כבר תרמתם?

"הילדים שלי מסבים לי אושר גדול", אומרת איריס גניגר, רווקה בת 47 מגבעתיים, שהביאה לעולם את טל בן התשע ואת גל בן החמש וחצי באמצעות תרומת זרע. "אני קצת כמו הנוסע המתמיד", היא צוחקת. "אחרי שזה הלך עם הראשון, חזרתי בשביל השני".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

גניגר, אישה נאה עם רעמת תלתלים אדמונית, מספרת בהתלהבות על חוויית האימהוּת, שאליה צללה לבדה בגיל 37. "היו לי בעבר קשרים ארוכי טווח והיתה לי זוגיות בת שלוש שנים, שבמהלכה נכנסתי להריון. לצערי נאלצתי לעבור הפלה, ובהמשך הזוגיות לא שרדה.

"חזרתי לצאת לדייטים, אבל הכרתי גברים שהיו לא רציניים. בניגוד לנשים, לגברים אין שעון ביולוגי, והם לא ממהרים לשום מקום. החלטתי שאתן לזה שנה, ואם לא אמצא את הגבר המתאים - אביא ילד מתרומת זרע. הבנתי שהשעון הביולוגי שלי מתקתק, ושאני לא יכולה לחכות לאביר על הסוס הלבן כדי לחוות את חוויית האימהות. חברה שלי עשתה את זה מתרומת זרע, וראיתי כמה היא מאושרת. היום נשים הן עצמאיות ומשכילות ומפרנסות את עצמן, אז אני לא רואה בזה שום בעיה.

"סיפרתי לחברות הקרובות ולאמא שלי. הן שמחו בשבילי, אבל אמרו כמובן שיהיה לי קשה מאוד לגדל ילד לבד. בעבודה סיפרתי שהחלטתי להביא ילד משותף עם חבר קרוב, כי לא רציתי לערב אותם בתהליך בתחילתו. היה חשוב לי לשמור את זה לעצמי".

איריס ניגשה לבנק הזרע בבית החולים איכילוב, בהמלצת חברה שהביאה לעולם ילד באמצעות תרומת זרע. "בהתחלה מילאתי שאלון שמזכיר יותר שאלון באתר היכרויות, וכולל סעיפים על סוג הגבר שאני רוצה ממנו זרע - הגובה שלו, צבע העיניים, המשקל, המוצא וההשכלה. סימנתי את הדברים שהיו חשובים לי מאוד, כמו גובה והשכלה".

אחר כך באה שורה של בדיקות בבנק הזרע, שבסיומן החלה את הטיפולים. "לקח להריון זמן להיקלט, אבל הייתי חדורת מוטיבציה. אמרתי לעצמי שלמרות הקושי - אני אהיה אמא בסוף".

בגיל 38, בתום שבעה חודשי טיפולים, היא נכנסה להריון.

"במהלך ההריון סיפרתי את האמת לחברים בעבודה. תמיד, במקום לעודד אותי, הם היו מגיעים לשאלה למה החלטתי לגדל את הילד לבד. הרגיז אותי שקולגות לעבודה מחליטים בשבילי מה נכון ומה לא נכון, ואיך אני צריכה לחיות. תמיד עניתי להם: 'אם אתם כל כך דואגים לי, תעזרו לי ותביאו לי כסף'.

"הבאתי את טל מראש לסיטואציה שבה האבא לא קיים במשוואה. נראה לי הרבה יותר קשה להתמודד עם אבא שעוזב באמצע החיים מאשר כשאין אבא מההתחלה. התייעצתי על זה עם לא מעט אנשי מקצוע, ואפילו עשיתי קורס הורות לפני שהוא נולד.

"אחרי הלידה, היו לי רגעים של מסכנות, שחשבתי לעצמי למה הייתי צריכה את זה. ואז הבנתי שלכל אמא זה עובר בראש ברגעי משבר. כשאתה מסתכל על הילד שלך וזה ממלא אותך באושר, זה שווה הכל. כשטל גדל קצת והיה יכול להבין, הסברתי לו באופן בוגר שבמשפחה שלנו אין אבא, רק אמא. אבל אני תמיד מקפידה להדגיש את מה שיש, לא את מה שאין".

גם אחרי לידת בנה הבכור, לא מצאה איריס בן זוג שמתאים לה. "היה לי קשר רומנטי קצר עם מישהו, אבל זה לא היה מה שחיפשתי. למרות זאת, החלטתי לא לוותר על הבאת ילד נוסף. לי אין אחים, ורציתי שלטל יהיה אח, שנהפוך למשפחה קטנה וחמה. גם הגננת שלו אמרה לי שכדאי לי להביא לעולם עוד ילד, כדי שהוא לא יגדל לבד".

בגיל 41 היא פנתה שוב לבנק הזרע באיכילוב. "בגלל שכבר עברתי את התהליך, נכנסתי לזה הפעם באופן מודע ורגוע, עם הבנה של מה שהולך לקרות. זה הקל עלי מאוד".

הפעם הספיק טיפול אחד. "נראה לי שדווקא בגלל שהייתי הרבה יותר רגועה, זה הצליח מייד".

את שלמה עם ההחלטה להביא שני ילדים מתרומת זרע?

"לגמרי. אין סיבה לחכות לאביר על הסוס הלבן, כי אנחנו יודעים שהוא לא קיים. אין סיבה שנשים שלא מוצאות זוגיות יפספסו גם את החוויה של להיות אמא".

גם בסביבתה של איריס למדו לקבל את המשפחה החמה והקטנה שיצרה. "כולם מסביבנו יודעים ומקבלים את זה באופן הכי טבעי שיש. כשחברים של הילדים באים לבקר ומסתובבים בחדרים, הילדים שלי מסבירים שזה החדר שלהם וזה החדר של אמא, ואין אבא".

פרופ' משנה שחר קול. יוזמות יצירתיות // צילום: דן לב

16 בנקים פועלים בישראל

בישראל פועלים 16 בנקי זרע, הגדול שבהם בבית החולים שיבא בתל השומר. בנקי זרע ציבוריים פועלים גם בבילינסון, בהדסה עין כרם ובהדסה הר הצופים, ברמב"ם ובאיכילוב. יש גם בנקי זרע פרטיים, דוגמת CryoBank Israel ו"אסותא סופרם".

CryoBank הוקם ב־2003 ונחשב לבנק הפרטי הראשון בארץ. הוא מתגאה בהיותו בנק הזרע היחיד שכולל גם תורמים שעברו בדיקות גנטיות מלאות לפי מוצאם, והיחיד שמייצא מנות זרע ללקוחות באירופה ובארה"ב. לבנק קשר הדוק עם חמשת הבנקים הגדולים בעולם, כולל הסכם בלעדיות מבנק הזרע הדני Cryos, מה שמאפשר מגוון גדול של הצעות לנשים המעוניינות בזרע מחו"ל.

"בבנק זרע פרטי, בניגוד לציבורי, מרחיבים את הבדיקות הגנטיות של תורמי הזרע לכ־45, כך שהסינון קפדני יותר והתורים לקבלת תרומת זרע איכותי זמינים יותר", אומרת ד"ר גילי בנד, מנהלת "אסותא סופרם", שהוקם ב־2011 ועובדים בו גינקולוגים בעלי שם בתחומי הפוריות וההפריה החוץ־גופית.

"יש לנו הסכם בלעדיות עם בנק הזרע האירופי שבדנמרק ועם בנקים בארה"ב, וזה מאפשר לנו להציע למטופלים מאגר מגוון של מאות תורמים, עם אפשרויות בחירה והתאמה אופטימלית של תורם. קבלת זרע מחו"ל מקטינה את הסיכון לנישואי קרובים בעתיד ומתאימה להוראות של הרבנים, שמעדיפים שימוש בזרע נוכרי".

בשנה ממוצעת יש בכל בנקי הזרע בארץ כ־50 גברים שמתאימים לתרומה. על פי נתוני משרד הבריאות, 42 אחוז מתורמי הזרע בישראל הם סטודנטים, 37 אחוז חיילים, ו־21 אחוז הם אנשים מבוגרים יותר, בעלי מקצוע. כל מועמד עובר ראיון אישי ובדיקות רפואיות שאורכות כחודשיים, ורק בסיומן מודיעים לו אם נמצא כשיר לתרום. על פי הנחיות משרד הבריאות, הקריטריונים המקדמיים שיאפשרו לכם להפוך לתורמים הם: רווקים (לא אלמנים, לא גרושים ובטח שלא נשואים), בני 18 עד 35, בריאים וללא מחלות גנטיות ידועות. למראה החיצוני יש חשיבות, ומאפיינים דוגמת בעיות ראייה או חזות חריגה יביאו לדחיית המועמד.

על סמך הצהרות התורם מבררים את מצב בריאותו, מחלות מידבקות ונכות פיזית או נפשית. עליו להצהיר שאינו צורך ולא צרך בעבר סמים, הוא עובר בדיקה גופנית כללית, בדיקות גנטיות כלליות לבירור מוצא והתאמה אפשרית לנתרמת ובדיקות דם לדלקות כבד נגיפיות (הפטיטיס B ו־C) ולטיי־זקס. כמו כן, נבדקת איכות הזרע, והתרומה מאוחסנת לחצי שנה כדי לבטל חשש לאיידס.

"זה לא תהליך של גומרים הולכים", מחייך ד"ר יגאל מדג'ר, מנהל היחידה לפריון הגבר ובנק הזרע בבית החולים שיבא. "רק ארבעה מתוך עשרה גברים, ולעיתים פחות, מקבלים אישור לתרום".

ד"ר אסף בן מאיר, מנהל בנק הזרע בהדסה עין כרם, מסביר כי "חלק מתאי הזרע אינם תקינים, ולכן עושים סלקציה ובוחרים את התאים התקינים בלבד. אני מסרב לקרוא לזה השבחה, כי זה לא שאנחנו לוקחים זרע לא טוב והופכים אותו לטוב. אנחנו ממצים מכלל הזרע את הזרע שבתנועה, ומוסיפים לו נוזל ביולוגי שמאפשר הזרקה לרחם".

כל מנה מחולקת לשתיים־שלוש מבחנות, ולעיתים יותר. כל מבחנה מכילה חצי סמ"ק של נוזל מרוכז. המבחנות מוקפאות עד לשימוש בהן. אפשר להקפיא מנות זרע למשך שנים רבות. ההפשרה נעשית בטמפרטורת החדר, ואחריה עוברת המנה כמה שטיפות מהחומרים השומרים על הזרע, עד שמתקבלת תמיסה שמכילה רק את המדיה הפיזיולוגית, ובתוכה תאי הזרע שבתנועה.

אין הגבלה למנות הזרע שאפשר לתרום, אבל הרופאים מדגישים שאין אפשרות לתרום יותר מפעם בשבוע, כי הדבר עלול לגרום לירידה באיכות הזרע. לכן גם מחויבים התורמים להתנזר יומיים עד שבוע לפני התרומה. על פי נוהלי משרד הבריאות, על בנקי הזרע להימנע מלקבל תרומות רבות מדי מאותו תורם.

בתחילת התהליך חותם התורם על התחייבות שלא לתרום במקביל בכמה בנקי זרע, אולם ההגבלה הזאת אינה נאכפת. לכן, תיאורטית, מספר המנות מאדם בודד יכול להגיע לאלפים.

"אין מאגר שמי רשמי של כל התורמים בבנקי הזרע השונים", אומר ד"ר בן מאיר. "ולכן למנהלי הבנקים אין שום אפשרות להצליב מידע עם בנקים אחרים, ולכן אי אפשר לדעת אם גבר תרם במקביל בבנק זרע אחר. אבל מספר התורמים כל כך קטן, שהסיכוי שזה יקרה קלוש". במשרד הבריאות מדגישים כי על פי הנחיית משרד המשפטים, אי אפשר לקיים מאגר רישום מרכזי ללא הסמכה מפורשת בחוק.

הרופאים מבטלים את החשש ממצב של נישואים בין אחים ביולוגיים, שלא יידעו שנולדו מאותו אב, או ממצב שבו לתורם אחד יהיו ילדים רבים. "הנושא הזה מודגש יתר על המידה, בגלל סרטי קולנוע בהוליווד שנוטעים פחד בנשים", אומר פרופ' משנה שחר קול, מנהל היחידה להפריה חוץ־גופית ומנהל בנק הזרע בבית החולים רמב"ם בחיפה. "אבל בהתחשב בגודל האוכלוסייה בישראל ובמספר התורמים, הסיכוי שמקרה כזה יקרה הוא אפסי, ולכן חבל להשקיע בזה אנרגיה".

עבור תרומת זרע מקבל התורם סכום הנע בין 450 ל־600 שקלים, בהתאם לנתוניו האישיים. יחידי סגולה, שנחשבים למבוקשים בשל נתונים גבוהים במיוחד כמו השכלה יוצאת דופן ונתונים פיזיולוגיים מרשימים, עשויים לקבל גם 1,000 שקלים.

למרות הסכומים המכובדים, ממהר ד"ר מדג'ר לסייג. "אי אפשר באמת להתפרנס מזה, ולא מדובר בהכנסה קבועה. זה טוב לסטודנטים וגם לחיילים קרביים, שנחשבים למבוקשים בקרב מבקשות התרומות".

לדברי פרופ' קול, "תורמי זרע עושים את זה במשך שנתיים־שלוש לכל היותר, כדי להרוויח כסף מהצד. אף אחד לא בונה על זה קריירה".

איריס גניגר ושני ילדיה, שבאו לעולם מתרומת זרע. "הבנתי שהשעון הביולוגי שלי מתקתק, ושאני לא יכולה לחכות לאביר" // צילום: יהושע יוסף

רוב הפונות הן רווקות

בשנים האחרונות חל גידול ניכר בנשים המבקשות תרומות זרע. רוב הפונות הן רווקות, משכילות וממעמד סוציו־אקונומי גבוה, המוכנות להיות אימהות חד־הוריות, וכן נשים החיות עם בנות זוג. לדברי הרופאים, עד לפני כמה שנים נע גילן של הפונות סביב 40, ולעיתים יותר. בשנים האחרונות חלה ירידה בגילים, וכיום מגיעות גם נשים בגיל 34.

"לנשים יש דרישה ברורה לגברים נאים", אומר פרופ' קול. "הקריטריון הראשוני מבחינתן הוא הגובה, ולכן ההעדפה הברורה היא לגברים בגובה שמעל 1.75 מטר".

ד"ר בן מאיר: "היה לנו תורם איכותי, שגובהו היה 1.67 מטר, וראינו שבמשך שנה לא היה ביקוש למנת הזרע שלו. מאז אנחנו מעדיפים רק תורמים שגובהם מעל 1.70 מטר. נשים היום הופכות יותר ויותר ספציפיות: הן מבקשות צבע שיער מסוים וצבע עיניים מסוים, כל אחת לפי ההעדפות האישיות שלה. אצל אשכנזיות יש דרישה ברורה לעיניים בהירות ולשיער בהיר. יש גם מזרחיות שמבקשות נתונים חיצוניים כאלה.

"גם השכלה היא פרמטר חשוב, כשהקריטריון הבסיסי הוא תעודת בגרות, וההעדפה היא לסטודנטים ולאקדמאים".

רועי, סטודנט במכללה במרכז הארץ, תורם זרע כבר קרוב לשנה. הוא בחור נאה עם שיער שחור ועיניים בהירות, שמתנשא לגובה 1.82 מטר. עם הנתונים המרשימים האלה ניגש לבנק הזרע.

"אני מודה שזה התחיל כבדיחה בין חברים", הוא מחייך. "אמרנו שזה כסף קל, ולמה לא לנסות. הסתובבתי עם המחשבות כמה ימים, ובסוף החלטתי שאני מנסה לראות מה באמת זה אומר, ואם אני מצליח - מה אכפת לי להרוויח מזה?

"ניגשתי לאחד מבתי החולים ועברתי סינון ראשוני. זה היה קל. אני נראה טוב, אני אקדמאי, אז אני מצרך מבוקש (צוחק). בהמשך עברתי בדיקות דם ועוד כל מיני בדיקות, והאמת שזה היה ארוך בהרבה ממה שחשבתי".

חששת?

"לא, רק הסתקרנתי אם אני מתאים ומה זה אומר אם אני לא. חשבתי שיהיה די מבאס וגם קצת מפחיד לגלות שאיכות הזרע שלי היא לא משהו, או שיש לי כל מיני בעיות בריאותיות שלא ידעתי על קיומן. אבל עברתי בהצלחה גם את השלב הזה, והודיעו לי שאני תורם מתאים. ככה יצאתי לדרך. בסופו של דבר זה תהליך מאוד קל, השקעה של כמה דקות".

מאז ועד היום תרם רועי תשע פעמים, וקיבל במצטבר כ־4,500 שקלים.

המחשבה שהילדים שלך נמצאים עכשיו באיזשהו מקום בארץ לא מציקה לך?

"זה עובר בראש, אני לא אשקר. אבל אני מניח שאם זה היה מציק לי יותר מדי, הייתי מוותר על כל העניין. מדי פעם באמת מסקרן אותי לדעת, אבל אני לא באמת יכול לעשות עם זה משהו, אז אני פשוט מדחיק את העניין. העובדה שאני מסייע לנשים הופכת את זה למעשה טוב מבחינתי".

ד"ר גילי בנד // צילום: יח"צ

ביקוש גבוה ללוחמים קרביים

בשנה שעברה הועברו לנשים 700 מנות זרע מבנק הזרע בבית החולים רמב"ם, 1,000 מנות מבנק הזרע בשיבא ו־260 מנות מהדסה עין כרם. אבל בחודשים האחרונים מדווחים בנקי הזרע ברחבי הארץ על מחסור גדל והולך בתרומות, בגלל המספר הפוחת של תורמים.

הביקוש הגבוה וההיצע הנמוך של תרומות זרע הביאו בשנים האחרונות לעלייה דרמטית במחירים שגובים עליהן בבנקי הזרע. אם לפני כחמש שנים עמד מחירה של מנת זרע בבנקים הציבוריים על 450-350 שקלים, כיום תשלם אישה עבור מנה כ־1,000 שקלים. "אני לא מכיר מוצר צריכה אחר בישראל, אפילו לא דלק, שמחירו רשם עלייה כה תלולה", אומר ד"ר מדג'ר.

בבנקים הפרטיים עולה מנת זרע מתורם ישראלי 2,100-1,600 שקלים, ומחירה של תרומה מחו"ל יכול להגיע לכמה אלפים.

כדי להתמודד עם המחסור מפגינים מנהלי בנקי הזרע יצירתיות. כך, למשל, הם יזמו במהלך המלחמה בקיץ מבצע של תרומות זרע בקרב לוחמים בצה"ל. "גילינו באותו זמן שיש ביקוש גבוה ללוחמים קרביים", אומר פרופ' קול. "נשים רבות ציינו את הקריטריון הזה בדרגת חשיבות עליונה. להפתעתנו, ההיענות היתה גדולה, והמבצע הוכתר בהצלחה".

בבית החולים רמב"ם בחיפה יזמו בשיתוף עם סטודנטים מ"תילתן", המכללה לעיצוב ותקשורת חזותית, קמפיין ראשון מסוגו לגיוס תרומות זרע. "בית החולים פנה אלינו בבקשה שנייצר קמפיין שידון באופן חופשי בנושא שעד כה דובר בחדרי חדרים", אומר ארז יששכרוב, מנהל המכללה. "המטרה היתה להעלות את המודעות לבעיה ולקושי שעומד בפני נשים שזקוקות לתרומה".

הסטודנטים יצרו שורת כרזות הומוריסטיות, שמצליחות לעקוף את המבוכה ולהתייחס לנושא תרומת הזרע כאל מקור פרנסה פוטנציאלי לגיטימי, תוך התייחסות משועשעת לאלמנטים גבריים מוכרים, החל מ"גומר מהר? בוא לעשות מזה כסף", ועד כיתוב "לא תשפוך לשווא" על תחתית לבירה. הקמפיין הייחודי מוצג בימים אלה בתערוכה במכללה, והחל מהשבוע הבא יוצג גם בבנק הזרע ברמב"ם. בהמשך יהפכו הכרזות לקמפיין על גבי שלטי חוצות.

אלכסנדר פרטיופה (27) מנשר, סטודנט ב"תילתן" שהמציא את הסלוגן "חבל על כל טיפה", החליט לתרום בעצמו זרע במהלך העבודה על הפרויקט. "אני תורם דם בקביעות כבר יותר מחמש שנים, כי אני מודע למחסור שקיים במנות דם, וחשוב לי לעזור ולסייע. על תרומת זרע לא חשבתי, עד שהגיעו אלינו והסבירו לנו על החשיבות שלה, בגלל המחסור בתורמים.

"מה ששיכנע אותי לתרום היה התשלום. הנציגה שהגיעה למכללה סיפרה שעבור מנת זרע אפשר לקבל בערך 600 שקלים, וזה נשמע לי כמו הכנסה צדדית מעולה. חשבתי שיהיה נחמד לעזור למי שצריך את זה, וגם לקבל כסף שיעזור לי כסטודנט".

בנק הזרע ברמב"ם. קמפיין עם מכללת תילתן // צילום: עופר גולן

פרטיופה, בחור נאה, רזה וגבוה, החליט בסופו של דבר לבדוק את העניין. "התהליך כולו נמשך בערך חודשיים. אחרי שמילאתי טפסים, הזמינו אותי לבדיקת רופא ולבדיקת דם. אחרי שבוע הגיעו התוצאות והזמינו אותי לתת מנת זרע ראשונה, אבל הסבירו לי שהיא לא הולכת לתרומה אלא לבדיקה".

פרטיופה צוחק ומגלה שהתבקש לא לקיים יחסי מין או לאונן במשך שלושה ימים, כדי שיוכל להפיק כמות זרע מספקת על מנת לבדוק את איכותו. "התשובות הגיעו רק אחרי שלושה שבועות, ורק אז עידכנו אותי שאפשר להמשיך בתהליך.

"במהלך התקופה הזו ניהלתי עם עצמי קרב פנימי ושאלתי לא מעט שאלות. מצד אחד זה כסף טוב, אבל מצד שני, תהיתי למי בעצם אני תורם. אני לא אשקר, היו לי מחשבות על זה שאיפשהו בעולם יגדל ילד שהוא שלי. אבל מה שיותר הטריד אותי היה מי יגדל אותו.

"אני התכוונתי לסייע לזוגות שמתקשים להביא ילדים וראיתי בזה מעשה טוב עבורם. בהמשך הבנתי שיש המון נשים שבאות לקבל תרומת זרע כדי להיכנס להריון ולגדל את הילד לבד. זה פחות תואם את הערכים שלי, כי לפי ההשקפה שלי, ילד צריך לגדול במשפחה יציבה עם אמא ואבא. שיתפתי בהתלבטויות את חברה שלי, והיא עודדה אותי ואמרה שלא משנה מה אחליט, היא תתמוך בי. בסופו של דבר, בגלל חוסר היכולת שלי לקחת חלק בהחלטה למי תלך התרומה, ויתרתי על הרעיון".

ממשרד הבריאות נמסר: "בחודש אוקטובר עברה בקריאה ראשונה הצעה לתיקון חוק הפונדקאות, ובימים אלו אנו עמלים על ניסוח של תיקון חשוב לחוק תרומת ביציות. בהמשך מתכוון המשרד להציע הצעה לפרסום חוק תרומות זרע בישראל". 

•   •   •

על פי ההלכה - אסור

"מבחינה הלכתית חל איסור מוחלט לתרום זרע", אומר הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה - פוריות ורפואה במסגרת ההלכה. "ביהדות כל דבר נמדד בפעולה, ולא רק בתוצאה. מעבר לפעולת שפיכת הזרע לשווא, התוצאה תהיה הולדת ילד ללא אב, מה שיהפוך את הילד לאומלל.

"קבלת תרומת זרע אסורה על פי היהדות במקרה שמדובר בנשים רווקות. היהדות אינה מאפשרת עושר של אחד על פני השני. גם לנשים נשואות אסור לקבל תרומת זרע, כי הדבר יביא להולדת ילד שעל פי הגמרא נקרא 'שתוקי' (ילד שישאל את אמו מי האב והיא תענה לו 'שתוק'; י"מ). היהדות אינה מאפשרת זאת. במקרים שבהם מדובר בזוג, שבו הגבר עקר והם מתקשים להביא ילדים, ייקחו תרומת זרע של גוי, דבר שימנע נישואי אחים".

onlyyaniv@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו