כמה מהבקשות של הורים לבחירת מין היילוד מאושרות? מנתוני משרד הבריאות עולה כי הסיכוי לבחירת מין היילוד בארץ מסיבות שאינן רפואיות הוא קטן, כמו כן, כי מתוך 411 בקשות שהוגשו בנושא, אושרו רק 46.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בחירת היילוד נעשית בהפריה חוץ גופית בתהליך הנקרא PGD - אבחון של מין העובר המתבצע טרם החזרתו לרחם. השיטה מערבת טיפולי פריון לאישה ולכן כרוכים בה גם סיכונים בריאותיים. בתהליך דומה ניתן להשתמש גם במקרה של מחלות גנטיות.
בשנת 2005 פירסם משרד הבריאות נוהל המאפשר להורים לבחור את מין היילוד מסיבה שאינה רפואית, בכפוף לאישור של ועדת מומחים במשרד. זאת, בתנאי שלבני הזוג לפחות ארבעה ילדים בני אותו מין. הנוהל יוצא הדופן פורסם בניסיון למנוע בחירת מין היילוד "מתחת לשולחן" במהלך הפריות מבחנה, וכדי להדביק את קצב ההתפתחויות הטכנולוגיות בנושא.
ממחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת של המכון הישראלי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, עולה כי הנימוק ב־50% מהפניות לבחירת מין היילוד היה כמיהה רגשית חזקה לתינוק ממין מסוים. זאת ועוד, שלושה רבעים מהפניות היו עבור לידת תינוק ממין זכר, כאשר במגזר הערבי 100% מהפניות היו עבור בן זכר ובמגזר היהודי - 63%.
עוד עולה מהנתונים כי כ־70% מהפונים לוועדה עמדו בקריטריון לפיו יש להם ארבעה ילדים מאותו מין. עם זאת, היו זוגות שלהם בן או בנים הסובלים ממוגבלות וביקשו את אישור הוועדה להביא עוד בן לעולם. נוסף על כך, הוועדה אישרה את בחירת מין היילוד ב־11 פניות שבהן לבני הזוג לא היו כלל ילדים: מדובר על בני זוג ממשפחת כהנים הסובלים מבעיות פוריות וזקוקים לתרומת זרע. זוגות אלו ביקשו כי תיוולד להם בת, מחשש שאם ייוולד להם בן, עם הגיעו לגיל המצוות - יצטרכו לחשוף בקהילתם שילדם הוא למעשה אינו כהן.
החוקרות נירית פסח ממשרד הבריאות ושרהלי גלסר ממכון גרטנר הוסיפו כי הוועדה מאשרת אחוז קטן של הבקשות, "נתון העשוי לשקף את ההסתייגות הקיימת משימוש ב־PGD למטרה זו". עוד הוסיפו כי "יש צורך במחקר עומק כדי לברר מה עומד מאחורי הכמיהה של זוגות לילד ממין מסוים, לפני שתיקבע מדיניות גורפת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו