"עונש ראוי - סוף למורשת המשיחית"

פרשת גואל רצון שהסעירה את המדינה מגיעה היום לסיומה עם גזר דין כבד- 30 שנות מאסר בפועל. רצון הורשע במרבית עבירות המין בהן הואשם, בהן אונס, לרבות אונס קטינים. עם זאת הוא זוכה מעבירת החזקה בתנאי עבדות

למרות שלא הורשע בסעיף העבדות, קורבנותיו הביעו סיפוק מגזר הדין. אחת מהן מעיין, הגיבה בשיחה עם "ישראל היום": "אין זה אומר שהוא לא ביצע את עבירות העבדות במציאות כלפי וכלפי אחרות. השמחה היחידה שלי שגואל לא יחזור לחנך את יוצאי חלציו על המורשת המשיחית שלו".

גם בפרקליטות הביעו סיפוק מהעונש. בית המשפט קיבל את עמדת התובעת עו"ד דליה אברמוף וצוות התביעה למאסר ממושך בפועל. עו"ד אברמוף סיפרה כי חשיבות הפרשה היא בפירוק הקבוצה, ואופק החיים החדש שניתן לקורבנותיה הרבים. התובעת הדגישה את שיתוף הפעולה הייחודי בין המשטרה, הפרקליטות ושירותי הרווחה בפרשה. בנו של הנאשם, יגאל, שליווה את המשפט, נשמע מאוכזב בתום הקראת גזר הדין: "אני לא מבין מה קורה פה? זה עונש הזוי".

השופטים התירו לפרסום רק תמצית מגזר הדין. בפרוטוקולים שהותרו לפרסום נכתב: "נוכח מספר העבירות החמורות בהן הורשע הנאשם, לא היינו פוסקים בנפרד לכל אישום ואישום, העונש היה עומד על מספר תלת ספרתי. לפיכך, אין מנוס מקביעת עונשו באופן בו תקופות המאסר תחפופנה במידה רבה זו את זו"

הקראת גזר הדין נדחתה משעה 9 בבוקר עד ל-11:30 בשל אירוע מביך של יחידת נחשון של שב"ס: זו שכחה להסיע את הנאשם מבית הכלא בבאר שבע לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

פרשת גואל רצון: ציוני דרך

פברואר 2009: חיי היום יום בתוך הקהילה סביב רצון נחשפו בכתבה ששודרה בערוץ 10.

ינואר 2010: רצון נעצר על ידי המשטרה בחשד, ששיעבד את נשותיו וביצע עבירות מין גם בקטינות. עם מעצרו פונו הבתים בהם התגוררו נשותיו והועברו לטיפול של גורמי הרווחה.

פברואר 2010: הגשת כתב האישום נגד רצון ומעצר עד לתום ההליכים. בהחלטת המעצר כתבה השופטת חיותה כוחן: " אישיותו החולנית וההרסנית באה לידי ביטוי ועוברת כחוט השני בשלל העדויות של הנשים וילדיו ושליטתו המוחלטת עליהן הביאה לשעבודן המוחלט".

ספטמבר 2014: בית המשפט מרשיע את רצון ברוב עבירות המין החמורות ומזכה אותו מעבירה של החזקה בתנאי עבדות.

באוקטובר 2014: בית המשפט גוזר עליו 30 שנות מאסר ופיצויים כוללים בסך 470 אלף שקל.

על פי כתב האישום, במשך שנים רבות צירף אליו רצון בדרכים שונות 21 נשים. לטענת התובעות עורכות הדין דליה אברמוף ורונית בר-און, השתלט הנאשם על הנשים, הכתיב וכפה עליהן לאמץ את תפיסת עולמו כדי שיספקו את כל צרכיו ויתאימו את עצמן לאורחות חייו. לדברי התביעה, הנאשם הציב עצמו בקרב הנשים כמורם מעם ו"כשווה ערך לבורא עולם."

עוד נטען בכתב האישום כי הנאשם גרם לנשים לראות בהולדת ילדיו כשירות מרומם שיש לשאוף אליו. עוד טוענת התביעה כי הנאשם "בחר את מי מהנשים להפרות ואילו יילדו לו ילדים (49 במספר) ששמותיהם נבחרו באופן שיפאר את שמו. הנאשם גם קבע מי מהנשים לא תהרה - ומהן מנע את זרעו. הנאשם גם יצר לעצמו בקרב הנשים מעמד ודימוי של כל יכול, של מי שניחן בכוחות על וביכולות של ריפוי, הרס וקללה ובאמצעות אלה קנה שליטה מוחלטת על חייהן.

מתלוננת בעימות עם השופט כהן: "אתה ניסית לחבק ולנשק אותי"