טיול בבלומפילד

צילום: עמי שומן // זהבי. עזר לצהובים לצאת מה"משבר"

הפנים לגביע. מכבי תל אביב הייתה זקוקה אתמול לניצחון על בני סכנין, על מנת להחזיר לעצמה את הביטחון אחרי ארבעת המשחקים האחרונים שבהם היא לא ניצחה ונראו כמו נצח. כדי להוריד מסדר היום את הביקורות מצד התקשורת כלפי הצהובים והמאמן אקו אייסטרן. או במילים אחרות, כדי לייצר שקט לפני משחק הגומלין השבוע ברבע גמר הגביע מול עירוני קריית שמונה. לאף אחד במכבי לא היה אכפת איך הניצחון הזה יגיע, כי בתקופות של משבר היכולת לא ממש מעניינית, העיקר אתמול היה לסמן 'וי' על המכשול שנקרא בני סכנין.

הבדלי הכוחות בין שתי הקבוצות היו ברורים מן שריקת הפתיחה. הקבוצה של פאקו הכתיבה את הקצב, שלטה ללא עוררין במרכז השדה, בניגוד למשחק האחרון בק"ש, אך מיעטה להגיע למצבים במחצית הראשונה, כאשר סכנין השתמשה רק במתפרצות. הבעיה ב-45 הדקות האלה הייתה שהכל הלך קשה למכבי, כשאפילו מהלכים פשוטים שהשחקנים הצהובים היו עושים לפני מספר שבועות בעיניים עצומות, פתאום לא הצליחו. מה לעשות כשלא הולך, פשוט לא הולך.

גם השער של ערן זהבי, שכבש משחק שני ברציפות ועושה רושם שהוא חוזר לחיים, הגיע ממש עם השריקה למחצית, אחרי בעיטה מוזרה קצת של מהראן ראדי, שאיכשהו הגיעה לזהבי, ומקרוב הוא הבקיע וירד לחדר ההלבשה לקול התשואות של 11 אלף הצופים. התלות של מכבי בערן זהבי היא עצומה, כולם יודעים את זה, וכדי להכריע את האליפות כמה שיותר מהר, פאקו צריך את מספר 7 בכושר ההבקעה המטורף מהסיבוב הראשון.

דור מיכה מקבל אהבה מחבריו // צילום: עמי שומן

חואן פאבלו, אחד שספג יותר מפעם או פעמיים ביקורות קשות על היכולת שלו, חזר אתמול לעמוד בין הקורות והקרין הרבה ביטחון לחולייה האחורית, מה שלא היה בשני המשחקים האחרונים אצל ברק לוי. צריך גם להגיד, שחואן פאבלו לא היה צריך למתוח את איבריו במהלך המשחק אפילו לא פעם אחת, אבל הספרדי בהחלט נתן שקט לחבריו. גל אלברמן ומהראן ראדי הוכיחו אתמול לפאקו שקישור נראה הרבה יותר טוב כשהם משחקים ביחד.

משהו מוזר קרה בבלומפילד, ולא פעם אחת, פעמיים. בדקה השישים נוסא איגיבור הוחלף וזכה לעידוד מאסיבי מחצי אצטדיון, אך החצי השני הגיב בשריקות בוז צורמות, בשל היכולת הפושרת של הניגרי. המקרה חזר על עצמו שוב גם בתום המשחק. אחרי השער השני שמכבי הבקיעה, מרגליו של דור מיכה, הכל זרם לצהובים, אבל במקום להגדיל את התוצאה ולהביס את היריבה, הם החמיצו שוב ושוב, אבל מה זה משנה? המטרה הושגה.