נגד הזרם

חנות נוחות

מרכז מסחרי שדרות

שנת הקמה:1957

בעלים:ששון שרה

בשדרות כולם מכירים את ששון שרה. הוא ממשיך את אביו ואת אמו שהקימו את המכולת הקטנה - כשמסביב רק כמה פחונים דלים. אז רק הקיבוצניקים נחשבו לחלוצים, אבל נראה שהתואר הזה בהחלט מתאים לאביו יוסף. איזה תואר עוד אפשר לתת למי שעזב את רעננה באמצע שנות ה־50 ועבר להתיישב בשדרות? הוא בחר במיוחד את החנות הפינתית כי "מפה תמיד אפשר לזוז. באמצע, לעומת זאת, אתה קבור". החום בקיץ בפחונים היה בלתי נסבל והקור בחורף מקפיא עצמות. קמח הביא אביו בשקים גדולים וחילק למנות קטנות, שמן הוא קנה בגלונים ומילא ללקוחות בבקבוקי זכוכית קטנים. הכל היה צנוע ודל. "ארטיקים היו בשלושה טעמים - לימון, קסטה ולוקס, ואני עוד זוכר שהוציאו את הפריגורט הראשון בתחילת שנות ה־70. זו היתה חגיגה", מספר ששון. אבל אם פעם החנות היתה מלאה - עכשיו מדי פעם מגיע לקוח וששון בעיקר יושב בחוץ וממתין.

פרסטר כובעים

בן יהודה 13, ירושלים

שנת הקמה:1934

זה התחיל בוורשה ב־1912. הרב אברהם יוסף פרסטר ז"ל, יהודי חסידי, סחר בכובעים ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לגרמניה והקים שם חנות כובעים קטנה. אחרי שהגיע לארץ, לפני יותר מ־70 שנה, החליט להמשיך במה שידע לעשות הכי טוב ופתח ב־1934 את החנות הראשונה ברחוב בן יהודה בירושלים, והיא קיימת עד היום ומופעלת על ידי בנו, שהמשיך בעסק אחריו.

צילום: אסי חיים

הרבה עבר על החנות הזו במשך השנים. ב־1948 הרס פיגוע תופת גדול, שהתבצע על ידי שישה חיילים שערקו מהצבא הבריטי, את הבניין שבו היתה החנות. בפיגוע נהרגו 58 אנשים. החנות נאלצה לעבור למקום זמני אבל מאחוריה נותר שלט קטן, סמוך להריסות, כדי שהלקוחות שמחפשים את הכובעים המיוחדים יידעו שהם עדיין עובדים. אחרי שהבניין שוחזר ונבנה מחדש שבה החנות אל מקומה, ומאז השינויים שנעשו בה זניחים. מדפי העץ מחזיקים מעמד היטב, והלקוחות ממשיכים להגיע.

כמו כל דבר, גם בתחום הכובעים האופנה השתנתה ואיכות הייצור הותאמה למאה ה־21 - מהיר, זול וזמני. את הכובעים האיכותיים שפעם יוצרו באיטליה כבר כמעט אי אפשר להשיג, ובכל מקרה אנשים לא מוכנים לשלם עבורם ומסתפקים בכובעים הזולים מסין. אבל ב"פרסטר" לא מתלוננים: "עבודה יש, תודה לאל, הבעיה היא שכבר אין כוח".