החלטתו של ראש הממשלה נתניהו לבנות עוד כ-1,000 יחידות דיור במזרח ירושלים, גררה הערב גינוי נוסף מהממשל האמריקני.
צילום: ערוץ הכנסת
במה שכבר הפך לדבר שבשגרה, דוברת מחלקת המדינה, ג'ן פסאקי, כי הבנייה "אינה לגיטימית" ו"לא עולה בקנה אחד" עם הצהרותיה של ישראל בדבר רצונה לשלום. "אם ישראל רוצה לחיות בשלום, היא צריכה לנקוט בצעדים שיורידו את המתיחות", הבהירה הדוברת. "פעולות מהסוג הזה אינן עולות בקנה אחד עם הרצון להשיג שלום". פסאקי ציינה כי הממשל "מתנגד נחרצות" לבנייה ול"פעולות חד צדדיות". היא שבה והצהירה כי ארה"ב רואה את הפעילות בהתנחלויות כ"בלתי חוקית".
גם באירופה, כצפוי, מצטרפים לגינוי. דוברת משרד החוץ של האיחוד האירופי ציינה כי האיחוד דרש הבהרות לגבי תוכניות הבנייה בירושלים. דוברת משרד החוץ של האיחוד, מיה קוסיאנצ'יץ, ציינה כי אם יתברר כי תוכניות הבניה יתממשו "זה שוב יטיל ספק רציני לגבי מחויבותה של ישראל לפתרון באמצעות משא ומתן עם הפלשתינים. אנו יכולים רק לגנות החלטה שלא נשקלה כראוי ונתקבלה העיתוי בעייתי ואנו קוראים לביטולה בהקדם".
קוסיאנצ'יץ הבהירה כי היחסים העתידיים של ישראל עם האיחוד האירופי יהיה תלוי "במחויבותה של ישראל להסכם שלום בר קיימא המתבסס פתרון שתי המדינות".
"צרפתים בונים בפאריס, אנגלים בונים בלונדון, ישראלים בונים בירושלים. לבוא להגיד ליהודים לא לגור בירושלים? למה? כי זה יחמם את האווירה? יש כאלה שעבורם אין עיתוי נוח לבניית בתים ליהודים בירושלים או בחלקים אחרים של ארצנו ואם זה היה תלוי בהם ב-65 השנים האחרונות לא היינו בונים אפילו בית אחד, כי אף פעם זה לא העיתוי המתאים", אמר רה"מ בנאומו, והוסיף: "יש בוודאי טעות אחת שכדאי לעקור מהשורש. אלימות איננה תוצאה של בנייה בירושלים. טרור אכזרי כנגד תינוקת בת שלושה חודשים שהוריה ציפו לה זמן רב, תינוקת שישבה בעגלה בעת שחזרה מהכותל עם הוריה שביקשו להתפלל ולהודות לאלוהים שהיא נולדה, הטרור זה לא בא בגלל בנייה בירושלים. והטרור שפגע בצעירה נוספת תמימה, שגם היא נלקחה מאיתנו, הטרור הזה לא בא בגלל בניה בחלק זה או אחר של ירושלים. הוא בא בגלל הרצון של אויבינו שלא נהיה כאן בכלל", כך אמר היום ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח מושב החורף של הכנסת.
"ישראל לעולם לא תאבד תקווה לשלום, אבל זה איננו אומר שעלינו להיתפס לתקוות שווא. כי אם היינו הולכים אחר כל יוזמה פזיזה ולא אחראית שמציעים לנו כל יום שני וחמישי, החמאס כבר היה חופר מנהרות לכפר-סבא והיה יורה אלפי פצמ"רים על נתב"ג. אז רבותיי, קצת סבלנות, והרבה אחריות. כי יש תקווה, כי מתחולל שינוי, איטי אבל ברור, שינוי חשוב במדינות המרכזיות של העולם הערבי, שרואות עין בעין עם ישראל רבים מהאתגרים שאנו ניצבים בפניהם. הן מבינות שהסכנות הגדולות ביותר להן ולנו באות מן האסלאם הקיצוני", הוסיף נתניהו.
רה"מ התייחס לאיום דאעש ולתכנית הגרעין האיראני, ואמר: "לנצח את דאע"ש ולהשאיר את איראן כמדינת סף גרעינית, זה לנצח בקרב ולהפסיד במלחמה. אני מקווה שהקהילה הבינלאומית לא תעשה טעות היסטורית בכך שתסיר את הסנקציות מעל איראן ותשאיר בידיה יכולת להעשיר אורניום לפצצה גרעינית תוך זמן קצר. ושיהיה ברור: ישראל, שאיראן מאיימת להשמידה, תמיד תשמור את הזכות להגן על עצמה".
לסיכום אמר רה"מ: "אנחנו עשינו צעדים חשובים בממשלה הקודמת כדי להוריד את יוקר המחיה, כמו חינוך חינם מגיל 3 שחוסך 800 שקל לילד למאות אלפי משפחות ויש לנו עוד הרבה הרבה מה לעשות בממשלה הזאת. אלה שתי המשימות הגדולות שלנו: להגן על החיים, ולשפר את איכות החיים – ביטחון, שגשוג, רווחה ושלום. אלה המשימות שלנו, ויחד, אני מקווה שגם בעזרתכם, אבל בוודאי בעזרת השם נעשה ונצליח".
ריבלין: "השתיקה שלנו מסוכנת"
נשיא המדינה ראובן ריבלין חזר לכנסת לראשונה מאז הושבע לתפקיד הנשיא, ופתח לראשונה בתפקידו כנשיא את מושב החורף של הכנסת. נאומו הוקדש רובו ככולו לשיח המתפתח בחברה הישראלית לאור המחלוקות המחריפות והשסעים המתרחבים. הנשיא התייחס בין השאר לביקורת האישית שספג בתקופה האחרונה לאור התבטאויותיו. הנשיא פנה לחברי הכנסת ואמר להם כי השתיקה סביב הסוגיות הרגישות - מסוכנת.
"אנחנו נפגשים כאן היום, אחרי קיץ קשה, כואב ומדמם", אמר ריבלין, "בקיץ הארוך הזה, ידענו להתאחד, מול אויב חיצוני. אבל בקיץ הזה הקדשנו גם לא מעט זמן לצערי, כדי לסמן אויבים מבית. 'חתיכת יהודון שקרן'. כך הטיחו בי מבקריי, ועוד אמרו: 'יימח שמכם סוכנים ערבים'. 'לך תהיה נשיא בעזה'. 'חנפן מסריח'. 'נבלה סרוחה'. 'אפס מאופס'. 'בוגד, נשיא של חיזבאללה'.
הנשיא ריבלין פנה אל חברי הכנסת ואמר: "אסור לנו לשתוק. השתיקה שלנו מסוכנת. הבית הזה ידע ויודע, וויכוחים קשים, לפעמים, אפילו צעקות. זוהי דרכם של דיונים רגישים בארץ חמת מזג כשלנו. זוהי דרכה של הפוליטיקה. אבל, אני חושב, שלאחרונה, דווקא השתיקה, סביב הנקודות הרגישות, הלא נוחות, הלא פופולאריות כלפי ציבור בוחריך; שדווקא השתיקה נוכח השחיקה הקשה בערכים שמשותפים לכולנו, מהדהדת יותר מכל".
יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין פתח את מושב החורף של הכנסת והתייחס בנאומו בין היתר להשלכות מבצע צוק איתן, למצב הביטחוני בירושלים ולמושב החורף הצפוי.
יו"ר הכנסת פנה לחברי הכנסת בבקשה להיות סובלניים יותר אלו לאלו ולנסות לחסוך מהשיח הפוליטי ביטויים של קיצוניות, של שנאה ושל גזענות : "אין לי אשליה שנהפוך לפרלמנט אירופי מעוּדן; חריפוּת הדיון הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה שלנו ושל הכנסת הזו, והאמת היא שהחספוס הוא אחד מסממניו של הישראלי; וזה בסדר גמור. אינני מנסה או מצפה לשנות זאת. אבל נדמה לי, שאם 'נשמוט' ולו מעט מהלהט ומהנוקשוּת המאפיינים את הדיון שלנו; שאם ננסה להקהות לעתים את העוקץ של הדיון בין הקטבים בחברה שלנו-ערבים ויהודים, חרדים וחילוניים- נוכל לנהל דיון ענייני ולא פחות חשוב ומעניין, ובכך נגביר את האמון של הציבור בבית הזה ונביא כבוד גדול יותר לכנסת, לנו ולבוחרינו".
"לפחות עד סוף 2015"
ח"כ יריב לוין (הליכוד), הנפרד היום מתפקיד יו"ר הקואליציה, מודה כי "יש הרבה מאוד נושאים שנויים במחלוקת, ואם מרכיבי הקואליציה לא יגיעו להבנות בכל אחד מהם, הקואליציה תתקשה לתפקד. המוקשים העיקריים שמחייבים הכרעה הם חוק הגיור, חוק הפונדקאות, תחבורה בשבת והפערים הגדולים בנושאי דת ומדינה ובהקצאת תקציבים להתיישבות מעבר לקו הירוק. גם בנושא התקציב לא כל הדברים מקובלים על כולם".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) סבור כי הנושא העיקרי שיעסיק את הכנסת בחודשים הקרובים יהיה תקציב המדינה. לדבריו, מפלגתו מרכזת מאמצים גדולים ונעזרת בגורמים מקצועיים כדי לנהל בכנסת מערכה רצינית נגד התקציב. הוא מעריך שהכנסת הנוכחית תחזיק מעמד לפחות עד סוף 2015, אולם במקביל "נתניהו מכשיר את הקרקע לקראת בחירות".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), אומרת כי "אין כל סיבה ללכת לבחירות מוקדמות לאור האתגרים, המשימות והרפורמות הרבות העומדים בפנינו. אני מאמינה שהקואליציה בהרכבה הנוכחי יכולה להמשיך לפעול ולקדם נושאים חשובים, בעיקר בנושאי דת ומדינה, אף שסיעת הבית היהודי מונעת את קידומם של נושאים רבים והם הפכו להיות 'החרדים' של הקואליציה".
"כסף ליו"ש - או שנפרוש"
יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, ח"כ יצחק כהן (ש"ס), סבור כי "במושב הנוכחי יוכרע אם יוקדמו הבחירות. כבר כיום בולטת לעין העובדה שהקואליציה לא מתפקדת וכל אחד עושה כישר בעיניו, משום שכל אחד ממרכיבי הקואליציה מכין עצמו לבחירות ונוהג בהפקרות. צורכי האזרחים כלל אינם מעניינים אותו. כל הרפורמות שעליהן מכריזים שרי הממשלה הן חלולות".
יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ איילת שקד, אומרת בגלוי כי "אם הממשלה לא תאשר העברת כספים להתיישבות ביו"ש, נלך לבחירות חדשות. לא נסכים בשום אופן להקפאה מתמשכת של הבנייה ביו"ש".
שקד ציינה כי למרות הסקרים החיוביים מבחינת הבית היהודי, מפלגתה אינה מעוניינת בהקדמת הבחירות משום ש"יהיה בכך בזבוז מיותר של כספי ציבור". היא מטילה את האחריות לחיכוכים בתוך הקואליציה על הליכוד וטוענת כי "אם הם יידעו לנהל את הקואליציה כמו שצריך, יהיה אפשר לפתור את כל הנושאים השנויים במחלוקת, לרבות נושא הגיור".
ח"כ מאיר שטרית (התנועה), שהוא אחד הח"כים הוותיקים בכנסת, אומר כי "הקואליציה הנוכחית שברירית מאוד ולכן מספיק שלבנה אחת, כלומר מפלגה אחת, תפרוש מהקואליציה כדי שכל החומה תתמוטט". לדבריו, "ניסיון העבר מוכיח שלעיתים מקדימים את הבחירות גם כשלא רוצים בכך. לעיתים המצב מידרדר בשל ויכוח על נושא עקרוני מאוד, דוגמת חוק הגיור, ופתאום נוצר סחף שהוא בלתי ניתן לעצירה". שטרית מציין כי מפלגתו אינה רוצה בשלב זה לפרוש מהקואליציה, אבל "אם נראה ששום דבר לא זז בנושא המדיני, ייתכן שנסיק מסקנות". אגב, חבריו לסיעה, הח"כים עמרם מצנע ואלעזר שטרן, נחרצים יותר בביקורתם על הממשלה.
לחץ אמריקני ישפיע?
סגן השר אופיר אקוניס (הליכוד), המשמש השר המקשר בין הממשלה לכנסת, מודה גם הוא כי "השותפות הקואליציונית היא מאוד בעייתית ושונה מהותית מהקואליציה בכנסת ה־18". להערכתו, "בימים אלה מתהווה ברית בכנסת בין סיעות יש עתיד והתנועה, ואם לאחר הבחירות בארה"ב יופעל לחץ אמריקני על ישראל לבצע נסיגות משמעותיות מיו"ש, שתי המפלגות עלולות לפרוש מהקואליציה ובעקבות זאת אנו עלולים למצוא את עצמנו בתחילת הקיץ בהיערכות לקראת בחירות חדשות. אנחנו בליכוד חייבים להביא את האפשרות הזאת בחשבון, למרות שברור שאיננו רוצים בכך. במצב כזה האחריות לפיזור הכנסת ולהפלת הממשלה תיפול על ראשן של יש עתיד ושל התנועה".
נושא חדש שמעסיק את יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ואת הח"כים הוא הקמפיין "100 ימים של שקיפות", שיזם העיתונאי תומר אביטל ושנועד לקיים מעקב אחרי שרים וח"כים כדי לראות עם מי ומתי הם נפגשים. אדלשטיין אף יזם בסוף השבוע דיון בנושא זה והבהיר כי "אלך בנושא הזה עד הסוף". ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), שהיה יו"ר ועדת האתיקה, סבור כי "זהו דבר מאוד פסול בעיניי. גם לח"כים יש חיים פרטיים ואין מקום לעקוב אחריהם לכל מקום. מחר מישהו יציע לנהל מעקב אחרי רופאים ולא יהיה לזה סוף".
ח"כ שקד אומרת כי "באופן אישי אין לי מה להסתיר, אבל זה נראה לי משהו חולני". ח"כ רוזנטל, שכעיתונאי חוקר יצר את הסרט "שיטת השקשוקה" שבדק את הקשר בין הון לשלטון ואת הקשר בין גורמים בממשל למשפחת עופר מבעלי כיל (כימיקלים לישראל), אמר כי "לדעתי, אין שום קשר בין שקיפות למעקב של חוקרים אחרי שרים וח"כים. זו חטטנות לשמה וחוצפה. המיזם הזה עובר בצורה בוטה את הקו האדום ואינו אלא גימיק ופעולה שיש בה צביעות וגועל נפש".
