"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארגוני החרמות מרימים ראש

ארגונים אנטי ישראלים מנצלים את מחאת יוצאי העדה האתיופית • כיצד פועלים נגדם?

,עודכן
חרם על ישראל // צילום: רויטרס // חרם על ישראל

לורן היל ביטלה את הופעתה בישראל בעקבות לחץ ארגוני בי.די.אס, שמעלים הילוך בכל רחבי העולם. אבל איום החרמות על ישראל לא עוצר רק בזירת התרבות. "בשביל לדבר על חרמות, צריך להבין בדיוק מה זה אומר", אומר שי אטיאס, מומחה להסברה, לשעבר ראש המחלקה להסברה במשרד ראש הממשלה.

מגישה: ליטל שמש, צילום: דורון פרסאוד, מאפרת: אומאי שטרית, ארכיון: משה בן שמחון, פז בר

"מאחורי החרמות האלה עומדים ארגוני בי.די.אס - חרמות, החזרת השקעות וסנקציות. מדובר על ארגון שהוקם ב-2005 באופן לא מסודר ברמאללה, ובעצם הפך לארגון מסודר ב-2007. למה בכלל זה עובד? למה בכלל זה רלוונטי? כי היום העולם מדבר על מה שנקרא שיח זכויות האדם. הבעיה של ישראל היא, שהיא נמצאת בתוך קונפליקט – היא נאלצת לקיים שיח הפוך – שיח של מלחמה. ולכן אנחנו רואים את הביטולים של הזמרים, למשל, כמו לורן היל. ארגוני הבי.די.אס משתמשים למשל את המחאה של הישראלים יוצאי העדה האתיופית. השבוע למשל, הם דיווחו על כך "שהאתיופים מוחים בישראל על היותה מדינת אפרטהייד", אומר אטיאס.

אליאס אימברם, פעיל חברתי, מרצה ואיש תקשורת: "במקרה של מחאת בני העדה, כלי התקשורת בעולם אפילו לא השתמשו במילה ישראלים. הם ניסו לגרום לצופה או לקורא להבין כי מדובר בפליטים מאפריקה. זאת בכדי להראות שיראל גזענית כלפי בני אדם בכלל ולאו דווקא כלפי אזרחיה. היו סיקורים שונים, שממש השוו את זה למהומות באפריקה. אבל זו מחאה צודקת של בני העדה, אותם בני עדה שתומכים במשך 30 שנה בממשלת הליכוד. וממשלת הליכוד חייבת לתת את המענה".

עוד הוא הוסיף כי "במסגרת חופש הביטוי, אנחנו צריכים להיזהר, שאנחנו מתבטאים בפני התקשורת הזרה. כלומר, אפשר להתבטא אך תמיד להזכיר שאנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. שיש לנו חופש ביטוי, ויש לנו חופש תנועה ואנחנו יכולים להוציא את הזעם שלנו ברחוב".

דיפלומטיה אזרחית

אבל החרמות על ישראל הן לא רק בתחום התרבות אלא גם בתחום הספורט, הכלכלה ותחומים נוספים. השאלה הגדולה היא איך מטפלים בזה. "הבעיה היא כפולה ומכופלת", אומר שי אטיאס, "מצד אחד יש בורות גדולה על ישראל, וגם בלי מחאת בני העדה האתיופית, הצודקת יש לומר, אנחנו נחשבים כמדינת אפרטהייד. אנחנו תמיד נלחמים באמצעות העובדות. מה הבעיה? שהעולם מתבסס על סיפורים, על נרטיביים ולא על עובדות".

"המדינה צריכה להבין, שהמידע הממשלתי שיוצא לא אמין בעליל והפיתרון כאן הוא שיתוף של הציבור. צריך להיות כאן שינוי בגישה, שהדיפלומטיה צריכה לעבור להיות דיפלומטיה אזרחית. ההסברה האקטיביסטית, אותם ישראלים, שישראל חשובה להם – זוהי שעתם היפה", מציין אטיאס.

אימברם מנגד, חושב שהתהליך צריך להיות הפוך: "אני כפעיל חברתי אומר לכם, שאותם אקטיביסטים שאתה מדבר עליהם – צריכים להגיע לממשלה ולתקן את העוול, שהממשלה עושה. ואז ההסברה הייתה שונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר