"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החיבור התרופף, העובדים ברחו - והערבה הוצפה נפט

כך עולה מתחקיר עובדים בעקבות האסון בערבה • ציוד נפרס מסביב למפרץ אילת למניעת זרימת נפט במי הגשמים • הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד קצא"א • עדויות לתמותה של אלפי בעלי חיים קטנים, חרקים וצמחייה

,עודכן
אסון בערבה. נפט זורם בשמורת עברונה // אסון בערבה. נפט זורם בשמורת עברונה

האסון האקולוגי בערבה - זרימת מיליוני ליטרים של נפט גולמי לשמורות הטבע - ממשיך לעורר הדים. המשרד להגנת הסביבה אסר על חברת קצא"א להפעיל מחדש את קו צינור הנפט, ובמקביל הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת קו צינור אילת־אשקלון ונגד המשרד להגנת הסביבה. על פי הערכה, אלפי בעלי חיים, בעיקר חרקים קטנים, שממיות, לטאות ונחשים, טבעו בנפט.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בתשאול שנערך לשלושה מעובדי חברת קצא"א שהיו במקום והזרימו את הנפט בקו הצינור, שהוסט במיוחד בשל העתקת שדה התעופה מאילת לתמנע, התברר כי במהלך הזרמת הדלק ובזמן ריתוך הצינור אחד החיבורים התרופף. מעוצמת הלחץ ניתק החיבור ממקומו וגרם לכשל בשאר החיבורים וניתוק הצינור ולזרימת הנפט לערבה. שלושת העובדים הצליחו לצאת מהבור שבו הונח הצינור בטרם כוסו בנפט, אולם לקח זמן מה עד שחדר הבקרה של חברת קצא"א הורה על סגירת המגופים והפסקת דליפת הנפט.

במשרד להגנת הסביבה המשיכו אתמול במאמצים לפנות כמה שיותר נפט משמורת הטבע. עד לשעות הערב פונו מהאזור 11,000 טון קרקע מזוהמת והעבודות על ניקוז אגמי הנפט שנוצרו במקום כמעט הסתיימו. הבוקר יחלו עובדי קצא"א לנקות באופן ידני את האזורים הרגישים בשמורת הטבע.

לטענת הגורמים הירוקים, ייקח עשרות שנים עד שבעלי החיים והצמחייה במקום תשוקם. כבר עתה יש עדויות לתמותה של אלפי חרקים ובעלי חיים קטנים שטבעו בנפט וכן עדויות על שיחים שכוסו בנפט ולא יצליחו להתאושש וכן עצי שיטה ודקלים שנפגעו קשה.

אנשי היחידה לזיהום ים ויבשה של המשרד להגנת הסביבה פרסו ציוד רב במפרץ אילת ובאזור הסמוך לו על מנת למנוע ממי הגשמים הצפויים לרדת בערבה להיסחף בשיטפונות למפרץ אילת.

תושבי אילת דורשים פיצוי

בזמן שנמשכים מאמצי הטיפול באסון האקולוגי, החליטה ליזה מליש מורשובסקי, תושבת אילת בת 32, להגיש בקשה לתביעה ייצוגית בסכום של 380 מיליון שקלים נגד חברת קצא"א והמשרד להגנת הסביבה בטענה שדליפת הנפט פגעה בבריאותה ובבריאות תושבי אילת.

בא כוחה של מליש מורשובסקי, עו"ד דוד מנע, טען כי "חברת קצא"א היתה יכולה למנוע את האסון אולם מתנהלת על פי הליכים מיושנים ואמצעים מיושנים להובלת נפט ללא התחשבות בבעיות סביבתיות והנזק מן הדליפה הוא תוצאה ישירה של תכנון לקוי שלא מתחשב בסביבה".

ח"כ זנדברג: "אין שקיפות"

ח"כ תמר זנדברג פנתה אתמול ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בבקשה שיבחן את הסרת החיסיון הגורף של חברת קצא"א. לדבריה, מדובר בחיסיון שהוטל בשנת 1968 בעקבות שותפות בתחום האנרגיה עם איראן ואין שום הצדקה לקיומו כיום. ח"כ זנדברג הדגישה: "אין זה מפתיע כי לאסון האקולוגי החמור ביותר של השנים האחרונות וייתכן שהחמור ביותר מאז קום המדינה, אחראית חברה אשר אין עליה שום פיקוח ציבורי ושום שקיפות".

בהכנת הידיעה השתתפהעדנה אדטו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר