכל אפצ'י שלהם, ואם במצב מסוים המשפחה חושבת שהחייל לא מקבל טיפול אופטימלי, אני חושב שאי אפשר למנוע טיפול פרטי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר