חוק, או פיטורים

האם ישראל בדרך לבחירות? דריכות במערכת הפוליטית לקראת הבאת חוק הלאום לקריאה טרומית בכנסת ביום רביעי הקרוב. החוק עבר אתמול בממשלה לאחר דיון סוער. יו"ר התנועה ציפי לבני ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד הודיעו כי לא יתמכו בחוק כפי שהוגש. אם אכן יתנגדו - ייאלץ רה"מ לפטרם.

רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ישיבת הממשלה כללה עימות חריף בין לבני, שרי יש עתיד ונתניהו אשר בסופו אישרה הממשלה את החוק שהביא רה"מ ובו 14 עקרונות שקבע ובהם: ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית והיא מדינת הלאום של העם היהודי. 

באופן טכני, סוכם כי יקודמו בכנסת שתי הצעות חוק שעסקו בנושא, האחת של ח"כ זאב אלקין והשנייה של הח"כים יריב לוין, איילת שקד ורוברט אילטוב. הצעות החוק יאושרו השבוע בקריאה טרומית ואחר כך יקודם הנוסח של ראש הממשלה לחוק. 

החוק עבר ברוב של 14 תומכים מהליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי, מול 6 מתנגדים - חמשת שרי יש עתיד וציפי לבני. 

בפתח הישיבה אמר נתניהו: "ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. יש כאלה שרוצים שהדמוקרטית תגבר על היהודית, ויש כאלו שרוצים שהיהודית תגבר על הדמוקרטית. בעקרונות החוק שאני מציג כאן היום - שני הערכים הללו שווים ויש להתחשב בשניהם במידה שווה".

במהלך הישיבה אמרה לבני: "זוהי הפרה של ההסכמים הקואליציוניים. הרי דובר על הבאת החוק בהסכמה". נתניהו הבהיר כי לבני פוצצה את הדיון בוועדת השרים. "אם לבני היתה מתנהגת אחרת, לא היינו מגיעים להיום". 

השרה יעל גרמן אמרה: "היועמ"ש אומר שיש כאן בעיה חוקתית". אבל נתניהו עקץ: "כשזה נוגע לחוקים אחרים לא נהגתם כך" (כאשר הכוונה לחוק "ישראל היום" - ש.צ). לבני השיבה: "זה שוב קשור לעיתון?". נתניהו: "כן, אבל לעיתון אחר" (הכוונה ל"ידיעות אחרונות" - ש.צ).

חופש הצבעה למע"מ אפס?

לפיד ביקש חופש הצבעה אך נתניהו השיב בציניות: "גם על מע"מ אפס אתה מבקש חופש הצבעה"? רה"מ הוסיף כי החוק רלוונטי בעיקר כאשר הפלשתינים מסרבים להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. "יש כאלה שרוצים להקים אוטונומיה בגליל ובנגב, ובכלל כופרים בזכויות הלאומיות שלנו. אני גם לא מבין את אלה שקוראים לשתי מדינות לשני עמים, אבל בה בעת מתנגדים לעגן זאת בחוק. הם ששים להכיר במדינת לאום פלשתינית, אבל מתנגדים בתוקף למדינת לאום יהודית". 

נתניהו התייחס לאיומים של לבני ולפיד: "אני שומע לאחרונה אולטימטומים, תכתיבים, איומי פרישה ממרכיבים שונים בקואליציה - כך אי אפשר לנהל את המדינה. אנחנו צריכים להתמקד בחיזוק הביטחון מול גלי האיסלאם הקיצוני וסכנת הגרעין האיראני, בחיזוק כלכלת ישראל ובהגדלת רווחת אזרחיה - ולא באיומים. אני מקווה שראשי מפלגות הקואליציה יתלכדו ויפעלו ברוח זאת".

לבני אמרה אמש: "לא אתן את ידי לחוק הזה ולא אצביע בעדו. אם רה"מ רוצה לפטר, זאת החלטה שלו. יכול להיות שרה"מ החליט לזרוק אותי מהממשלה". גם שר האוצר, יאיר לפיד התייחס לחוק בכנס של אגודת הידידים באוניברסיטת תל אביב ואמר: "אם רה"מ רוצה לפרק את הממשלה על הדבר הזה, זה מעשה של חוסר אחריות לאומית. מדינת ישראל לא זקוקה עכשיו לבחירות". 

לפיד הבהיר כי הוא לא מתנגד לקידום חוק יסוד: הלאום, אלא לנוסח הנוכחי, מאחר שהוא יוצר בעיה של איזון בין המונחים "יהודי" ו"דמוקרטי". 

השר נפתלי בנט, השוהה בביקור בסין, בירך על ההצבעה. יוזם החוק ח"כ זאב אלקין (ליכוד) אמר כי "לא יעזרו שום תרגילים וניסיונות של אלה שרצים להקים מדינת לאום פלשתינית אבל לא מוכנים להגדיר את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הרוב הברור בממשלה ובעם יעמוד על כך שחוק הלאום יאושר וייכנס לספר החוקים".

גם ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) הביעה תמיכה בחוק אף על פי שמנהיג מפלגתה יאיר לפיד הסתייג ממנו. "קביעת הזהות היהודית בחוק היא מהלך חשוב שינציח את העובדה כי מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי", אמרה לביא.

"גזירת קופונים פוליטיים"

יו"ר מפלגת העבודה וראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, תקף את ההחלטה ואמר: "העיסוק בחוק הלאום משול לישיבה של ממשלת נתניהו על הר הבית. העלאת הנושא, בזמן ביטחוני ומדיני כה רגיש, היא חסרת אחריות, מיותרת ועלולה להגביר את הלהבות האוחזות באזור". גם ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה כי "חוק הלאום בעיתוי זה הוא ביטוי לגזענות, התלהמות, ופגיעה במדינה. הוא אינו קשור לגורלם של אזרחי ישראל ולא ישפר את מצבם".

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה כי "העובדה שהממשלה בוחרת לקדם את החוק דווקא בימים בהם נדרשת מנהיגות אחראית להרגעת הרוחות ולא להלהיטן, מוכיחה שהממשלה הזו מורכבת מפירומנים חסרי אחריות שכל מה שמעניין אותם הוא גזירת קופונים פוליטיים".

•   •   •

עמדת היועץ המשפטי לממשלה:

"הצעות החוק הפרטיות לוקות בקשיים מהותיים"

עמדת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין באשר להצעת חוק הלאום נמסרה אתמול לשרים. בעמדתו הבהיר וינשטיין כי הוא לא מוצא לנכון להביא בפני הממשלה בשלב הזה את ההערות על 14 העקרונות של ראש הממשלה, שינחו את החוק הסופי.

"הצעות החוק הפרטיות הנזכרות בהצעת ההחלטה מבקשות להגדיר בחוק יסוד את המאפיינים של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. בכך, כמובן, אין כל פסול", פירט היועמ"ש, אך הוסיף כי "בה בעת, המתווה שאומץ בהצעות החוק מכוון לשנות את האיזון שבין היסודות הדמוקרטיים לבין המאפיינים הלאומיים של ישראל. יש בהסדרים המסוימים המוצעים בהצעות החוק כדי לשנות שינוי של ממש את עקרונות היסוד של המשפט החוקתי כפי שעוגנו במגילת העצמאות ובחוקי היסוד של הכנסת ולרדד את המאפיין הדמוקרטי של המדינה".

לפי עמדת היועמ"ש, "המציעים מפצלים את הנוסחה המקובלת 'יהודית ודמוקרטית', אשר אימצה הכנסת במספר חוקי יסוד. בעוד היסוד הראשון, הנוגע להיות המדינה יהודית, זוכה לבולטות ולפירוט, גודרות ההצעות את היסוד השני בתחום צר, בקובען כי לישראל 'משטר דמוקרטי'. יתר על כן, אחת ההצעות קובעת כי ליסוד הראשון יש מעמד בכורה פרשני, בעוד היסוד השני אינו זוכה למעמד כאמור. בנוסף, ההגנה על זכויות הפרט, שהיא מנשמת אפה של הדמוקרטיה, ככל שהיא נזכרת באחת ההצעות, מוגבלת באותה הצעה לאזרחים בלבד. הקשיים המפורטים לעיל אינם קלי ערך".

עוד ציין וינשטיין כי "הצעות החוק הפרטיות לוקות אם כן בקשיים מהותיים משמעותיים ביותר, ועל כן סבור היועץ המשפטי לממשלה כי אין זה ראוי שהממשלה תתמוך בהן. עם זאת, ככל שיוחלט לתמוך בהצעות החוק בקריאה הטרומית הרי עמדתו היא כי קידום הצעות החוק הפרטיות ראוי שיהא כפוף למהלך הממשלתי בכל שלב שמעבר לדיון המוקדם".

שלמה צזנהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו