"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

26 אלף פנים

רבבות תעודות זהות של יהודי קובנה מלפני מלחמת העולם השנייה התגלו בארכיון הממלכתי של ליטא • במסמכים: תעודת הזהות של המשוררת לאה גולדברג

,עודכן
ת"ז של המשוררת לאה גולדברג ///צילומים: באדיבות ארכיון יד ושם // ת"ז של המשוררת לאה גולדברג

אוצר היסטורי של ממש התגלה בארכיון הממלכתי בעיר קובנה (קאונס) שבליטא: אנשי ארכיון יד ושם מצאו אוסף של כ־26,000 תעודות זהות של יהודים, שהם כשני שלישים מהתושבים היהודים שהיו בקובנה לפני המלחמה. בין התעודות נמצאה זו של המשוררת לאה גולדברג, שהתגוררה במשך פרקי זמן שונים בקובנה ועלתה לארץ ישראל ב־1935.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

זאת, במסגרת פרויקט רחב היקף לאיתור ולצילום כל תיעוד אפשרי על תולדות יהודי בריה"מ לשעבר והארצות הבלטיות בתקופת השואה.

האוסף הזה הוא חלק מחטיבה גדולה יותר של תעודות זהות שהופקו לכלל תושבי קובנה, יהודים ולא יהודים, בשנים 1940-1920, על ידי מחלקת האוכלוסין המקומית. כל אזרח קיבל עותק אחד לעצמו ובארכיון העירייה נשמר העתק מקורי נוסף לצורך שימוש פנימי. כל תעודה כללה פרטים ביוגרפיים ובהם השם הפרטי ושם המשפחה, שם האב, תאריך הלידה, המקצוע, הלאום (יהודי או ליטאי), תצלום וכן חתימה של בעל התעודה.

בתקופת הכיבוש הנאצי אוסף התעודות הועבר על ידי הרשויות מתוך השטח הכבוש וכך לא ניזוק. המסמכים ששרדו הוחזרו לאחר השחרור למשמרת בארכיון העיר קובנה. באמצעות האוסף אפשר יהיה לאתר שמות של יהודים שנרצחו בשואה ולא היו ידועים עד כה. אחת מתעודות הזהות היא זו של ברכה גדליוביצ'ינה־פוליאנסקיטה, שהופקה בשנות השלושים של המאה הקודמת, ושלאנשי יד ושם לא ידוע נכון לעכשיו מה עלה בגורלה של ברכה בשואה. תעודת הזהות שלה מאפשרת לראשונה להתחיל את המסע במטרה להתחקות אחר גורלה.

מנהל אגף הארכיונים ביד ושם, ד"ר חיים גרטנר, אמר: "מדובר באוסף נדיר ומיוחד. ברוב הקהילות במזרח אירופה לא השתמרו רשימות תושבים מסודרות ערב המלחמה ובאזורים הללו הנאצים לרוב לא תיעדו את שמות הנרצחים. לכן גורלם של רבים מיהודי ליטא ובתוכם יהודי קובנה עדיין לא ידוע לנו. האוסף הזה שאנחנו מצלמים הודות לסיוע שיד ושם מקבל מקרן ג'נסיס, מאפשר לנו לשחזר את רשימת שמות יהודי העיר ערב המלחמה ומחזיר לקורבנות השואה את פניהם ואת סיפור חייהם. סריקת התיעוד, חיבורו אל מאגרי המידע של יד ושם והצגתו לציבור יסייעו בהשלמת סיפורה של הקהילה בשואה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר