"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שימו לב, חברי הפייסבוק הם חלק מהתעמולה

מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון מגלה כי הצעירים בישראל לא מנותקים כמו שחשבנו בענייני פוליטיקה • לעיתים הם עושים עבודה טובה יותר מהקמפיינרים

,עודכן
צעירים בפייסבוק: מחוברים לפוליטיקה דרך הרשת (אילוסטרציה) // צילום: GettyImages // צעירים בפייסבוק: מחוברים לפוליטיקה דרך הרשת (אילוסטרציה)

רגעים ספורים בלבד אחרי שהוכרזו הבחירות בישראל, כל אחד מאיתנו שנכנסלפייסבוקנתקל בעמוד מלאה בהערות וסטטוסים על פוליטיקה. מסתבר שלא רק הפוליטיקאים מתחילים לעסוק שוב בתעמולה, כמו בבחירות הקודמות, אלא גם אנחנו. מחקר שנערך בחוג לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון, בדק כיצד התנהגו החברים שלנו בתקופת הבחירות הקודמת ומה אפיין את הפוסטים הפוליטיים ששיתפו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

את המחקר ביצעה סשה סטחוב במסגרת עבודת המאסטר, בהנחייתם של פרופ' צבי רייך מאוניברסיטת בן-גוריון וד"ר ערן פישר מהאוניברסיטה הפתוחה. החוקרת ביקשה מסטודנטים ישראלים מתנדבים, להוסיפה לפייסבוק שלהם וניתחה כ-700 פוסטים פוליטיים ששיתפו. במוקד המחקר עמדה השאלה - כיצד אנחנו מתנהגים בקבוצת החברים שלנו, אלו שאישרנו, אותם אנחנו מכירים ושדעתנו חשובה להם?

הצעירים כן מעורבים

מסתבר שמשתמשי פייסבוק פועלים באופן אקטיבי לסחוף אותנו להצביע כמוהם ובעזרת היכולות הטכנולוגיות של הרשת החברתית, מיומנותם לא נופלת מזו של מנהלי קמפיינים מקצועיים. הם משתמשים בטכניקות של רטוריקה הקלאסית והמודרנית, ומנסים לעורר בנו רגש עם הודעות שמפחידות או מצחיקות אותנו. הם פונים להיגיון שלנו באמצעות שלל מספרים ועובדות על המועמדים ומעשיהם, וכל זאת תוך שהם דואגים למצב עצמם כמוקדי ידע וברי סמכא בתחום.

הכתבה הכי נקראת היום באתר: לבה של המגישה נשבר בשידור חי

מהמחקר עולה כי בניגוד לתפיסה הרווחת, צעירים רבים בישראל אינם מנותקים מהעולם הדמוקרטי. גם אם אינם מגדירים את עצמם כמתעניינים בפוליטיקה, בדיקה מעמיקה של הפוסטים שלהם מצביעה על בקיאות רבה. בפייסבוק נוצרת שפה משלה, מתוחכמת יותר ממה שנוהגים לחשוב. הם מראים כי ישנם צעירים רבים, שעתיד המדינה חשוב להם ולכן מתעורר בהם הדחף להשפיע.

פעם סטיקר, היום סטטוס

"רואים כאן ניסיון להשפיע על הזירה הציבורית באופן שלא התאפשר בעבר", אומרת סטחוב, "פעם היינו מדביקים סטיקר על רכב או תולים שלט על המרפסת ומקווים שאחרים ישימו לב לדעתנו. בעזרת הרשתות החברתיות יש לכולנו את הכוח להשפיע באופן תדיר על אחרים, לשתף תוכן דינאמי ולתת לו נופך אישי".

"התופעה מצביעה על התנהגות שניכרת כאשר האידאולוגיה שלנו תלויה במה שאחרים יעשו. במקרה הנוכחי מדובר בבחירות, אבל אפשר לראות זאת גם באידאולוגיות אחרות כמו טבעונות, בה נתפס כי הפסקת תעשיית הבשר תלויה בכך שהביקוש אליו, מצד כולם, ירד". הסכנה היא, מוסיפה סטחוב, בכך שהגזמה עם אותו "טפטוף המסרים" עשויה לגרום לחברים לחסום אותנו ואם באמת רוצים לשנות, יש לעשות אותו בחוכמה.

אימפריה של חיפושים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר