מאחורי הקַלָּעים: בין הפטיש לסדאם

עונת 1990/91 היתה עונה מוזרה. מלחמת המפרץ פרצה, סדאם חוסיין שיגר עשרות טילים לעבר ישראל, ליגת הכדורסל הושבתה ואחר כך שוחקה בשעות הצהריים.

הפועל גבת סיימה את העונה ההיא במקום ה-11 והאחרון, וירדה לליגת המשנה, אבל כמעט עשתה היסטוריה. מכבי ת"א הזדקקה לשתי הארכות כדי לנצח אותה בעמק 110:111.

הצהובים מעולם לא נכנעו לקבוצה שסיימה את העונה במקום האחרון בטבלה (למעט הפסד טכני להפועל ר"ג ב-1965). גבת היתה הכי קרובה לעשות זאת לפני 24 שנים, עד שאתמול הגיעה גלבוע/גליל. האם מדובר בשפל חסר תקדים או שאריאל בית הלחמי מתכנן קאמבק מהסרטים?

***

ההפסד בגן נר הוא החמישי ברציפות שספגה מכבי ת"א, ומדובר בשיא שלילי בהיסטוריה של המועדון. השפל הקודם, שעמד על ארבעה הפסדים רצופים, נקבע דווקא בעונה שעברה, וכולם זוכרים איך היא נגמרה.

ואם כבר מדברים על העונה שעברה, אז הנה היא שוב חוזרת. זו הפעם השישית בכל הזמנים שהצהובים סופגים לפחות חמישה הפסדי ליגה. בדרך כלל זה נגמר באובדן האליפות - למעט מקרה אחד: אשתקד.

המכנה המשותף לכל ההפסדים בעונה הנוכחית נוגע להפרשים חסרי התקדים. 30 להפועל ירושלים, 20 להפועל ת"א, שוב 16 לירושלים, 20 למכבי ראשל"צ ו-17 לגלבוע/גליל. בסך הכל 103 נקודות, 20.6 בממוצע. דבר כזה עוד לא היה.

***

בדיעבד יודעים כולם לדבר על נפילת המתח, על אובדן האנרגיות ועל המשקולות ברגליים. הרי ככה זה כשיורדים מהאולימפוס, ורגע אחרי ההדחה מהיורוליג נאלצים להתרכז רק בליגה. לרגע זה נשמע כאילו ההפסד הזה היה ממש צפוי (אגב, מישהו העז להמר מראש על גלבוע/גליל?).

אבל זה לא ממש עובד ככה. עובדה: בשש השנים הקודמות, מיד עם סיום חלקה בזירה האירופית, חזרה מכבי ת"א לביצה המקומית וניצחה בפער דו-ספרתי את יריבותיה השונות.

לא תאמינו למי היא הפסידה בסיטואציה הזאת בפעם האחרונה: זה קרה במוצאי יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל, בשנת 2008. צביקה שרף והצהובים, ששבו ממדריד אחרי ההפסד לצסק"א מוסקבה בגמר היורוליג, אירחו את עודד קטש ומי-אם-לא הפועל גליל עליון. הצפוניים ניצחו גם אז, 72:77.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות