"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התעשיינים חוששים: עיכוב פיתוח לוויתן יעלה למשק 15.5 מיליארד שקל

נשיא ההתאחדות שרגא ברוש: התנהלות הרגולציה פגעה באזרחי המדינה

,עודכן
תומר רון יור התאחדות התעשיינים. צילום: אורן בן חקון

התאחדות התעשיינים מפרסמת היום נתון מדאיג. לפי תחשיבים של האגף למחקר כלכלי של ההתאחדות, המשק הישראלי עלול להפסיד כ-15.5 מיליארד שקל בשנים 2018-19 מעיכוב בפיתוח מאגר הגז לוויתן. כלכלני ההתאחדות חישבו ומצאו כי 57% מההפסד יהיה מאובדן הכנסות ממיסים ומתמלוגים למדינה. היתר- 43% מההפסד, ייווצר מהעלות העודפת בהוצאות האנרגיה שישלם המשק.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הביע תרעומת והתנגדות תקיפה להחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, לעכב את פיתוח מאגר לוויתן עד לאחר הבחירות.לדברי ברוש, ההצעות שהובאו בפני הממונה על ההגבלים העסקיים, משרד האוצר ומשרד האנרגיה, שכללו את יציאתה של חברת דלק ממאגר תמר ואת מסירת השיווק לגוף שלישי בלתי תלוי בבעלי המאגר, משיגות את המטרה של הגברת התחרות, תוך יצירת אינטרסים שונים לבעלי שליטה שונים בשני המאגרים הגדולים, תמר ולוויתן.

ברוש אמר, "מי מהרגולאטורים לקח בחשבון את ההשלכות הכלכליות והחברתיות של המהלך הזה? הרי התוצאה הבולטת של התנהלות זו הנה פגיעה באזרחי המדינה. בייחוד לנוכח עליית יוקר המחייה ואובדן היכולת לממן מגוון רחב של שירותים ציבוריים חיוניים, אותם הממשלה הייתה יכולה לספק לאזרחיה הודות להכנסות מהגז הטבעי."

כמו כן עולה מהבדיקה של התאחדות התעשיינים, כי בשל התנהלותם של גורמי הממשל בנושא הגז הטבעי וביניהם הממונה על ההגבלים העסקיים, משרד האוצר ומשרד האנרגיה- הפסיקו חברות שזכו בזיכיון, את השקעותיהם במאגר ופיזרו את מאות העובדים שהיו אמורים לעסוק בפיתוח שדות הגז תמר ולוויתן.כתוצאה מכך, הופסק הפיתוח ונגרם נזק עצום למשק כולו- מעבר להפסדי הענק, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, תיפגע הצמיחה בכ- 0.4% ב- 2018 ובכ- 0.47% ב- 2019. כמו כן המשק יאבד את ההזדמנות לקלוט כ- 16 אלף מועסקים חדשים ב- 2019.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר