"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ילדת אחרי גיל 45? מצפים לך חיים ארוכים

הממצאים עומדים בסתירה לתיאוריה הרווחת, ואשר לפיה ככל שאישה יולדת יותר, כך תוחלת חייה מתקצרת

,עודכן
צילום: g-stockstudio //

חוקרים מהדסה גילו את "סוד הנעורים" אצל קבוצה זעירה של נשים: נשים חרדיות שהביאו לעולם ילדים רבים והמשיכו להרות וללדת באופן טבעי לאחר גיל 45, חיות בממוצע חמש שנים יותר מנשים שילדו מספר ילדים רב אך סיימו ללדת לפני גיל 45.

מחאה שקטה של בני העדה האתיופית

מחקר המשך של הגנים של אותן נשים עשוי לסייע להבנה של תהליכי פוריות והזדקנות.

הממצאים עומדים בסתירה לתיאוריה הרווחת, ואשר לפיה ככל שאישה יולדת יותר, כך תוחלת חייה מתקצרת - קיים מאזן בין אורך החיים לפוריות, כלומר לידת יותר ילדים קשורה בירידה בתוחלת החיים. ההסבר לכך היה שההריון "מתיש" את הגוף.

עם זאת, החוקרים איתרו קבוצה ייחודית של נשים, שאצלן האפקט היה הפוך - אותן נשים שיולדות באופן טבעי אחרי גיל 45 ומהוות רק 0.2 אחוז מכלל הנשים. החוקרים התמקדו בשמונה נשים חרדיות משכונת מאה שערים, לקחו מהן בדיקות דם וביצעו ריצוף גנטי.

"מצאנו אצלן שלוש קבוצות של גנים שמבוטאות ביתר או בחסר, קבוצות גנים ששייכות לפעילות השחלה וקבוצות גנים ששייכות לאריכות ימים כגון היכולת לתקן דנ"א, 'ניקוי' התא מחלבונים לא טובים ושימור אנרגיה", מסביר פרופ' נרי לאופר, מומחה פוריות בכיר מהדסה, לשעבר מנהל מערך נשים ויולדות.

"הנשים האלה משלבות בין פוריות לאיכות חיים. אם נדע לבודד את התכונות הללו, נדע איך להשפיע על שחלה לעבוד בגיל מבוגר יותר וגם נוכל להשפיע על תהליכים בולמי הזדקנות ועל תוחלת חיים בגברים ובנשים".

המחקר שלו היה שותף גם ד"ר לירון קוגן התפרסם בכתב העת "Annals Of Epidemiology".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר