"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הארנונה: "מסורבלת ולא שוויונית"

מתקשים להבין את תלוש הארנונה? אתם לא לבד • המבקר: אין היגיון בגבייה • באוצר מודים: "נדרשת רפורמה"

,עודכן
הארנונה (אילוסטרציה), צילום: עמי שומן

אם חשבתם שהרשויות המקומיות לא גובות נכון את מס הארנונה, אתם לא לבד בסיפור. בדו"ח של מבקר המדינה על השלטון המקומי הוא מקדיש פרק לבדיקתו בתחום גביית הארנונה. הנתונים שמצא המבקר מסמרי שיער.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בסוף 2012 הסתכמו חובות הציבור לרשויות המקומיות בהיקף מסחרר של 27.5 מיליארד שקלים. השיעור המשוקלל של גביית הארנונה ברשויות המקומיות עמד באותה שנה רק על 42%; ב־20 מהרשויות המקומיות רק 10% מהציבור שילמו בכלל את המס.

מבקר המדינה מציין כי "מנגנון החיוב בארנונה מורכב ומסורבל בשל ריבוי סיווגים, תעריפים ושיטות מדידה, והוא מתאפיין בחוסר אחידות ואינו שוויוני". המבקר מפרט כי הוא לא הצליח למצוא את מערכת הנימוקים, הסיבות וההצדקות ההגיוניות לשיעורי הארנונה המוטלת הלכה למעשה על ידי הרשויות המקומיות.

עוד מציין המבקר בדו"ח כי "משרד הפנים הציג את חובות הארנונה בדו"חות השנתיים שלו ללא החובות המסופקים, וכך ייפה את התמונה האמיתית של היקף החובות ונתן לגיטימציה לרשויות המקומיות להתייחס לחובות המסופקים כאל חובות אבודים שאין כל יכולת לגבותם".

הבדיקה של מבקר המדינה העלתה, לדבריו, ליקויים משמעותיים וחוסר אחידות בהיבטים רבים הקשורים להטלת הארנונה, שנבעו בחלקם מהשפעת חוק ההקפאה, שחוקק בשנות ה־80 ואשר מנע מהרשויות להקטין את גירעונן באמצעות העלאת תעריפי הארנונה.

המבקר מוסיף כי משרדי הפנים והאוצר היו ערים לחוסר האחידות, לסרבול ולעיוותים, ובמשך השנים הקימו ועדות רבות לטיפול בנושא. האחרונה והמקיפה שבהן הוקמה ב־2007, אולם המלצותיה לא הוגשו ולא נידונו בשום פורום.

במשרד הפנים ציינו בתגובה כי דו"ח הוועדה הציבורית שהוקמה לצורך זה טרם הוגש.

ממרכז השלטון המקומי נמסר כי "דו"ח מבקר המדינה מצביע על עיוותים שעליהם התרענו בנושא הארנונה, המושתתת על צו ארנונה מיושן ומוקפא משנות ה־80, שאין בו התאמהלצורכי התושבים והרשויות כיום".

באיגוד לשכות המסחר בראשות עו"ד אוריאל לין אמרו כי הם קוראים "לשים סוף להתנהלות השערורייתית של הרשויות המקומיות, האוצר ומשרד הפנים, כפי שבאה לידי ביטוי בדו"ח המבקר, ולעצור באופן מיידי את העלאת הארנונה המתוכננת ל־2015 ואת מתן האישורים להעלאות חריגותבשנה הקרובה".

ממשרד האוצר נמסר: "עמדת המשרד היא כי על אף מורכבות הנושא, נדרשת רפורמה מקיפה בו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר