ביום שני הקרוב, 24 בנובמבר, תינעל בווינה סידרת השיחות בין נציגי טהרן לבין חברות פורום שש המעצמות - ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה - במטרה להגיע להסכם סופי בנוגע לגרעין האיראני. כבר שנים שישראל מתריעה מפני הסכנה בפרויקט, וכעת נראה שמתקרבת שעת ההכרעה: השעה להבהיר אם הושג הסכם מתקבל על הדעת, או שמא מדובר בהסכם רע.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בשנה שעברה הושג הסכם ביניים עם טהרן, ואחרי דיונים ארוכים נראה כי הן הרפובליקה האיסלאמית והן המערב מעוניינים בהסכם קבע. ישראל, שמנהיגי איראן קוראים להשמדתה חדשות לבקרים, ממשיכה להבהיר כי עדיף שלא יהיה הסכם כלל מאשר שייחתם הסכם רע. נוסף על כך, היא קובעת שוב את הקו האדום: אסור לאפשר לאיראן להעשיר אורניום, אשר יהפוך אותה למדינת סף גרעינית שתוכל לייצר פצצה בתוך שנה.
את קו ההסברה העולמי, שנועד לחשוף את האיום שייווצר אם משטר האייתוללות יחזיק בנשק גרעיני, מוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו. אולם מי שעומד בראש השיח הישראלי עם המעצמות, במטרה למנוע מהאיראנים להגיע להישגים, הוא השר לענייני מודיעין ולנושאים אסטרטגיים יובל שטייניץ. בראיון מיוחד ל"ישראל השבוע" פותח השר צוהר למתרחש מאחורי הקלעים. הוא חושף את הצעדים האחרונים של הדרג המדיני בירושלים, קובע את היעדים שיעצרו הסכם רע, מנתח את המהלכים של הצדדים ומבהיר כי האופציה הצבאית עדיין על הפרק.
"מנקודת מבטה של ישראל", אומר שטייניץ, "אנו מנהלים קרב מאסף, במובן שאנו לא יכולים ולא מצפים להשיג תוצאה, אבל אנו מנסים למנוע או לפחות למזער נזקים בהסכם גרוע. הסכם טוב לא יצמח עם איראן, מפני שהסכם הביניים יצר תנאי פתיחה לא טובים. מאז מתנהל מו"מ בעייתי. עם כל המאמץ האדיר שאנו עושים, שאותו אני מוביל עם כל הגופים - המוסד, המועצה לביטחון לאומי, אגף המודיעין של צה"ל, הוועדה לאנרגיה אטומית ואנשי משרדי - אנו מנהלים ערוץ משני, ערוץ צללים בינינו לבין המעצמות. בשעה שהן מנהלות מו"מ עם איראן, הצלחנו למסד מו"מ עוקב, ערוץ שני של דיאלוג בינינו לביניהם.
"החלטנו להיכנס לתמונה הזו ולנסות להשפיע על השיח, מתוך הבנה מראש שההשפעה שלנו מוגבלת מאוד. השפעתנו לא אפסית, אבל אנו לא יכולים, כמובן, להכתיב לשותפות המו"מ מה יהיו העמדות שלהן. היתה באמת שאלה: האם אנו צריכים לשבת בצד או לקיים דיאלוג למזעור הנזקים? מייד אחרי הסכם הביניים אמרתי לראש הממשלה שאין סיכוי שנביא את זה לכלל הסכם טוב. יש סיכוי שיהיה הסכם פחות גרוע מאשר היה בלעדינו".
"דיאלוג חף מאשליות"
מה היה הסכם אידיאלי מבחינת המעצמות?
"ההסכם הנכון, האידיאלי, היה צריך להיות פשוט מאוד: אם איראן רוצה להציל את כלכלתה, והעולם רוצה להסיר את איום פיתוח נשק גרעיני על ידיה, הפתרון היה לאפשר לה לייצר גרעין אזרחי בלי אפשרות לייצר צנטריפוגות להעשרת אורניום. הוויתור היחיד כמעט שהאיראנים היו צריכים לעשות הוא לקבל תנאים דומים לאלה שקיבלו על עצמן מדינות דוגמת ספרד, שבדיה, קוריאה או דרום אפריקה: לקנות מוטות דלק לכור גרעיני במדינה אחרת, למשל בצרפת, בהולנד או ברוסיה.
"היה ראוי שאחרי שש החלטות ברורות של מועצת הביטחון של האו"ם, שדרשו מאיראן לפרק את מערך הצנטריפוגות שלה, תבוא דרישה כזו ולא יחל מו"מ. לצערי הרב, בתחילת כהונתו הצליח רוחאני, באמצעות מתקפת החיוכים שלו ותקוות המערב לאיראן אחרת, להכניס בהסכם הביניים שנחתם לפני שנה סעיף רע. הסעיף הבהיר לנו מייד כי מדובר בתקלה חמורה מאוד: הוא קובע כי בהסכם הסופי יאפשרו לאיראן לקבל יכולת העשרה מוגבלת לצרכים אזרחיים, בפיקוח. כאן נפתחה הדלת. מאז לא מצפים מאיראן לוותר על העשרה משלה, אלא רק להטיל מגבלות שירחיקו אותה מזמן ההעשרה לחומר בקיע.
"כרגע אין הסכם טוב על השולחן. מכיוון שהאיראנים לא עשו ויתורים משמעותיים, כל הסכם שייחתם משאיר את איראן מדינת סף גרעינית עם יכולת פריצה לפצצה בתוך שנה. יכלו לנקוט צעדים שירחיקו את איראן מפצצה לשלוש שנים, והפער משמעותי - הן ביכולת של ישראל והמערב להגיב והן בפיתוי לפתח נשק גרעיני שמרווח כה קצר מעניק להנהגה האיראנית, בתקווה שלא יגלו זאת בזמן".
איפה המערב טעה?
"הסיבה שכל המו"מ הולך לכיוונים לא נכונים נובעת מכך שמלכתחילה לא באו לאיראן בדרישה לציית לתכתיב ולוותר על הצנטריפוגות. המסגרת הרעיונית למו"מ היתה צריכה להתבסס על שש החלטות מועצת הביטחון, שכבר קבעו כי איראן הפרה את ההסכמות עימה. אלא שהמערב יצא מנקודת מוצא שצריך 'לרבע את המעגל', כדי לאפשר לרוחאני להתנהל מול ההוראות של המנהיג העליון חמינאי. האיראנים הצליחו במשחק מתוחכם של שוטר טוב ושוטר רע, ואמרו: 'אלו ההוראות שקיבלנו, בואו נראה איך אנו מתקדמים עם המנדט שיש לנו'. המערב הניח מהר מאוד שאי אפשר לוותר על דברים שאיראן כבר השיגה, וההנחיות של חמינאי התקבעו כחלק מהמו"מ. היה כאן תהליך שבו האיראנים העקשנים והמתוחכמים היתלו בעולם".
האם נראה שארה"ב והמעצמות מעוניינות להגיע להסכם ולהשאיר את הנושא מאחוריהן?
"מצד אחד, המעצמות רוצות הסכם כי יש גם בעיות אחרות בעולם. יש מתיחות באוקראינה, שיצרה מתח גדול מאוד בין רוסיה לבין המערב, יש משבר כלכלי עולמי מתמשך ויש מלחמה בעיראק ובטרור. קיים רצון לנקות את השולחן מהנושא האיראני ולסגור כבר את התיק הזה. יש גם תקווה שברגע שיוסרו הסנקציות על איראן, הדבר יסייע לכלכלה האיראנית אבל גם לכלכלות העולם - בהשקעות, בגז ובנפט. בעבר איראן היתה שוק להשקעות ולמכירות, כך שהמו"מ עומד בתנאים לא פשוטים: אנו מחדדים כל העת את הנקודה כי מה שעומד על הפרק הוא גורל העולם, לא רק גורלנו וגורל המזרח התיכון. מנגד, יש כאן הרבה מאוד אינטרסים אחרים".
אולי ישראל כלל לא היתה צריכה להתערב במו"מ?
"בהתחלה היתה גישה של 'בואו נשב בצד, כך או כך אנו לא יכולים להשפיע'. אבל בסוף ניצחה ההשקפה שלפיה אנו צריכים לעשות הכל כדי למזער נזקים, להסביר ולסתום פרצות. גם כדי שנוכל לומר שעשינו הכל וגם כדי שאף אחד לא יוכל להגיד: 'אם הדבר כה חמור, מדוע לא התרעתם בזמן?' ההחלטה היתה לעשות משהו חריג מאוד: לכפות את עצמנו על המעצמות שמנהלות מו"מ עם איראן, מה שמטיל עליהן עומס רב, ולשכנע אותן להקשיב לעמדות, למודיעין, לניתוחים ולתובנות שלנו.
"וזה השפיע. העולם מכיר בכך שאנו יעד מרכזי של האיום. אין לנו איזשהו מעמד. שנית, יש לנו שירותי מודיעין מעולים וכיסוי מודיעיני טוב מאוד לפרויקט הגרעין האיראני, כך שאנו יכולים לומר מה האיראנים עושים, מה הם מסתירים ומה בכוונתם לעשות. אנו חולקים מודיעין איכותי שהוא בעל ערך עצום במו"מ כזה, עם כל המעצמות ולא רק עם ארה"ב. כמו כן, מכיוון שיש לנו עניין רב בנושא והאיראנים מגדירים אותנו מטרה, פיתחנו מומחיות בתחום. כמו כן, קיים גם החשש שנפעל. כך נוצר מצב של דיאלוג מפוכח מאשליות".
האם עד כה רשמה ישראל הישגים בהשפעה על המו"מ?
"אמנם הסכם הביניים רע, אבל בזכות הדיאלוג הצלחנו להשיג שני תיקונים חשובים: לחייב את האיראנים לעצור את הקמת המתקן לייצור המים הכבדים באראק ולהוביל לכך שהאיראנים יוותרו על העשרה בינונית של 20 אחוזים, אותו קו אדום ששורטט על ידי ישראל, ולהסכים כי לא תהיה להם העשרת אורניום של יותר משלושה אחוזים".
מהם הקווים האדומים החדשים שיקבעו אם יהיה הסכם גרוע?
"קשה לומר, כי יש נושאים רבים על הפרק. אני עדיין לא בטוח שיושג הסכם עד תאריך היעד שנקבע. על פניו, בשיחות בעומאן שהתקיימו השבוע לא נרשמה פריצת דרך. אנו עדיין מקווים שנצליח למנוע הסכם, אלא אם כן האיראנים יבצעו שלושה ויתורים משמעותיים - מה שלא צפוי לקרות".
"לעיתים דרוש משבר"
שטייניץ ניהל בשבועות האחרונים שיחות בוושינגטון, בלונדון ובפאריס ופירסם בעיתונים המובילים בעולם שורת מאמרים שהבהירה את עמדת ישראל. ירושלים היא ה"נפקד הנוכח" בשיחות מול איראן, ושר המודיעין הוא זה שצועד בראש הדיונים בנושא.
נשיא ארה"ב, כך לפי פרסום ב"וול־סטריט ג'ורנל", מנהל חליפת מכתבים סודית עם חמינאי. כיצד אנו יכולים להגיב להתנהלות מהידידה הטובה ביותר של ישראל בנושא כה קריטי?
"הפרסום אמנם לא הוכחש, אבל אני לא מעוניין להתייחס לאותו מכתב אלא לדבר על העיקרון, שקובע כי אסור ליצור זיקה בין המלחמה בדאעש לבין נושא הגרעין האיראני".
שטייניץ חושף כי הוא והיועץ לביטחון לאומי של נתניהו, יוסי כהן, ביקשו מרוסיה לא לפגוע בתיאום בין המעצמות, למרות המתיחות סביב העימות באוקראינה. "כפי שביקשנו זאת מהרוסים", אומר השר, "כך גם ביקשנו מהאמריקנים לא לתת למלחמה בדאעש, חשובה ככל שתהיה, להשפיע על הנושא האיראני. יש לקבוע את סדר העדיפויות הנכון".
התנהלותו של ברק אובאמה בנושא לא מטרידה?
"יש לנו מחלוקות, אבל אנו צריכים להיות אסירי תודה על דיאלוג אינטנסיבי שבו האמריקנים חושפים בפנינו הכל ולא מסתירים דבר. הדיאלוג מועיל. אנו רואים שיש לנו השפעה. זהו דיאלוג חריג ונדיר, בכל שבוע יש עדכונים ושיחות. הביקורים שלי לעיתים היו בזמנים שלא נוחים להם, אבל הם התקיימו במלוא הרצינות והדבר ראוי להערכה. במקביל לביקורים שלי מתקיימות משלחות מומחים וייסדנו פורום משותף עם האמריקנים שמלווה את המו"מ מול איראן. הדבר נעשה בברכתו ובאישורו של הנשיא ברק אובאמה. הערוצים גלויים. אי אפשר לא להעריך זאת. הם יכלו לומר באותה המידה, 'אתם לא חלק מהמו"מ הזה, גם אם פה ושם תעודכנו', אבל הם לא אומרים זאת".
אתה עדיין סומך על ההבטחה של אובאמה שהוא לא יאפשר איראן גרעינית?
"כן, אף שהמשפט הזה נתון לפרשנות. האמריקנים מדגישים כי לא יאפשרו לאיראן נשק גרעיני ואנו מתעקשים על כך שצריך לא לאפשר לאיראן יכולת גרעינית. יש דקויות בינינו לבין האמריקנים והמעצמות".
לדברי שטייניץ, "או שיושג הסכם או שתושג הארכה של המו"מ - אופציה שעדיפה על הסכם גרוע - או שתתקיים אופציה שלישית ולה יש סיכוי נמוך - אף שזהו הצעד הנכון מבחינת ישראל - והיא שיהיה משבר בשיחות. לעיתים דרוש משבר. האיראנים מעוניינים להציל את כלכלתם ורוב הסיכויים שהם יבואו לסבב הבא לאחר שעשו ויתורים נוספים. ההיתכנות נמוכה כי גם במערב חוששים שמשבר יתפרש כפיצוץ בשיחות. אני מנסה לשכנע שמשבר הוא אופציה לא כל כך נוראה".
אם יושג הסכם רע שיוביל לפצצה, התגובה הישראלית הצבאית קיימת?
"יש דברים שאני לא יכול להתייחס אליהם חוץ מהאמירה המאוד ברורה של ראש הממשלה: כל האופציות על השולחן מבחינתנו, גם האופציה הצבאית, אם לא תישאר ברירה אחרת. אנו מעדיפים פתרון דיפלומטי סביר, אך ישראל לא תיתן לאיראן לפתח נשק גרעיני".
ראש הממשלה נתניהו נוהג להשוות בין גרמניה הנאצית לרפובליקה האיסלאמית־איראנית. שטייניץ מסכים עם ההשוואה, אבל לא בטוח שזה העיתוי להשמיע אותו.
"מצד אחד, קשה לערוך השוואות בתחום ההיסטוריה, כי ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה במדויק", הוא מסביר. "האידיאולוגיה הנאצית היתה מטורפת אבל חילונית, והאייתוללות באיראן מתבססים על אידיאולוגיה דתית, ג'יהאדיסטית קיצונית; גרמניה של אז היתה מעצמה עולמית ומובילה צבאית וטכנולוגית ומדעית, בסדר גודל של ארה"ב כיום ואת זה אי אפשר לומר על איראן.
"מצד שני, יש קווי דמיון רבים, בעיקר ברצון להשמדתנו ובניקוי המזרח התיכון מהעם היהודי, כאשר המטרה זהה: לשנות את מאזן הכוחות בעולם. איראן מבקשת לשנות את המאזן בין המערב לבין העולם המוסלמי, וזוהי המטרה של פרויקט הגרעין שלה".
שטייניץ מודה ש"העולם עושה היום יותר מאשר נעשה אז כדי למנוע תרחיש זהה לתרחיש הנאצי: הוטלו על איראן סנקציות, יש החלטות של מועצת הביטחון, אך יש לבחון זאת במבחן התוצאה. מה שנעשה עד כה יותר טוב מכלום, אבל לא מספיק.
"האם בכלל ההשוואה הזאת מועילה? השאלה שצריכה להישאל היא לא אם נכון היסטורית לבצע את ההשוואה, אלא כיצד היא מועילה כעת, כאשר האוזניים הבינלאומיות מוטות אלינו".
אחרי השנים הקשות בחייה: עמית קדוש חוגגת בת מצווה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
