ארגוני החרמות מרימים ראש

ארגונים אנטי ישראלים מנצלים את מחאת יוצאי העדה האתיופית • כיצד פועלים נגדם?

חרם על ישראל // צילום: רויטרס // חרם על ישראל

לורן היל ביטלה את הופעתה בישראל בעקבות לחץ ארגוני בי.די.אס, שמעלים הילוך בכל רחבי העולם. אבל איום החרמות על ישראל לא עוצר רק בזירת התרבות. "בשביל לדבר על חרמות, צריך להבין בדיוק מה זה אומר", אומר שי אטיאס, מומחה להסברה, לשעבר ראש המחלקה להסברה במשרד ראש הממשלה.

מגישה: ליטל שמש, צילום: דורון פרסאוד, מאפרת: אומאי שטרית, ארכיון: משה בן שמחון, פז בר

"מאחורי החרמות האלה עומדים ארגוני בי.די.אס - חרמות, החזרת השקעות וסנקציות. מדובר על ארגון שהוקם ב-2005 באופן לא מסודר ברמאללה, ובעצם הפך לארגון מסודר ב-2007. למה בכלל זה עובד? למה בכלל זה רלוונטי? כי היום העולם מדבר על מה שנקרא שיח זכויות האדם. הבעיה של ישראל היא, שהיא נמצאת בתוך קונפליקט – היא נאלצת לקיים שיח הפוך – שיח של מלחמה. ולכן אנחנו רואים את הביטולים של הזמרים, למשל, כמו לורן היל. ארגוני הבי.די.אס משתמשים למשל את המחאה של הישראלים יוצאי העדה האתיופית. השבוע למשל, הם דיווחו על כך "שהאתיופים מוחים בישראל על היותה מדינת אפרטהייד", אומר אטיאס.  

אליאס אימברם, פעיל חברתי, מרצה ואיש תקשורת: "במקרה של מחאת בני העדה, כלי התקשורת בעולם אפילו לא השתמשו במילה ישראלים. הם ניסו לגרום לצופה או לקורא להבין כי מדובר בפליטים מאפריקה. זאת בכדי להראות שיראל גזענית כלפי בני אדם בכלל ולאו דווקא כלפי אזרחיה. היו סיקורים שונים, שממש השוו את זה למהומות באפריקה. אבל זו מחאה צודקת של בני העדה, אותם בני עדה שתומכים במשך 30 שנה בממשלת הליכוד. וממשלת הליכוד חייבת לתת את המענה". 

עוד הוא הוסיף כי "במסגרת חופש הביטוי, אנחנו צריכים להיזהר, שאנחנו מתבטאים בפני התקשורת הזרה. כלומר, אפשר להתבטא אך תמיד להזכיר שאנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. שיש לנו חופש ביטוי, ויש לנו חופש תנועה ואנחנו יכולים להוציא את הזעם שלנו ברחוב". 

דיפלומטיה אזרחית

אבל החרמות על ישראל  הן לא רק בתחום התרבות אלא גם בתחום הספורט, הכלכלה ותחומים נוספים. השאלה הגדולה היא איך מטפלים בזה. "הבעיה היא כפולה ומכופלת", אומר שי אטיאס, "מצד אחד יש בורות גדולה על ישראל, וגם בלי מחאת בני העדה האתיופית, הצודקת יש לומר, אנחנו נחשבים כמדינת אפרטהייד. אנחנו תמיד נלחמים באמצעות העובדות. מה הבעיה? שהעולם מתבסס על סיפורים, על נרטיביים ולא על עובדות". 

"המדינה צריכה להבין, שהמידע הממשלתי שיוצא לא אמין בעליל והפיתרון כאן הוא שיתוף של הציבור. צריך להיות כאן שינוי בגישה, שהדיפלומטיה צריכה לעבור להיות דיפלומטיה אזרחית. ההסברה האקטיביסטית, אותם ישראלים, שישראל חשובה להם – זוהי שעתם היפה", מציין אטיאס. 

אימברם מנגד, חושב שהתהליך צריך להיות הפוך: "אני כפעיל חברתי אומר לכם, שאותם אקטיביסטים שאתה מדבר עליהם – צריכים להגיע לממשלה ולתקן את העוול, שהממשלה עושה. ואז ההסברה הייתה שונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר