ברק אובאמה: כך חלפה תהילת העולם

המהפך שהתחולל בסנאט האמריקני, והעובדה שהנשיא אובאמה ניצב היום מול שני בתי מחוקקים לעומתיים ועוינים, הנחושים - לפחות בטווח הקצר - לסכל ולטרפד את כל יוזמותיו, מצביע על כך שבפועל נסתם הגולל על ממשל אובאמה כממשל אפקטיבי יותר משנתיים לפני שהנשיא עתיד לנטוש את הבית הלבן.

נכון הוא הדבר שנשיאים לא מעטים בעבר הרחוק והקרוב (כולל ג'ורג' בוש הבן הרפובליקני וביל קלינטון הדמוקרטי) נאלצו לתפקד מול קונגרס ששני בתיו נשלטו על ידי המפלגה היריבה.

ואולם, על רקע הקיטוב האידיאולוגי, הפוליטי והתרבותי הנוכחי, קשה להעלות על הדעת תסריט שיאפשר לנשיא ה־44 לממש אפילו שמץ מחזונו ומחלומותיו.

נהפוך הוא הדבר, לאחר שהובס במה שנתפס כהצבעת אמון על תפקודו, מצפה לאובאמה הקזת דם מתמשכת מצידם של אויביו המושבעים על גבעת הקפיטול, שיעשו כל מאמץ כדי למזער את הישגיו המועטים (כגון הרפורמה בביטוח הרפואי). זאת, בין השאר, באמצעות חקירות ושימועים (למשל בסוגיית הפיגוע בבנגאזי), ובאמצעות חסימתם של מינויים למשרות בכירות (כולל שר משפטים).

במצב דברים זה, ייאלץ אובאמה "למשול" לא על ידי חקיקה, אלא באמצעות צווים נשיאותיים ותוך שימוש בזכות הווטו שלו.

ההשלכות מהידרדרות רבתי זו במעמדו של הבית הלבן הן ברורות. כשהוא משולל בסיס של תמיכה פנימית, יתקשה הנשיא קצוץ הכנפיים ליזום מהלכים מדיניים מכוננים בזירה הבינלאומית, כולל ניסיון להחיות את יוזמתו של מזכיר המדינה ג'ון קרי במישור הישראלי־פלשתיני.

ברור גם שהפוטנציאל להפעלת לחץ אפקטיבי על ישראל בנסיבות ובתנאים שבהם הקונגרס הרפובליקני עתיד להעניק לה רשת ביטחון רבת עוצמה, הוא אפסי. מבחינה זאת, גם אם ינסה אובאמה להטביע חותם כלשהו על ההיסטוריה האמריקנית באמצעות פריצת דרך במזרח התיכון כשהוא משוחרר מאילוצי "הקול היהודי", עתידה גבעת הקפיטול לסמן לו בבהירות ובנחרצות את הקווים האדומים.

לפיכך, הטיעון שהבית הלבן יחפש מפלט מן ההוויה הפנימית העגומה, באמצעות ניהול מדיניות נמרצת וכוחנית במרחב הישראלי־פלשתיני, הוא מופרך מעיקרו.

מצד שני, העובדה שמנהיגה הנומינלי של מעצמת העל האמריקנית עתיד לכלות את שארית ימיו בבית הלבן כ"ברווז משותק" איננה בשורה מעודדת עבור רוב השחקנים במערכת הבינלאומית, כולל ישראל, המייחלים למנהיגות אמריקנית בוטחת מול האיומים הניצבים בשער, ובכללם אתגרי הרדיקליזם והטרור האיסלמי. ואכן, לא נותר אלא להמתין ולראות כיצד תשפיע תבוסתו של אובאמה על אופייה ועל צביונה של הסביבה הבינלאומית, ועד כמה תעניק רוח גבית לכל הגורמים הקוראים תיגר על הסדר והיציבות.