שר ההגנה החדש טוב לישראל?

לא בנקל מצא אובאמה מחליף לשר-ההגנה "המתפוטר"צ'אק הייגל. שני מועמדים בכירים שפנה אליהם ענו בשלילה, אולי כי חששו להיכנס לתפקיד שכבר שלושה שרים קודמים, גייטס, פאנטה והייגל לפי עדות עצמם, לא תמיד שבעו ממנו נחת — או שפשוט לא רצו לעזוב את תפקידיהם הנוכחיים כדי לשרת בממשל שהעומד בראשו נחשב ל"ברווז צולע".

הכתבה הכי נקראת באתר ישראל היום: תופתעו לגלות מי מחליפה את מורן אטיאס בקמפיין להלבשה תחתונה

אין להסיק שאשטון קרטר, שר ההגנה החדש, אינו מינוי ראוי או שהיה ברירת מחדל. התפקידים שמילא בפנטגון בעבר, לאחרונה כמשנה לשר ההגנה, מצביעים על התאמה מצויינת למשימות של המישרה אליה ניבחר. ברם, אם, בכל זאת, קרטר לא היה בחירתו הראשונה של אובאמה יתכן שזה נבע מאופיו הדעתני וממה שהיה ידוע על עמדותיו ה"ניציות" בנושאי ביטחון.

קרטר לא שותף לקו של הבית הלבן

ידוע שהוא מצדד בתקציבי ביטחון גדולים יותר, וגם בנושאים אחרים קרטר אינו שותף לקו של הבית הלבן; כך התנגד, כמו פאנטה, לפינוי חיילי ארה"ב מעיראק ובעבר הרחוק יותר, עת ששרת בממשלו של ג'ורג' וו. בוש, לחץ לפעולת מנע נגד קוריאה הצפונית בשל התכניות הגרעיניות שלה. "הדיפלומטיה נכשלה, ואיננו רשאים לשבת בחיבוק ידיים כשהאיום הולך ומתקדם", אמר.

לא מופרך לנחש שגם בעניין התגרענות איראן קרטר לא יהייה שווה נפש — ופרשנים מסוימים מעריכים שאם יתברר שלא ניתן יהיה להגיע להסכם משביע רצון עם איראן, ובהתחשב בדעותיו שאינן בדיוק מזדהות עם "דוקטרינת אובאמה", קרטר עשוי לתמוך בתגובה צבאית.

שר ההגנה החדש בוודאי לקח את הפלוסים והמינוסים בחשבון כשנענה לפניית אובאמה, ביודעו שהנשיא הוא המפקד העליון והפוסק האולטימטיבי בכל דבר ועניין. אך כששקל את התפקיד, בוודאי גם לא נעלמו מעיניו הבעיות והתיסכולים בהם נתקלו קודמיו בתפקיד. בפרשנויות הרבות לגבי פיטורי הייגל נשמעה דעה שהדבר קשור פחות באיש, ויותר בפוליטיקה הפנימית, ושהייגל היה שעיר לעזאזל על ההסתבכויות בתחום הביטחון והמדיניות.

תחילת הסוף של הייגל

גם שרים אחרים בממשל אובאמה אינם מרוצים מנטיית אנשי הצוות הפוליטי בבית הלבן, בראשות היועצת לביטחון לאומי סוזן רייס, שטום ריקס, מעורכי ה"פוריין פוליסי", הגדירם כ"עסקנים פוליטיים נעדרי עומק אינטלקטואלי", להתערב בעניינים הנוגעים למשרדים. הייגל לא השלים עם כך, ובאוקטובר שיגר לרייס מזכר בו מתח ביקורת על המדיניות לגבי סוריה, וכינה אותה "חסרת כיוון". מאותו רגע החלו מחוגי השעון לסיום כהונתו להסתובב במהירות.

במערכת הביטחון האמריקנית קובלים על כך שבתקופת אובאמה המועצה לביטחון לאומי הפכה למוציאה ומביאה בכל עניין שנוגע לסכסוכים מעבר לים, למלחמה בטרור ולסוגיות ביטחוניות. אפילו הניו-יורק טיימס הסוגד בדר"כ לאובאמה, לא חסך ביקורת במאמר המערכת: "הנשיא ומדיניות הביטחון הלאומי שלו בלתי עקבית, ודווקא בתקופה של אתגרים גוברים".

רק העתיד יראה איך שר ההגנה החדש יתמודד עם האתגרים. אשר לישראל, הייגל, חרף חששות כשנודע על מינויו, פעל בנחרצות ובאמונה למען הידוק שיתוף הפעולה הביטחוני והמדיני בין ארצו לבינינו והעיתון ניו-רפבליק כינה אותו "השוטר הטוב כלפי ישראל". יש לקוות שקרטר ימשיך כך.

החשד: תקף את אישתו, הנשק: מקצ'יקן