דאעש, איסלאם, דם ואש

התאכזרות לוחמי המדינה האיסלאמית למוסלמים היא כפירה בערכיו של הנביא מוחמד • עם זאת, בזכות הסיוע הקטארי והטורקי, אין מי שיעצור אותם • בוודאי לא ארה"ב, שעם המערב, טומנת ראשה בחול

צידוקים כוחניים. הטייס הירדני, רגע לפני הוצאתו להורג // צידוקים כוחניים. הטייס הירדני, רגע לפני הוצאתו להורג

היה משהו הרואי באופן שבו התמודד הטייס הירדני מועאז אל־כסאסבה עם מותו הוודאי בשבי דאעש. מי שליבו היה חזק דיו כדי לצפות בצילום המעשה הנפשע, יכול היה לראות כי להבדיל משאר קורבנותיו חסרי הישע של הארגון הרצחני, הושם הטייס כארי בכלוב והוצת, ממרחק, למות בייסורי אש הגיהינום, כפי שמתואר בקוראן. אלא שלמורת רוחם של תלייניו, שציפו כנראה להצגת ייסורים מבעיתה, נשא הטייס האמיץ בתנוחת תפילה בגבורה עילאית את ייסוריו, עד שניות חייו האחרונות.

קריינות: רן מידן, צילום:רויטרס | קריינות: רן מידן, צילום:רויטרס

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

האיסלאם עוסק רבות באחריותו ההדדית של המוסלמי לאחיו, כאילו היו גוף אחד. השליח מוחמד הגדיל לעשות באמירתו כי טיפת דמו של מוסלמי יקרה יותר מהכעבה (במכה) כולה. לפיכך החירות שנטלו לעצמם אנשי דאעש להרוג את הטייס, כמו גם מוסלמים אחרים, בטענה כי הם כופרים, היא בחזקת כפירה כשלעצמה.

לו היו מעשי הרצח שמבצע ארגון טרור איסלאמי זה מכוונים כנגד יהודים, נוצרים ולא־מוסלמים אחרים, ניחא. אחרי הכל, האידיאולוגיה הסונית של "האחים המוסלמים", המנחה את מרבית ארגוני האיסלאם הקיצוני, באשר ל"כופרים" בכל העולם, היא התאסלמות בכל מחיר או מוות.

הלקח שטרם נלמד מתפיסת עולם זו הוא שמי שמעודד הרג לא מוסלמים בידי מוסלמים, או מתעלם ממנו - סופו שישלם בהרג מוסלמים בביתו שלו. זה יהיה גם גורלן של איראן, טורקיה, קטאר, לבנון ומדינות תומכות טרור אחרות, כפי שקורה כעת בסוריה, למשל, אחרי שבחרה לתת אכסניה לארגון הטרור חמאס בשטחה.

המקרה של הטייס הירדני הוא דוגמה לאופן שבו יישמו חניכי "האחים המוסלמים", בארגוני הטרור השונים שאליהם הצטרפו, את רעיון ה"תכפיר" (במצרים, בתימן, בעיראק, בסוריה, באפריקה) - מבחינתם, כל מוסלמי שמתנגד לדרכם הוא כופר שדינו מוות כחוזר בו מהאיסלאם. 

כמענה לפשע, הוציאה ירדן להורג את הטרוריסטית העיראקית סאג'דה א־רישאווי ואת איש דאעש זיאד אל־קראבולי, בעוד באמתחתה יותר ממאה טרוריסטים נוספים שנשפטו למוות. 

כבדואים, שכל הווייתם היא ערבות הדדית במערכת השבטית, המשמשת נקודת משען קריטית לממלכת ירדן, דרשו בני משפחת הטייס הירדני, ובצדק, לשחרר את המחבלת בתמורה לטייס. מבחינתם, כנושאי מסורת שבטית עתיקה, העיקרון של אי הכניעה לטרור לא היה רלוונטי. מנגד, תביעתם של גורמי הביטחון בממלכה - שחשדו שהטייס אינו בחיים - כי דאעש יספק סימן חיים מהשבוי כתנאי לשחרור הטרוריסטית, התבררה כמוצדקת, שכן דאעש הוציא את הטייס להורג חודש לפני כן - וניסה לשחרר את הטרוריסטית בדרכי רמייה. 

אבודים בחלל

המקרה הירדני מבטא עליית מדרגה במגמת ההתפשטות והחוצפה של דאעש בכל הקשור למטרתו הבאה, ירדן. ממנה בכוונתו לשאוף הלאה, לפירוקו ולהריסתו של "פאזל" המונרכיות הערביות שבמפרץ בואכה אפריקה - והתאחדות עם המובלעות האיסלאמיות שנוצרו בינתיים. פריצת דאעש לירדן אמורה להתבצע באמצעות המוני הפליטים שחדרו לירדן, הכוללים ללא ספק גם תאי דאעש רדומים. 

דאעש מתכנן ככל הנראה להסתייע גם בתשתית "האחים המוסלמים" בירדן, האמורה לספק לארגון הרצחני סיוע מבפנים, אלא אם כן יגברו באנשיה (חלקם בדואים) רגשות הנאמנות השבטיים־לאומיים על אלה האיסלאמיים־רדיקליים. כך או כך, מילתה האחרונה של ירדן כמדינה ושל שבטי הבדואים שבה, כלפי רוצחי המדינה האיסלאמית, טרם נאמרה במלואה. 

ארגון "המדינה האיסלאמית" חילץ מהטייס המעונה, בטרם רציחתו, גם צידוק למעשה הנפשע, שעה שהאשים את הממלכה הירדנית בשיתוף פעולה עם היהודים המתנכלים לאל־אקצא, במקום לתקוף את נשיא סוריה, בשאר אסד, ההורג מוסלמים בהמוניהם. 

איתרע המזל והמקרה נפל דווקא בסמיכות למועד החזרתו של השגריר הירדני לישראל, לאחר שבכירי הממלכה ההאשמית נוכחו כי ישראל אינה מתכוונת לשנות את הסטטוס קוו במסגד שבהר הבית, השמור מכל פגע. זרם המתפללים המוסלמים לאל־אקצא, שאף גבר, גם תרם לכך. 

כמו כן, למרבית הצער, נהרגו המתפללות המוסלמיות, תושבות העיירה הבדואית חורה (בדרכן חזרה הביתה מאל־אקצא), ממש באותו יום שבו פורסמה קלטת הוצאתו האכזרית להורג של הטייס הירדני, והפצועות פונו, אפרופו טייסי "מדינת הכופרים", באמצעות חיל האוויר הישראלי, לבתי החולים השונים.

ובינתיים במצרים

דומה כי האיסלאם "המתון" נתפס כבן ערובה בידי אנשי "האחים המוסלמים" וארגוני הטרור שטיפחו, ממש כמו בסרט האימה "הנוסע השמיני", שבו השתלטו מפלצות על החללית. השבוע קרא נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי, בנאומו באוניברסיטה האיסלאמית "אל־אזהר", לעבר חכמי הדת האיסלאמים המתונים בעולם, כי יתעשתו ויכתיבו את קולו המאוחד של האיסלאם המתון כנגד האיסלאם הרדיקלי. קריאותיו של א־סיסי נשמעו כמתוך חללית אבודה. 

מי שמנצל זאת הוא ארגון הטרור אנסאר אל־מקדס, המשתמש בצידוקי דאעש למתקפות הטרור שביצע בסיני. מטרתו היא להחזיר את מצרים לידי "האחים המוסלמים", תוך ערעור ביטחון הפנים במצרים. הוא מנצל את הססנות ארה"ב, שטרם הבהירה לצד מי תעמוד: א־סיסי או סוס מנצח אחר, שעשוי להגיע בדמות הפיכה איסלאמיסטית נוספת.

ובזמן שארה"ב בוחרת במדיניות בת יענה, ארגון הטרור מתחזק. הוא זוכה לסיוע של טורקיה וקטאר, שלצד ההסתה נגד ישראל, פועלות גם נגד שלטון א־סיסי, שלא מחכה לעזרה של האמריקנים - צבאו כותש את הטרור האיסלאמי הפועל בסיני. 

אין גם לפסול את האפשרות לשיתוף פעולה מצרי־ישראלי־פלשתיני, שיוביל לסילוקו מעזה של חמאס (המשתף פעולה עם "האחים המוסלמים"), ואיתו גם גרורות טרור נוספות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר