"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בלי אבחון: המורים יתנו הקלות לתלמידים

הנחיות חדשות של משרד החינוך: מורים יצפו בתלמידים, יפנו לאבחון ויציעו התאמות • הדאגה: המורים נטולי הכשרה מקצועית ועלולים לתת הקלות גם למי שלא מגיע

,עודכן
בגרויות (אילוסטרציה), צילום: ללא

משרד החינוך פירסם אתמול הנחיות חדשות לתלמידים עם לקויות למידה, שיאפשרו לצוות המורים לבחון את התלמידים ולהחליט אם יזדקקו להתאמות כגון תוספת זמן. ההנחיות נוגעות לתלמידים הלומדים בכיתות י' בלבד, ובקרוב יפורסמו הנחיות דומות לכלל מערכת החינוך.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מאחר ובמסגרת התוכנית הלאומית "למידה משמעותית" לא ניגשים תלמידי כיתה י' לבחינות הבגרות, יאפשר הדבר למורים לערוך מעקב אחר הקשיים התפקודיים של התלמיד, ובמשרד החינוך מקווים כי המתווה החדש יפחית את הצורך באבחונים ויחסוך בעלויות.

על פי ההנחיה החדשה יתעדו הצוותים החינוכיים את הקשיים של התלמיד, ובמידת הצורך יפנו אותם לאבחונים מקצועיים. במשרד החינוך מקווים כי היכרותם של המורים, שאינם בעלי הכשרה מיוחדת לבצע אבחון, עם התלמידים ותצפיות שיבצעו יספיקו כדי לקבוע אם התלמידים יצטרכו תוספות זמן וכדומה. במידת הצורך יוכלו הצוותים החינוכיים בבתי הספר לאשר לתלמידים התאמות בהיבחנות כגון תוספת זמן והיבחנות באמצעות מחשב ללא צורך באבחונים. אולם במקרים שבהם יזדקקו התלמידים להתאמות אחרות, ובהן הקראה ו/או הכתבה, היבחנות בעל פה ומבחן מותאם, תבחן ועדה בית ספרית את נחיצות ההתאמה, ועל פי שיקול דעתה תאשר אותה או תפנה את התלמיד להמשך טיפול הכולל אבחון מקצועי. במקרים חריגים, מעבר ל־10% מכלל השכבה, הטיפול יועבר לדיון בוועדה המחוזית.

השינויים, שייכנסו לתוקף עוד בשנת הלימודים הנוכחית, גררו לא מעט תגובות. לצד ברכות על השאיפה של המשרד להוזיל את עלויות האבחון לציבור ההורים, תוהים המומחים כיצד יוכלו המורים, שרובם ככולם נטולי הכשרה מקצועית, לבצע אבחונים, ומציעים להכשירם. ד"ר רותי רון, ראש מרכז התמיכה לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים במכללת לוינסקי, מסרה כי "ההתייחסות לנושא ההתאמות בדרכי ההיבחנות היא רק חלק קטן מהתהליך האבחוני כולו. האבחון הדידקטי נועד לגבש תוכנית התערבות על מנת לאפשר תהליכי למידה יעילים יותר ולא רק התאמות בדרכי היבחנות. יש ללמד את המורים והמערכת כיצד לבנות תוכנית התערבות נכונה".

גם לורן פורש מוועד ההורים בירושלים הביעה דאגה בנושא: "להוציא את זה לרמת המורים זו טעות, כי מורים לא קיבלו הכשרה מקצועית. הם עשויים לתת הקלות למי שלא מגיע ולמי שכן - לא. הרצון של המערכת לחסוך כסף מבורך, אבל תלמידים מסוימים לא יאובחנו וזה עלול לחרב את העתיד האקדמי שלהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר