"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"היועמ"ש לא השיב לפניות של מבקר המדינה"

משרד המבקר: לא נענו 50 פניות של חששות לפלילים • ח"כ סטרוק: "אדרוש לקיים דיון"

,עודכן
המבקר שפירא והיועמ"ש וינשטיין // צילום: יונתן זינדל, דודי ועקנין // המבקר שפירא והיועמ"ש וינשטיין

מבקר המדינה נגד היועמ"ש:במהלך השנתיים האחרונות העביר יוסף שפירא 50 פניות בנושאים שונים לטיפולו של יהודה וינשטיין, מרביתן מקרים שבהם מצאה הביקורת חשש למעשה פלילי. אולם בכל המקרים, למעט אחד, כלל לא השיב וינשטיין לפניית המבקר - בניגוד להוראות החוק המחייבות זאת.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ממשרד המבקר נמסר כי חלק מהמקרים הועברו ליועמ"ש בהתאם לחוק מבקר המדינה בסעיף 14(ג'), הקובע כי אם הביקורת העלתה חשש למעשה פלילי, על המבקר להביא את העניין לידיעת היועמ"ש, שבתגובה צריך להודיע בתוך חצי שנה למבקר המדינה ולוועדה לביקורת המדינה על דרך טיפולו בנושא. הנושא אף הועלה במכתב ששיגר שפירא לווינשטיין לפני כשבועיים.

ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) העלתה לאחרונה את הנושא בעקבות זיופים שהתגלו בשלוש קלפיות במגזר הערבי בבחירות לכנסת ה־19. בתגובה לפנייתה לווינשטיין, השיבה לה העוזרת ליועמ"ש כי "מבירור שנערך עלה כי מבקר המדינה לא העביר ממצאים מן הדו"ח בנושא ההיערכות לבחירות לכנסת ה־19 וניהולן לבדיקת היועמ"ש". בלשכת המבקר הביעו פליאה על התשובה. לדברי גורמים בלשכה, מאחר שהיועמ"ש אינו מעדכן כפי שנקבע בחוק את המבקר אחרי שישה חודשים על דרך טיפולו בנושא, משום שהחליט שלא לפתוח בחקירה פלילית, נותרים החשדות שנמצאו ללא טיפול. ח"כ סטרוק אמרה כי בכוונתה להעלות את הנושא לדיון בוועדה לביקורת המדינה ולזמן לדיון את מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

דובר משרד המשפטים מסר בתגובה כי "לפני כמה ימים פנה מבקר המדינה בבקשה לקבל עדכון על כמה פניות ותלונות, חלקן אנונימיות, שהגיעו למשרדו והועברו לבדיקת היועמ"ש. חלק נכבד של הפניות שנמצא מתאים לכך, הועבר לבחינת המשטרה או גופים רלוונטיים אחרים. פנייתו של המבקר תיענה כמקובל. עיון בפניות מעלה כי ככלל, הפניות לא הועברו לפי סעיף 14(ג'), וממילא חובת עדכון המבקר אינה חלה על פניות אלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר