מאשימים את הילדים של היום שאין להם ערכים, שצר עולמם כעולם נמלה ושהם לא חושבים על הזולת. מדו"ח המועצה לשלום הילד לשנת 2014 עולה שהסטיגמות לא בהכרח נכונות: הצעירים בישראל אמנם נדבקים לכל סוגי המסכים - מהמחשב, דרך הטלפון החכם וכלה בטלוויזיה - אבל עדיין מוצאים תמיד זמן לתרום לקהילה ולהתנדב.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
לפי הדו"ח, שמסרה המועצה לשלום הילד לנשיא המדינה ראובן ריבלין, בסוף שנת 2013 חיו בישראל 2,682,160 ילדים - כשליש מכלל האוכלוסייה. מ־35 מדינות שנבדקו, ילדי ישראל נמצאים במקום הראשון מבחינת שימוש במחשב בזמן הפנוי. יותר מ־28 אחוזים מהילדים בגילי 15-11 סיפרו כי הם משחקים במחשב במשך ארבע שעות או יותר ביום. לשם השוואה, בשווייץ רק 3.8 אחוזים מהתלמידים דיווחו שהם נוהגים לשחק במחשב לפרק זמן דומה.
לא קשה לנחש שהם צמודים, כל הזמן, לאינטרנט: בשנת 2012 83.9 אחוזים מהילדים בגילי 11-7 גלשו ברשת, וכך גם 83.3 אחוזים מבני 14-12 ו־97.1 אחוזים מבני 17-15. כמחצית מבני הנוער אף הצהירו כי הם בודקים מה חדש ברשת בכל 15 דקות ביום, לא פחות ולא יותר. השימוש העיקרי של בני נוער בגילי 17-12 באינטרנט להכנת שיעורי בית היה קריאת ערכים בוויקיפדיה.
הנתון הבא אמנם לא מפתיע, ובכל זאת ממחיש עד כמה הנוער חי דרך הטלפון החכם: כ־90 אחוזים מהצעירים בגילי 18-13 השתמשו באפליקציית ווטסאפ, וכ־50 אחוזים מהם מדווחים כי הם מקבלים יותר מ־100 הודעות ביום.
פחות מעורבים בפלילים
גם מבחינת צפייה בטלוויזיה, ילדינו שוברים שיאים. 35.8 אחוזים מהילדים סיפרו כי הם מבלים ארבע שעות או יותר ביום מול המרקע. לרביצה מול המסך יש כמובן השלכות, ואין להתפלא שרק 11.7 אחוזים מהתלמידים דיווחו כי בילו חמישה ערבים בשבוע או יותר עם חבריהם.
אבל כאמור, אובססיית המסכים הזו לא גורמת לצעירים לשכוח מהסביבה: לפי הדו"ח, שיעור בני הנוער העוסקים באופן קבוע בפעילות התנדבותית בקהילה גדל מ־17.8 אחוזים ב־2004 ל־46.4 אחוזים ב־2011. נתונים אלה תקפים לגבי הנערים הלומדים בכיתות ו', ח' ו־י'.
מהדו"ח עולה נתון מעודד נוסף, שלפיו המעורבות של ילדי ישראל בפלילים נמצאת במגמת ירידה. בשנת 2013 חמישה אחוזים מהחשודים היו קטינים, לעומת 7.6 אחוזים בשנה שקדמה לה. לבסוף, גם מספר התלמידים שמדווחים כי התנסו בשתיית אלכוהול נמצא בירידה - לפחות אם מאמינים לדו"ח. שיעור התלמידים ששתו משקה חריף דוגמת וויסקי, ערק או וודקה אי פעם בחייהם בכיתות ד'־ו' ירד מ־14 אחוזים בתשע"א ל־6 אחוזים בתשע"ג.
כצפוי, עורר דו"ח המועצה לשלום הילד לא מעט תגובות. אחת הבולטות שבהן היתה זו של מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד עצמו, ד"ר יצחק קדמן. הוא אמר כי הוא שמח על ההתקדמות שמציג הדו"ח, אך הוסיף כי בתחומים שונים עדיין קיים מקום לשיפור. "כדאי להפסיק 'לחסוך' כשמדובר בילדים, ולהתחיל להשקיע", אמר.
יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ אורלי לוי אבוקסיס (ישראל ביתנו), אמרה כי הנתונים הם "תעודת עניות למקבלי ההחלטות, שלא עשו מספיק כדי להיאבק בעוני". ואילו גידי כרוך, מנכ"ל ארגון לקט ישראל, קרא לממשלה הבאה "לשים בראש מעייניה את העזרה לילדים רעבים, ולא להותירה רק לעמותות המזון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו