"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לכודים ברשת

דו"ח של בזק על הרגלי הגלישה ב־2014 חושף: חצי מזמננו מוקדש לגלישה באינטרנט • 65% חוששים לפרטיותם ברשת • 31% קוראים ספרים דיגיטיליים

,עודכן
הרגלי הגלישה של הישראלים // צילום: GettyImages (אילוסטרציה) // הרגלי הגלישה של הישראלים

כמחצית מהזמן הפנוי שלנו מוקדשת לאינטרנט, כך עולה מדו"ח שנתי שפירסמה אתמול בזק. כ־45% מהנשאלים ציינו כי הזמן הממוצע שהם מקדישים לגלישה ברשת עומד על יותר מ־5 שעות ביום.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הדו"ח פורסם עם סקר מקיף שנערך בשיתוף ד"ר מינה צמח בקרב מדגם של 500 איש. הסקר ונתוני התשתיות שנאספו ממערכות בזק, בצירוף אנליזה של נתוני השוק, משקפים את תמונת המצב של החיים בעידן הדיגיטלי ב־2014.

מהנתונים עולה כי מספר המנויים לאינטרנט עלה השנה לכ־2 מיליון. מספר המשתמשים הוא 5.6 מיליון. 45% דואגים לגבות את התמונות ואת הסרטונים שלהם על גבי ענן. מהדו"ח עולה כי אף על פי שהאינטרנט מקל עלינו לקנות, לתקשר, ללמוד וכדומה, הוא מעלה את רמת החששות שלנו מאובדן הפרטיות ומגביר את האפשרות להונאות ולפריצות ברשת. 65% מהגולשים מודאגים מכמות המידע שנאספת עליהם, ורק 28% נוקטים גישה אקטיבית כדי למנוע זאת, בין השאר באמצעות מחיקת היסטוריית הגלישה. כ־20% מהנשאלים דיווחו כי חוו השנה תקיפה או הונאה ברשת. דווקא משתמשי אינטרנט מנוסים, שאמורים להיות בקיאים יותר בתוכנות ההגנה, חוו פי 3 יותר פריצות והונאות ברשת. כמה חודשים לפני הבחירות, נראה שלפוליטיקאים יש עוד מה ללמוד על ניצול נכון של הרשתות החברתיות. 33% מהנשאלים אמרו כי הם עוקבים אחר פוליטיקאים ברשתות אלה, אך רובם - כ־63% - אמרו שמה שמסייע להם לגבש דעה על הפוליטיקאים הוא ראיונות בטלוויזיה או בעיתונות.

ומה אנו צורכים באינטרנט? 80% ציינו כי הם מאזינים למוסיקה ברשת, ו־75% משתמשים באינטרנט כדי לצפות בסרטים ובסדרות. זאת ועוד, 63% ציינו כי המחשב הפך לאמצעי העיקרי שלהם לצפייה בסרטים ובסדרות, לעומת הטלוויזיה או הסמארטפון. 31% ציינו כי הם קוראים ספרים ומגזינים דיגיטליים באינטרנט. בנושא צריכת תוכן בתשלום, הדרך עוד ארוכה: 22% בלבד מהנשאלים ציינו כי רכשו תכנים ברשת, כאשר המוצר הנרכש ביותר הוא אפליקציות. על כל 32 אפליקציות שישראלי ממוצע מוריד, הוא משלם על אפליקציה אחת בלבד.

אפליקציה פופולרית במיוחד היא ווטסאפ: 80% אמרו כי הם משתמשים בה ו־70% ציינו כי הם חברים בקבוצת ווטסאפ משפחתית. גם תחום הקניות ברשת תופס תאוצה, בעיקר בתחומי התיירות, מכשירי החשמל, הביגוד והנופש. עוד עולה מהנתונים כי הגיל הממוצע שבו ילד מקבל סמארטפון הוא 11. כמו כן, 32% מהנשאלים ציינו כי הכירו את בני זוגם ברשת; ו־56% מהנשאלים דיווחו כי הם ניגשים לרופא עם בעיה רק אחרי שקראו עליה באינטרנט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר