חבלי לידה

* נתונים: סקר של חברת אבוט, יצרנית סימילאק, בקרב 250 אימהות // רוב האימהות מאריכות את החופשה על חשבונן

מהו אורך חופשת הלידה בישראל? אם בודקים את החוק היבש, התשובה היא 14 שבועות בתשלום - אבל שני מחקרים חדשים חושפים שבקרב נשים חילוניות יהודיות, יותר מ־50% לא חוזרות לעבודה בתום התקופה ומאריכות אותה על חשבונן. המשמעות היא שמשפחותיהן של אותן נשים חוות סוג של משבר כלכלי בעקבות הלידה ונאלצות להתמודד עם ירידה משמעותית ברמת החיים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

חופשת הלידה המותרת על פי החוק בישראל עומדת על 26 שבועות, 14 מתוכם בתשלום. בהשוואה לעולם, ישראל ממוקמת יחסית בתחתית מבחינת אורך חופשת הלידה בתשלום. בבריטניה, למשל, מאפשרים 20 שבועות של חופשה בתשלום, באיטליה 22 שבועות, בנורבגיה 44 שבועות ובשבדיה לא פחות מ־68 שבועות חופשה בתשלום מלא. מי שנמצאת בתחתית הרשימה היא ארה"ב, שבה לא מקבלת היולדת דבר. מדינות הקרובות לישראל הן הולנד, צרפת וספרד - אך גם שם מעניקים שבועיים יותר מליולדת הישראלית - 16 שבועות של חופשה בתשלום מלא.

מסקר שערכה חברת אבוט, יצרנית סימילאק, בקרב 250 אימהות טריות בשלבים שונים של חופשת הלידה, עולה כי 64% מהנשים האריכו את חופשת הלידה מעבר למינימום של 14 השבועות הקבוע בחוק, רובן (41%) לקחו חופשת לידה של ארבעה עד שישה חודשים. כ־22% מהנשים לקחו חופשת לידה שנמשכה יותר מחצי שנה, ורק 2.4% קיצרו את חופשת הלידה לחודשיים או פחות. אף אחת מהנשים לא העבירה את זכות חופש הלידה לאביו של התינוק.

על פי הסקר, 90% מהאימהות היו מאריכות את חופשת הלידה המינימלית לחצי שנה עד שנה אם היתה להן אפשרות לכך, 8.4% מהאימהות מסתפקות בשלושה חודשים, ורק 1.6% היו מקצרות ומעידות שרצו לחזור לעבודה כבר בשבועות הראשונים לאחר הלידה.

מחקר של משרד הכלכלה, שערכה החוקרת רונית הריס־אולשק על הקשר בין משך חופשת הלידה למאפיינים סוציו־אקונומיים ודמוגרפיים במדגם של 996 נשים, תאם ברובו לממצאים של הסקר שערכה חברת אבוט. המחקר נעשה בקרב אימהות לילדים שעבדו במהלך שלוש השנים האחרונות ושגילו של ילדן הבכור נמוך מ־10 שנים, על מנת ללמוד על ההתמודדות של אימהות לילדים צעירים שעדיין שייכות למעגל העבודה או שהיו שייכות למעגל העבודה בשנים האחרונות.

לפי ממצאי המחקר, 59% מהאימהות שבות לעבודה עם סיום חופשת הלידה בתשלום, אולם בחינה לעומק של הנתונים מראה כי רוב האימהות ששבו לעבודה בתום החופשה בתשלום היו ממעמד סוציו־אקונומי נמוך ולא יכלו להרשות לעצמן להאריך את החופשה. בקרב נשים חרדיות 86% שבו לעבוד בתום 14 שבועות, בקרב הנשים הערביות 80% שבו לעבוד בתום 14 שבועות, ואילו בקרב נשים חילוניות הרוב - 52% - האריכו את החופשה, ורק 48% חזרו לעבוד בתום 14 שבועות.

עוד לפי המחקר, 31% מהאימהות שבו לעבודה 12-5 חודשים לאחר הלידה ו־10% מהנשים לא עבדו עד תום השנה האחרונה שלאחר הלידה. ואולי הנתון המשמעותי ביותר הוא שמשך חופשת הלידה הממוצע בפועל עומד על 21 שבועות לאחר הלידה הראשונה ו־20 שבועות לאחר הלידה השנייה - הרבה יותר ממה שמעניקה המדינה.

אז איך מתמודדים עם המצב הכלכלי הלא פשוט הזה?

לדברי נעמי שרון, מנהלת תוכניות בארגון פעמונים, ארגון המציע ייעוץ כלכלי למשפחות שנקלעו לחובות כדי לעזור להן לצאת מהחובות ולהגיע לאיזון כלכלי, חשוב מאוד להיערך כלכלית לפני הלידה. דמי חופשת הלידה מגיעים ליולדת בסכום חד־פעמי, ובדרך כלל כמה שבועות לאחר הלידה. על מנת לקבל את הסכום מהר ככל האפשר, צריך להגיש את כל הטפסים הדרושים לביטוח לאומי מייד (למשל, אישור עבודה מהמעסיק ושלושה תלושי משכורת). בביטוח הלאומי יחשבו את הממוצע לשבוע ויכפילו ב־14 שבועות.

מאחר שמדובר בסכום חד־פעמי, ייכנס לחשבון הבנק סכום גדול, וחשוב שלא להתבלבל ולעשות שימוש מושכל בסכום הזה, שאמור לכסות 14 שבועות ללא שכר.

ככלל, ממליצה שרון, צריך לעבוד לפי תקציב. "אם זו לידה ראשונה וההורים לא יודעים למה לצפות, צריך לעשות הכנת תקציב. כדאי לבדוק כמה חיתולים עולים, כי זו הוצאה לאורך תקופה של שנתיים-שלוש, ולהכניס לתקציב תחליפי חלב, ריהוט חדש שתצטרכו, ציוד לתינוק וכל שאר הפריטים שתצטרכו להצטייד בהם עם הגעת התינוק".

לדבריה, "בכל מה שקשור לקניות, אנחנו מאוד ממליצים לבדוק את האפשרות של יד שנייה, מכרים ובני משפחה, או לקנות באינטרנט. זה חוסך עלויות בעשרות אחוזים".

לדברי שרון, בדרך כלל אחרי התקופה הראשונית של לידת הילד מאריכים את חופשת הלידה, והאם מנצלת את הזמן לבלות יותר עם חברות ועם המשפחה. כלומר, מערך הבילויים משתנה, מה שמצריך יותר כסף.

"אנחנו עושים את ההפרדה בין בילוי לקנייה. לא מומלץ להפוך את הקנייה לבילוי. הרבה פעמים רואים נשים בחופשת לידה מבלות בקניון, אבל זה בילוי יקר. מאוד נוח ללכת לשם כי יש פינת החתלה, אבל יש הרבה פיתויים ואז מוציאים לא מעט כספים. אנחנו ממליצים לא לקחת הלוואות בתקופה הזו, אלא להיערך לזה. לפני הלידה צריך להצטמצם עם ההוצאות כדי שיהיה אפשר לשאת בהוצאות הרבות שצפויות לאחר הלידה".

לגבי עלויות של מטפלת לעומת מעון, יש לא מעט הורים שמעדיפים להפקיד את הפעוט בידיה של מטפלת שמעניקה טיפול אישי לילד אחד עד שלושה. עם זאת, יש מעונות מפוקחים על ידי משרד הכלכלה, שהם זולים בהרבה. עלות מטפלת פרטית יכולה להגיע ל־4,000 שקלים, לעומת כ־1,700 שקלים עבור מעון.

לדברי שרון, "כדאי לבדוק את הזכויות לנשים אחרי הלידה: גם דמי לידה ומענק לידה שמתקבלים בסמוך ללידה, וגם בחזרה לעבודה אפשר לעבוד שעה אחת פחות. את כל הזכויות בנושא הריון ולידה תוכלו למצוא באתר www.kolzchut.org.il".

בנוגע לשאלה מתי משתלם לחזור לעבודה מבחינה כלכלית, אומרת שרון: "הרבה נשים מתלבטות אם משתלם לחזור לעבוד בגלל עלויות המטפלת. כדאי לזכור כמה דברים: ככל שצוברים יותר ותק בשוק העבודה, זה מוסיף לרמת השכר. כמו כן, כל שנת עבודה מוסיפה לקרן הפנסיה, ובטווח הארוך זה מאוד משמעותי".

לדברי רונית דוייב, מנהלת מדעית באבוט: "חופשת הלידה היא תקופה דרמטית בחייה של אמא טרייה, שנחווית באופן שונה אצל כל אישה. הדמיון וגם ההבדלים באופן שבו עוברת חופשת הלידה על ההורים השונים מספקים תובנות להורים שבדרך ומעניקים מידע חשוב וטיפים איך כדאי להתכונן על מנת לנצל את התקופה הזאת בצורה המיטבית ביותר לתינוק ולאמו.

"חופשת הלידה מסמנת אירוע מאוד משמעותי, על אחת כמה וכמה בלידה הראשונה. האתגרים מתחילים כבר עם השיבה הביתה לאחר הלידה, כשהאמא מוצאת את עצמה ללא מערכת התמיכה של בית החולים או המלונית ונדרשת להתמודדות האמיתית עם תינוק חדש בבית. מה שבעיקר חשוב לזכור הוא שלא רק תינוק חדש הצטרף למשפחה, אלא גם האם עברה שינוי ומעתה חייהם שלה ושל האב ישתנו מקצה לקצה".

לדבריה, "אחרי לידה נוצרת מציאות משפחתית יומיומית חדשה. התקופה של חופשת הלידה היא קודם כל הזדמנות לקחת פסק זמן ולבנות את הקשר עם הילד החדש, וגם להסתגל לשינוי שעבר הגוף ולמציאות החיים החדשה בבית. זהו שינו רגשי ופיזי שמצריך תהליך התאקלמות".

לדברי דוייב, "משך חופשת הלידה הוא החלטה מאוד אינדיבידואלית של שני בני הזוג, ומרבית הנשים יודעות להגיד כמה זמן חופשת הלידה שלהן תימשך רק לאחר שילדו ולאחר ששהו עם התינוק תקופה מסוימת בבית. יש נשים שמרגישות שזאת סיטואציה מאוד אינטנסיבית עבורן ורוצות לחזור למקום העבודה כמה שיותר מהר, ויש כאלה שפורחות בתקופה הזאת ורק רוצות להאריך את זמן האיכות עם הילד. ברוב המקרים מדובר בפרק זמן מוקצב ומוגדר מראש, מכיוון שיש מקום עבודה שמחכה לחזרתנו, ואחרי פסק הזמן שלקחו, רוב האימהות חוזרות למקום העבודה שלהן ולהתנהלות כלכלית רגילה".

לימור קרלינסקי ארג'י, יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים במכון אדלר, אומרת שההחלטה אם להאריך את חופשת הלידה ובכמה היא החלטה אישית, זוגית ומשפחתית. "אחת המחשבות שמטרידות אימהות מייד לאחר הלידה היא המחשבה שבתוך זמן קצר עליהן לחזור למעגל העבודה ולהפקיד את היקר מכל בידי גננת, מטפלת או במקרה של בני המזל - הסבתא. כך או כך, הפרידה בשלב כל כך מוקדם בחייו של התינוק (14 שבועות!) קשה, ועל כן לא מפתיעה העובדה שנשים רבות מחליטות להאריך את חופשת הלידה. על מנת לצמצם ככל האפשר את אי הוודאות הכרוכה בשאלות אלו, על בני הזוג לנהל דיאלוג שבו כל אחד מהם יוכל להביע את חששותיו, דאגותיו ורצונותיו באשר להתנהלות העתידית. טבעי שיהיו חילוקי דעות, ועל כן חשוב לנהל שיח מתוך כבוד להשקפת בן הזוג ומתוך התחשבות בצרכיו. כמו כן, חשוב להגדיר גם מסגרת זמן, שבסיומה ידונו מחדש בשאלת הארכת חופשת הלידה אם יהיה צורך".

• • •