תמנון פשע

לכאורה, אין צורך להמשיך בחקירת מח"ש נגד עו"ד רונאל פישר. בן טיפוחיו של מו"ל "מעריב" לשעבר, העבריין עופר נמרודי (שנעצר גם הוא בפרשה), שקוע בבור עמוק. די בראיות המפחידות שנאספו נגדו עד כה כדי להוביל להרשעה מהדהדת שלו. די לכאורה בחומרי הנפץ המוקלטים כדי ש"פרקליט הרוח והצלצולים", כפי שהוצג כאן ביולי האחרון, יישב בכלא שנים ארוכות.

אין בדברים האלה משום הגזמה. התיק שלו, בלשון המעטה, מפחיד.

למעשה, חייבים להמשיך בחקירה הזאת. חייבים להעמיק את החקירה עד תום. חייבים לנצל את העובדה ששניים מיודעי הסוד, ע' שקיבלה מעמד של עדת מדינה ורפ"ק ערן מלכה, שותפו העיקרי של פישר בתרגילי העוקץ, נשברו. הם החליטו לשתף פעולה והתחילו לדבר.

לדבר? לפחות מבחינת עדת המדינה מדובר בהרבה מעבר לכך: היא שרה, היא מזמרת, היא מספרת בדייקנות מה באמת קרה. היא עושה סדר באירועים הדרמטיים, מאמתת חשדות, מצביעה על מעורבים נוספים. היא מתארת איך פעלה מכונת הפשע הזאת במשך שנים. 

הסבלנות, למדו עכשיו חוקרי מח"ש, משתלמת. מי שלא הצליחו תשעה חודשים לפצח את קוד הכניסה לסלולרי של פישר, מי שעמדו כבר להרים ידיים, מבינים עכשיו, אחרי שחדרו לסלולרי, מדוע התקשה פישר לזכור את קוד הכניסה ומדוע עתר להחזרת המכשיר לידיו. חוצפה תמיד היתה לו.

מה שהם גילו באותו מכשיר היה מבחינתם אוצר: אנשי עסקים, רופאים, עורכי דין - והמדהים מכל: כמה שופטים, פרקליטים ובכירים במשטרה שגורמים למי שנחשף לשמותיהם להתחיל להזיע. 

ניצן. האם יעצור את החקירה מוקדם מדי, או שיורה לחקור את כל מיוחסי הצמרת הנקשרים בפרשה? // צילום: יונתן זינדל

ואכן, המידע הזה גורם גם לפרקליט המדינה, שי ניצן, להזיע: ניצן מפקח אישית על החקירה, מקבל דיווחים עדכניים, שולט ברזי הפרשה עד לפרטיה הקטנים. לא במקרה זכה התיק הזה לכינוי "התיק של ניצן"; לא במקרה יש הסכמה כללית במח"ש ובפרקליטות שהפרשה הזאת חמורה מפרשת הולילנד. נחשף כאן תמנון פשע ענק.

פרקליטה המכירה את שתי הפרשיות אמרה לי השבוע: "התיק הזה יותר מפחיד מהולילנד. הציבור יזדעזע כשייחשף לחומרים שנתפסו כבר, לרבות אלה הקושרים לחשדות את פרקליטת מחוז ת"א לשעבר, רות דוד. 

"מי שמכיר את הראיות החדשות מתקשה לישון בלילה. החומרים מצמררים ממש, ושי ניצן יצטרך לקבל בימים הקרובים החלטה לא פשוטה: האם הוא עוצר כאן את החקירה, על כל מה שנאסף בה - ונאסף בה הרבה - או שהוא הולך עד הסוף?

"האם הוא מדלג על אותם בעלי תפקידים רגישים במערכת האכיפה ומעבר לה, עוצם עיניים ומונע את חקירת הלווייתנים - או שהוא מחליט, בצדק, שאסור להחמיץ את ההזדמנות לרדת עד שורשי הריקבון?

"נכון, זה קשה, זה לא נעים, זה מאוד מביך - אני לא מקנאה בו. אבל לא תהיה לו להערכתי ברירה. זה מתחייב מתפקידו".

 

כן, גם שופטים

שאלתי אם נכון שמדובר גם בשופטים וקיבלתי תשובה חיובית: "מדובר בשני שופטים שאינם נגועים בשחיתות, אבל קשריהם עם פישר הם במגרשי הגועל נפש. הם לא זיהו את הסכנה של האיש הזה, הם הפכו לחברים קרובים מדי שלו, ריח לא טוב עולה מהקשרים שלהם עם הפרקליט החשוד. אתם הרי כתבתם על שופטים שאין להם שכל ישר והנה לכם עוד דוגמה". 

- לא הבנתי עדיין היכן הדילמה של ניצן?

"יש דילמה: חלק גדול ממה שנחשף במכשיר הסלולרי מדבר בעד עצמו ואינו זקוק לתמיכה. לעומת זאת, יש חומרים שאין די בהם לגיבוש תשתית ראייתית נגד החשודים מליגת העל והם זקוקים לעדות תומכת. מי שיכול לספק אותה הוא בעיקר ערן מלכה, שמצבו אנוש וזו הזדמנות בשבילו לצבור כמה נקודות זכות.

 "בנסיבות האלה יצטרך פרקליט המדינה לשקול אם להציע למלכה עיסקת טיעון, חמורה פי כמה מזו שרקם עם הרב פינטו, או למצות איתו את הדין לטובת אובדן הלווייתנים. הוא יצטרך להחליט אם הלווייתנים יישארו במערכת, ללא בדיקת החשדות נגדם, או שיש לנהוג בהם כפי שנהגו בניצב מנשה ארביב".

- מלכה יסכים לחתום על עיסקה?

צוחקת. "אני מעריכה שהוא ופרקליטיו, עוה"ד עופר ברטל ודב גלעד כהן, יחבקו הצעה כזו. מלכה צפוי לעונש מאסר כבד, אם יורשע בפרשיותיו, ואין לו בעצם מה להפסיד. כל שנת מאסר שהוא יחסוך לעצמו תגרום לו לומר תודה לפרקליטות. במהלך חקירתו הוא כבר רמז שישמח לקבל הצעה כזו".  

 

האיש שצעק ראשון   

החומר שנתפס בסלולרי של פישר, כמו ראיות ברזל אחרות שבידי החוקרים דובי שרצר, דרור תאשמע והאחרים שבצוות החקירה המורחב, מחזק את החשד שמדובר בארגון פשע עם חלוקת עבודה ברורה: החפרפרת (רפ"ק מלכה) מדווחת לעו"ד פישר על חקירות רגישות בראשיתן, או על מידע שהתקבל ולא יניב דבר, והוא רץ וסוחר במידע הזה עם חשודים - בארץ או בחו"ל. הוא מתהדר ביכולת שלו לצמצם נזקים או אפילו לגרום להפסקת החקירה.

כך פעלה המכונה שלו ליצירת הרבה מאוד כסף. פישר הניע אותה היטב. 

נכון, עולה עדיין חשד שחוקרי מח"ש בהנחיה מגבוה מדלגים על חלק מהמיוחסים מליגת העל ששמם נקשר בפרשה, עוקפים מוקשים, מתנהגים כמי שחוששים שהחקירה תניב רעידת אדמה חדשה במשטרה. ובכל זאת: יש סימנים שהרכבת יצאה לדרך ושהיא דוהרת למחוזות חדשים. שקשה לעצור אותה. 

נוסף על כך, יש הוכחות שמלחמתו העיקשת של אחד המתלוננים בפרשה, יהושע לובינסקי מראשון לציון, להסרת צו איסור פרסום שמו של ערן מלכה, היתה מוצדקת. יש הוכחות שהיה צריך להקשיב למתלונן העקשן כבר לפני שנתיים וחצי, כשזיהה את צמד התפוחים הרקובים, פישר ומלכה, ולא להפנות לו עורף. 

לובינסקי נקרא לפני כמה חודשים למח"ש, לעימות עם ערן מלכה, והטיח בו דברים קשים. בין היתר הזכיר לובינסקי למלכה כי בפגישה שהתקיימה ביניהם בלטרון, שאליה נשוב בהמשך, הוא גילה לו שגורם בכיר במשטרה דרש ממנו להפסיק "ללחוץ על הגז" בחקירת עו"ד בר.

עו"ד בר נחשב לאחד מגדולי הפרקליטים בארץ בתחום הנדל"ן, ולובינסקי היה זה שתרם ראשון לחשיפת חלק מהחשדות הכבדים נגדו. עכשיו ניצל את ההזדמנות וירה לעבר החוקר שסרח: "תגיד, מי זה שהורה לך להוריד את הרגל מהגז?"

מלכה השיב: "אתה שקרן".

החוקר שניהל את העימות שאל את לובינסקי: יש לך מה לומר על הדברים?

לובינסקי: "לך אין לי מה לומר. לך ערן מלכה אני רוצה לומר שאני מרחם עליך שנתת לאצבע של השטן לגעת בנשמתך".

לובינסקי. עכשיו הוא מבין מדוע החקירה בתלונה נגד  עו"ד בר נקברה על ידי רב־פקד מלכה // צילום: קוקו

"איימו לעצור אותי"

לובינסקי הוא נציג אגודת החקלאים בראשון לציון, ואת מאבקו בעו"ד רועי בר ובעירייה המקומית, הצגתי כאן יחד עם עוזי דיין ומיכל שבת כבר בנובמבר 2013 - שלושה חודשים לפני המעצר של בר (בכתבת התחקיר "אשתי קנתה קרקעות ולא סיפרה לי").

תמצית טענותיו: עו"ד בר נמצא שנים בניגוד עניינים חריף והוא מנצל את כוחו כפרקליט החיצוני של העירייה וכיועץ ועדות התכנון והבנייה שלה, להשבחת קרקעות שבשליטת משפחתו. כמו כן, הוא משרת קבלנים הבונים בעיר ונזקקים להיתרים ולאישורים שונים מהעירייה.

לובינסקי ניהל את המאבק הזה בכוחות עצמו זמן רב, וכאשר הבין שזה מעל לכוחותיו, שכר בקיץ 2012 את שירותיו של עו"ד רונאל פישר. כשנשאל יום אחד ע"י דיין ושבת מדוע בחר דווקא אותו - השיב: "הוא היה עיתונאי, הוא הופיע בטלוויזיה, הוא נראה לי מתאים. הערכתי שיש לו קשרים".

לחלק מהקשרים האלה, לימד אותו פישר, קוראים רפ"ק ערן מלכה מהיחידה לחקירות כלכליות בלהב 433, וזה הזמין אותו לשיחות רקע, גבה ממנו הודעות וביקש ממנו להתנהל בדיסקרטיות.

מה לא ידע לובינסקי באותו השלב? שמדובר בשני נוכלים שגיבשו את האסטרטגיה הבאה: במקביל לחקירת החשדות האמיתיים נגד עו"ד בר, הם יחפשו דרך להגיע אליו באמצעות איש קשר כדי להציע לו הצעה שקשה לסרב לה. רוצים לומר: תמורת סכום כסף נכבד, התיק שלו ייסגר.

נורת האזהרה הראשונה בנושא נדלקה אצל לובינסקי כעבור כמה חודשים, כשלא היה מרוצה מעבודתו של פישר והחליט לפטרו. או אז נזעק רפ"ק מלכה (להלן החפרפרת של פישר) לעזרת שותפו לעסקי הפשע ורמז למתלונן שיהיה מחיר להחלטה שלו: "הוא רמז לי בין היתר", כך לובינסקי, "שזה יעכב את החקירה נגד בר. הוא רצה ליצור מצב שכל הראיות יוגשו למשטרה באמצעות עו"ד פישר באופן שהם יוכלו להחליט מה ייכנס לתיק המשטרתי ומה יישאר אצלם למטרות סחיטה".

- ואז מה עשית?

"הגשתי עתירות, שנתמכו בראיות שלא מצאו את דרכן לתיק המשטרתי, וקיוויתי שהפרקליטות תורה על החקירה. לשווא: הפרשיות המקוריות לא נחקרו.

"כשהבנתי ביוני 2014 שהפרשיות האלה הומתו במשטרה ושגם אחרי מעצר עו"ד בר בתיק שוחד הקבלנים הן לא נבדקו, פניתי לפרקליט המדינה והעליתי בפניו את חשדותיי. זה העביר את התלונה לראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות, דן אלדד, ואלדד העביר אותה לראשי מח"ש.

"אלה התייחסו אליה ברצינות, שוחחו איתי בהיותי בחופשה בחו"ל, ובעקבות השיחה הזמינו אליהם את מלכה לחקירה באזהרה. מדוע הוא לא נחקר אז, בעת הזמנתו הראשונה למח"ש, בצורה יסודית? כי הוא התמוטט ונזקק לטיפול נפשי. כי הוא לא עמד לטענתו בלחצים".

שאלתי את לובינסקי כיצד הגיב מלכה כאשר הוא, לובינסקי, התחיל לחשוד בו. תשובתו: "הוא איים לעצור אותי בגין שיבוש חקירה, כביכול. אני הבעיה, לא הוא. לא עו"ד פישר". 

- אתה צוחק?

"אני לא. זו אמת לאמיתה". 

     

המכתב הסודי נחשף

נחזור לרגע להחלטת לובינסקי לפטר את עו"ד פישר. רפ"ק מלכה, כאמור, לא אהב אותה וביקש מהמתלונן לחזור בו ממנה. כשזה סירב הוא שלח ב־5.9.12 מכתב תמים כביכול לעו"ד פישר, כאילו לא מדובר בשני חברים ושותפים בתרגילי העוקץ, ובו מסר ברור אליו.

"למרות הודעתך בנושא הפסקת הייצוג (של לובינסקי) ולאור העובדה שאין אף גורם משפטי אחר המלווה את המתלוננים, כמו גם דחיפות ורגישות הנושא, מצאתי לפנות אליך כדלקמן..." 

אחרי ה"כדלקמן" מזכיר מלכה לפישר את "החקירה המתנהלת ביחידתנו בחשד לביצוע עבירות שוחד ומירמה", מציין "כי שלב גביית ההודעות ממרשך הסתיים", ומגלה לו כי "ממועד זה תחל חקירה סמויה שעיקרה ביסוס החשדות כפי שפורטו לעיל ככל שאלה יתבררו כנכונים".

בהמשך, אחרי הבעת חשש מכך שהמתלונן משוחח בחוסר זהירות על התיק ודבריו עלולים להגיע "לאוזניים לא רצויות", הוא חותם: "מתוך אחריות להצלחת החקירה ומבלי לפגוע באיש, נבקש להימנע מפנייה אלינו לקבלת מידע שלא באמצעותך".

רוצה לומר: לובינסקי חייב להמשיך להעסיק אותך. זה התנאי שלי להצלחת החקירה. אם לא ייענה, אנתק את הקשר איתו והתיק ייקבר.

לובינסקי הבין את הרמזים והסכים להגיע לפגישת סולחה שיזם מלכה בינו לבין רונאל פישר. הסולחה התקיימה בשעת צהריים במסעדת אסא בלטרון, כאשר השלושה סועדים את ליבם, מלבנים את הבעיות ופונים לדרכם. 

אלא שהסולחה הזאת לא החזיקה מעמד זמן רב: פישר לא החליף את הדיסקט ואחרי ששילשל לכיסו שכר טרחה כולל בגובה של 140 אלף שקלים - פיטר אותו לובינסקי בפעם השנייה. הפעם זה היה לתמיד.

השבוע אמר לובינסקי: "באותה ארוחת צהריים נלחצתי להמשיך להעסיק את פישר. הריח המשיך להיות אותו ריח רע, והיום אני מבין כמה דברים שלא הבנתי קודם.

"היום אני מבין מדוע המידע הכי פשוט להוכחה, שנכלל בתלונה המקורית שלי, לא נחקר כלל עד היום; מדוע הם ביקשו ממני להביא להם עוד ועוד מידע על רועי בר; מדוע הם חיפשו אדם שיוכל להיפגש עם רועי בר כאילו כדי לחזק את תיק הראיות נגדו".

- למה "כאילו"?

"כי אז חשבתי לתומי שהם מחפשים מישהו שיסייע להם להוכיח שעו"ד בר מלבין עבירות בנייה באמצעות כוחו וקשריו בעירייה או מעניק הטבות אחרות. חשבתי שהם מבקשים להוכיח שיטה. היום ברור לי שהם חיפשו מישהו שיסכים ליצור קשר עם החשוד הזה ולהציע לו מידע מתיק החקירה והבטחה לטיוח תמורת שוחד". 

- זה מה שקרה?

"לפחות על פי עו"ד בר, הוא קיבל הצעה כזאת ודחה אותה. הבעיה שהוא לא דיווח בזמן אמת על ניסיון הסחיטה ולא חשף את הסוד גם בעת מעצרו. הוא עשה זאת רק כעבור כשנה בעת מעצרם הראשון של פישר וערן מלכה".

 

צו איסור פרסום  

ערן מלכה הפך לבד האדום של לובינסקי, והאחרון האשים אותו בשיבוש החקירה ובאיומים עליו. מכתבי התלונה שלו מדברים לכאורה בעד עצמם ומלמדים שבחושיו החדים זיהה כשלים בחקירה.

ואכן, כשנעצר רונאל פישר בפרשת אלון חסן ורפ"ק מלכה נקרא לחקירה והתמוטט נפשית; כשמלכה ופישר הצטיידו בחוות דעת של רופא המסביר מדוע מצבם אינו מאפשר לחקור אותם - גילה לובינסקי כי הרופא הזה הוא בעצם חבר של רונאל כבר 15 שנה.

הוא האיר את עיני אנשי מח"ש בנושא, הסביר להם מה קורה מאחורי גבם, וגרם להם להכיר את הרופא שמנע כאמור בחוות הדעת שלו את חקירתם הזמנית של החשודים. נוסף על כך, עתר לבית משפט השלום בפ"ת וביקש להסיר את צו איסור הפרסום על שמו של מלכה, שהוצא לפני תשעה חודשים בהסכמה תמוהה של המדינה.

המדינה התייצבה אפוא להגנת הקצין שסרח וזה קיבל ארכה פעם אחר פעם. רק באחרונה שינתה המדינה טעמה, אולי בעקבות שאלות של "ישראל היום" בנושא, ובהסכמת מלכה התירה השופטת מרב גרינברג לפני שבוע לפרסם את השם. זה קרה רק אחרי שפוצח קוד הסלולרי של פישר, והיה ברור שאת כדור השלג הזה לא ניתן יהיה לעצור.

 

באדיבות דב צור

אני עורך כאן אתנחתא קטנה לטובת עיריית ראשון לציון והעומד בראשה, דב צור, שממשיכים להעסיק את משרדו של עו"ד רועי בר.    

הם מזרימים לקופת המשרד כסף רב גם אחרי מעצרו של בר ושחרורו בערבות; גם אחרי שנחשפו ניגודי העניינים של הפרקליט הכל יכול ונאסר עליו לייצג את העירייה. 

בשנת 2014 למשל עלה התענוג לעירייה 5 מיליוני שקלים, כאשר בנוסף קיבל משרדו של עו"ד בר 780 אלף שקלים מתאגיד המים העירוני. לטענת העירייה, שסיפקה את הנתונים האלה לעוזי דיין, נאסר עליה להעסיק את הפרקליט החשוד, אבל לא את עובדי משרדו המעניקים לעירייה שירותים "במגוון תחומים".

קראתי ולא האמנתי: בר לא בתמונה? הוא לא הבוס? עובדים במשרדו מנותקים ממנו? מה פשר ההתחכמות העלובה? האם לא הגיע הזמן לתת גט למשרד הזה שטיוטת כתב האישום נגד העומד בראשו הושלמה בפרקליטות כבר לפני שלושה חודשים?

וסרמן. מי הסכים לשלם לעו"ד פישר שכר טירחה בגובה 7.2 מיליון שקלים במקום 400 אלף ש'? // צילום: מישל דוט קום

בין וסרמן לעו"ד פישר

כבר שמונה שנים מרחף צילו של עו"ד רונאל פישר מעל ראשו של יו"ר הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, החשוד עכשיו עם אחרים בקבלת שוחד ובמעשי מירמה. כבר שמונה שנים מתרוצצים סיפורים, חלקם מגובים במסמכים מעניינים, על אופן העסקת פישר בארגון והסיבה האמיתית לשכירת שירותיו.

מתחת לצל הזה צצות כמה שאלות פשוטות:

1. לצורך מה שכר הארגון, ביוזמת וסרמן, את שירותי פישר בריטיינר של 20 אלף שקלים לחודש, כאשר עמדה לרשותו סוללת משפטנים קבועה? מה מסתתר מאחורי המשפט הסתמי "נשכר לצורך מתן שירות משפטי", כאשר התירוץ היה להפנות אליו מורים שהסתבכו בפלילים?

2. אם אכן ביקש וסרמן לדאוג לחברים הזקוקים להגנה במגרש הפלילי - מדוע הארגון לא טרח לפרסם זאת בעיתון הפנימי ובאינטרנט? מדוע יצר מצב שפישר מקבל שכר חודשי נכבד ללא תמורה של ממש? 

3. איך קרה שבמקביל לשירותים שהעניק פישר לארגון, העסיק אותו וסרמן שנים גם כפרקליטו הפרטי בתיקיו הפליליים? הוא לא מכיר את המושג ניגוד עניינים?

4. כמה כסף שילם וסרמן לפישר מכיסו הפרטי ומתי?

השבוע הפתיעו אותי גורמים יודעי סוד בארגון והציגו חומרים המלמדים על גודל התיאבון של פישר. עליו ועל צינור כסף נוסף שאליו חיבר אותו וסרמן: חברת הבת "מסד אחזקות".

הסתדרות המורים, מתברר, מחזיקה ב־50 אחוזים מהבעלות של החברה הזאת, ובפועל וסרמן ונציגיו הם בעלי המילה בה. כשפרצה מחלוקת בין מסד אחזקות לעיריית הוד השרון בנושא מס השבחה על עשרות מגרשים שבבעלות החברה, הופקד הטיפול בנושא, כמה מפתיע, בידיו של פרקליטו הפרטי של וסרמן, עו"ד פישר.

כמה כסף דרש הפרקליט הפרטי לקבל מהחברה תמורת השירות הזה? 

שבו חזק על הכיסא: 7.2 מיליון שקלים!!! סכום דמיוני שחייב את וסרמן ואת מסד לנתק מגע מפישר ברגע שנקב בו. שחיתות זועקת לשמיים.

אבל וסרמן לא בעט אותו החוצה וכך גם יד ימינו בהסתדרות המורים, יוסי משאלי המשמש יו"ר החברה. הסכום הזה הובטח לפישר עד שיום אחד התעוררה אחת מפרקליטות הארגון, עו"ד אתי מימרן, והבינה את גודל השערורייה.

 היא פנתה לכמה פרקליטים מנוסים, שאלה כמה צריך להיות שכר הטירחה בגין העבודה הזאת וחזרה המומה: לא יותר מ־100 אלף דולרים.

לפני כשנה היא פנתה לפישר, אמרה מה שאמרה וראה זה פלא: הפרקליט הסכים להסתפק ב־100 אלף דולרים. כלומר, היא הצילה לארגון 6.5 מיליון שקלים. היא עצרה את החרפה.   

 

"שילמתי מכיסי הפרטי"

לווסרמן יש כמה תשובות מעניינות בפרשה הזאת: ראשית, כתב לנו, לא ידוע לו על הבטחה לתשלום של 7.2 מיליון שקלים לפישר. שנית, "ממילא לא שולם לו הסכום הזה". 

גירסת וסרמן: "אני לא מנהל את מסד אחזקות, אני לא עוסק במסד אחזקות ביומיום, מראש התנגדתי שהחברה תשלם למשרד פישר את הסכומים שהוא ביקש... לכן ביקשנו אני ויוסי משאלי מעו"ד אתי מימרן לבדוק ולקבל הצעות ואישרנו 100 אלף דולר".  

תיאור התהליך לא מדויק. זיכרונו כנראה בגד בו הפעם, אבל נניח לזה. במוסד שפוי פישר לא היה מעז לדרוש סכום כזה, ואם היה מעז - היה עף באותו הרגע. זה לא קרה כמובן.

וסרמן כותב לנו כי תמורת השירותים המשפטיים הפרטיים שקיבל מפישר הוא שילם לו מכיסו סכומים לא מבוטלים. ביקשתי להבין כמה כסף זה "סכומים לא מבוטלים", במיוחד לנוכח העובדה שפישר טיפל בשני תיקים פליליים כבדים, והבנתי מדוע ניסה להתחמק. 

וסרמן: "החל מיוני 2006 ועד 2014 שילמתי לו עשרות אלפי שקלים. הקבלות בכיסי". 

כלומר, האיש שדורש מיליונים על הרבה פחות מעניק לוסרמן שירותים משפטיים במחיר מגוחך. ועוד משפט ביקש וסרמן להוסיף: "קיבלתי וקיבלנו ממשרד פישר שירותים משפטיים ברמה טובה. תמיד עשינו הכל בהוגנות וביושר".

בעניין העברת מידע למורים על שירותי עו"ד פישר בנושאים פליליים, טוען וסרמן שהדבר הוטל על מזכירי הסניפים.

 

פינת ח"כ דני עטר

חבר הכנסת דני עטר מהמחנה הציוני כבר לא יו"ר המועצה האזורית גלבוע, אבל ממשיך לשלוט בה מרחוק. על פיו יישק דבר.

עכשיו מסרבת המועצה להשיב על שאלות "ישראל היום" בנושאים כספיים של עטר (שעוד נידרש אליהם), לרבות ארגון טובות הנאה למקורבים; בשימוש בכספי מועצה יקרים להכפשת יריב פוליטי, עובד נור, 43 ועוד ועוד.

 חטאו הגדול של נור: הוא לא רוקד לצלילי חלילו של עטר. הוא לא שחה איתו בתעלות הביוב. הוא לא חייל שלו.

הוא לא היה בובה של היו"ר לשעבר הנגוע שנים בשחיתות. זו נקודת זכות חשובה.

פיקדה. מה היה קורה אילו האירוע לא היה מצולם? הוא היה נעצר ומואשם בתקיפת שוטרים // צילום: אי.פי.איי

חוליגנים במשטרה

אסור לטעות: ההתנפלות של שני החוליגנים מהמשטרה על החייל ממוצא אתיופי, דמאס פיקדה, לא היתה הסיבה היחידה להפגנות הזעם של יוצאי אתיופיה. יש להפגנות האלה סיבות אמיתיות נוספות: מערכת חינוך כושלת, מערכת רווחה שאינה מתפקדת כהלכה, אטימות מוסדות ציבור ובעלי עסקים גדולים, שאינם ממהרים לקלוט בעבודה את בני העדה.

הם עדיין נטע זר במדינה. צבע העור לא פותח למענם דלתות אצל רבים. 

לא קשה לנחש מה היה קורה אלמלא הונצחה במצלמה התנפלות אנשי המשטרה על החייל האתיופי והפלאת הבעיטות בו בעודו שרוע על הקרקע. היו מביאים את החייל "המשתולל" לבית המשפט, מציגים אותו בפני כבודו כמי שתקף שוטרים ומבקשים להאריך את מעצרו עד גמר ההליך המשפטי נגדו. 

הוא מסוכן, היה טוען נציג המשטרה, הוא אחז אבן בידו.

איך אפשר למגר תופעה כזו? באמצעות מעצר אנשי המשטרה, הגשת כתב אישום נגדם תוך כדי מעצרם (עם ראיות כאלה אפשר לעשות זאת בתוך יומיים), פיטוריהם לאלתר ושליחתם לכלא לשנה־שנתיים. כך מייצרים הרתעה.

נכון לעכשיו החליט המפכ"ל לפטרם. נכון לעכשיו הם לא עצורים. כתב אישום נגדם? חלמתם חלום. לעומת זאת, נגד העצורים האתיופים בהפגנות המחאה בתל אביב - כבר הוגשו כתבי אישום. עוד חומר למחשבה. 

בהשתתפות: מיכל שבת, עוזי דיין motig@israelhayom.co.il | uzid@israelhayom.co.il | michals@israelhayom.co.il טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו