"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השרים אישרו את העלאת שכר המינימום

החוק להעלאת השכר ל־5,000 שקלים • הפעימה הראשונה: ב־1 באפריל • ברביעי: הכנסת צפויה להעבירו בשלוש קריאות

,עודכן
נתניהו וניסנקורן // צילום ארכיון: חיים צח / לע"מ // נתניהו וניסנקורן

הבוקר הובאה לאישור הממשלה הצעת החוק להעלאת שכר המינימום ל־5,000 שקלים בשלוש פעימות. הפעימה הראשונה צפויה להתרחש ב־1 באפריל הקרוב, אז יעלה השכר ל־4,650 שקלים. בהמשך צפויות עוד שתי פעימות - האחת ב־1 ביולי 2016, ובה יעלה השכר ל־4,825 שקלים, והשנייה ב־1 בינואר 2017, אז צפוי להגיע שכר המינימום ליעד 5,000 השקלים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

תזכיר החוק הופץ על ידי משרד הכלכלה בשבוע שעבר. אחרי הדיון בממשלה תתכנס ביום רביעי מליאת הכנסת כדי לדון בהצעת החוק, שצפוי לעבור בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית ככל הנראה באותו היום. אם כל התחנות יעברו בהצלחה, יסתיים התהליך שארך כמה חודשים וידע טלטלות רבות.

נזכיר כי ראשיתו של ההליך במאבק שהחלה ההסתדרות בשנה שעברה. סמוך לסיומו של אותו מאבק, כאשר המשק כבר היה ערוך לשביתה כללית שיזם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, התרחש המשבר הפוליטי שהוביל להקדמת הבחירות. אמנם ההסתדרות חתמה עם נציגי המעסיקים על הסכם להעלאת שכר המינימום, אך הוא לא היה בעל תוקף חוקי מחייב.

בשלב הבא נועד רה"מ נתניהו עם יו"ר ההסתדרות והחליט לקדם את העלאת שכר המינימום, אך על רקע התפזרות הכנסת וההליכה לבחירות נעשתה פנייה ליועמ"ש לממשלה יהודה וינשטיין, שהוציא חוות דעת מפורטת בנושא. חוות הדעת הובילה לכך, שבניגוד לעבר - שר הכלכלה בנט לא יוכל במקרה זה להוציא צו הרחבה להעלאת שכר המינימום. מנגד, היועמ"ש פתח את האפשרות להעלאת שכר המינימום בהליך של חקיקה, שצפוי להיות מושלם השבוע.

הסוגיה העיקרית שלא הוסכמה בתהליך היתה עדכון בסיס שכר המינימום מ־47% מהשכר הממוצע במשק ל־52%. דבר זה הוסכם בין ההסתדרות למעסיקים, אך היועמ"ש קבע כי אי אפשר לקבל אותו כעת משום שמדובר בשינוי מהותי, וכי רק לאחר הבחירות יהיה אפשר לדון בו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר