"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפתרון הבא למצוקת הקבורה: מערות ומנהרות

המחסור במקום הקבורה בישראל נותן אותותיו • כנס הקבורה היהודית הראשון סיפק הצצה לחידושים בתחום • נמשך הוויכוח על כשרות הקבורה בקומות ובכוכים

,עודכן
קבורה בקומות // צילום: יהושע יוסף // קבורה בקומות

כנס הקבורה היהודית הראשון שנערך אתמול באולמי אווניו באיירפורט סיטי סיפק הצצה נדירה לעולם הקבורה בישראל, לחידושים ולוויכוחים בנושא. החידוש העיקרי: מערות קבורה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אחת הבעיות הבוערות שבה דנו בכנס היתה מצוקת מקומות הקבורה והפתרונות האפשריים. הרב רצון ערוסי, רבה של קריית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, סיפר כי אחד הפתרונות שעליהם כבר חושבים ומתכננים בירושלים הוא לבנות מערות קבורה בתוך ההרים. "אנחנו צריכים לעבור לשיטה של בניית קברים במערות ובמנהרות. ככה נקברו אבותינו בעבר. הנקברים נקברים באדמה, כך שאין שום בעיה הלכתית", אמר ערוסי.

בתחילת הכנס, שאותו אירגנו פורום מנהלי חברה קדישא בשיתוף עם המשרד לשירותי דת, התייחס הרב הצבאי הראשי רפי פרץ לאירועים הדרמטיים בצוק איתן.

"לזהות שבעה לוחמים על נגמ"ש שנשרף לילה שלם זה כואב, קשה ומסובך מקצועית. בתוך העבודה הזאת נדרש לזהות את אורון שאול, השם ייקום דמו". לדבריו, "הקמנו בית דין עם תלמידי חכמים עצומים שבאו ועבדו מסביב לשעון. לקח לנו 40 שעות עד שהתקשרתי לרמטכ"ל ואמרתי לו שזיהינו את אורון כחלל בוודאות, שמקום קבורתו לא נודע". לאחר מכן התייחס למקרה החטיפה של הדר גולדין ואמר: "בשבת שאחרי היה חשש גדול לחטוף. בשבת עצמה נעשו הרבה פעולות, בית הדין הוקם שוב, נתוני המודיעין ונתונים נוספים. הכרזנו על גולדין שהוא חלל שמקום קבורתו נודע".

אחד הנושאים הסוערים בכינוס היה ההכשר ההלכתי לקבורה בקומות ובכוכים. הרב אליהו שלזינגר, אחד מפוסקי ההלכה המוכרים בירושלים, טען כי הוא מחזיק בפסק הלכה שהתקבל לפני כשבועיים ממנהיג העולם החרדי־אשכנזי הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן ומהרב חיים קנייבסקי, שמורה להיקבר בקבורה רגילה. מנגד השיב לו הרב יעקב רוז'ה, רבה של זק"א ושל חברה קדישא, כי "חברה קדישא מבוססת על הלכה".

מאוחר יותר הצטרף גם הרב יצחק יוסף, הראשון לציון ובנו של הרב עובדיה יוסף, שאמר שאביו אישר את צורת הקבורה בכוכים ללא חשש הלכתי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר