"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מאבק הפרקליטים מחריף: דורשים מהיועמ"ש להתערב

ארגון פרקליטי המדינה דורש מווינשטיין להורות על ביטול מנגנון הביקורת האישית כלפיהם מצד נציבות הביקורת החדשה • טוענים: "אנו עדים בכל יום לניסיונות להטיל עלינו מורא"

,עודכן
וינשטיין // צילום: יונתן זינדל // וינשטיין

ארגון פרקליטי המדינה, שבו חברים 960 עורכי דין המייצגים את המדינה בערכאות השונות, פנה השבוע ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בבקשה להורות על ביטול מנגנון הביקורת האישית, הנעשית על ידי נציבות הביקורת החדשה בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, ויהודה וינשטיין הם שהקימו את נציבות הביקורת שהחלה לפעול לפני כשנה. הפרקליטים דורשים לכל הפחות הקפאה לאלתר של המנגנון כדי לשוב ולבחון את נחיצותו לנוכח הסיכונים שצפו משפטנים בכירים בהפעלתו. לדברי ארגון הפרקליטים, קיימים כבר גופים רבים שתפקידים לבקר אותם. בפנייתם נוקבים נציגי הארגון בעשרה מקרים לפחות שבהם אוימו פרקליטים בשירות המדינה על ידי עורכי דין פרטיים באמצעות פנייה לגוף הביקורת החדש בראשות גרסטל. לטענתם של נציגי הארגון, האיומים שהם מקבלים הם דבר שבשיגרה. "אנו עדים בכל יום לשימוש המסוכן והבוטה בגוף הזה (נציבות הביקורת, צ"ה), לצורך הרתעתו של הפרקליט הבודד במטרה ברורה להטיל עליו מורא".

כך, למשל, טוענים הפרקליטים כי פרקליט העובד בפרקליטות מחוז, ושמטפל בתיק בעל חשיבות המלווה בהדים ציבוריים, אוים שוב ושוב על ידי הסניגורית של הנאשם, תוך כדי ניהול המשפט עצמו, בהגשת תלונה לנציבות הביקורת.

בין השאר איימה עליו הסניגורית כי תגיש נגדו תלונה בתגובה להתנגדויות שלו. במקרה אחר לדבריהם, פרקליט מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שביקש להתנגד לשאלות של הסניגור במהלך החקירה הנגדית, אוים על ידי אותו סניגור כי ככל שימשיך להתנגד הוא יתלונן נגדו לגוף הביקורת החדש. בראשית פברואר השנה פירסמה נציבות הביקורת את הדו"ח הראשון שלה, ובמסגרתו נמצאו רק שלוש תלונות מוצדקות מתוך 109 שנבדקו. רק אחת משלוש התלונות המוצדקות כללה המלצה אופרטיבית.

אנשי הארגון מציינים שברור להם שחלק מהתלונות הוגשו כמעשי נקם, אולם השימוש הגובר בעצם הגשת התלונה, תכליתו "לפגוע בשלטון החוק".

מנציבות הביקורת נמסר בתגובה כי "מהות התלונות המוגשות אלינו שונה בתכלית מהטענות המועלות במכתב ליועמ"ש. ממילא לא אירע עד היום מצב שבו תלונה מהסוג המתואר על ידי הארגון נמצאה מוצדקת. אמירות של סניגורים כלפי אנשי התביעה לא החלו עם הקמת הנציבות, ופרקליט מטעם מדינה העושה מלאכתו ביושר ובמסירות אינו צריך לחשוש מאמירות אלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר