גולת הכותרת אתמול, ביום הזיכרון ה־58 לטבח כפר קאסם, היתה הגעתו והשתתפותו בטקס, לראשונה בתולדות ישראל, של נשיא המדינה ראובן ריבלין. למרות התשבחות לריבלין, טענו בני משפחות הקורבנות: "את בקשת הסליחה המיוחלת - לא קיבלנו".
ריבלין, שאליו נלוותה רעייתו נחמה, הניח זר על האנדרטה לזכר 49 קורבנות הטבח ולאחר מכן נשא נאום מרגש. "באתי לכאן היום כבן לעם היהודי, כנשיא מדינת ישראל", אמר ריבלין, "כדי לעמוד בפניכן, משפחות הקורבנות והפצועים, ולכאוב את הזיכרון יחד איתכן. ההרג הנפשע בכפר קאסם הוא פרק חריג וקודר בתולדות היחסים בינינו, הערבים והיהודים החיים כאן. מדינת ישראל הכירה בפשע שנעשה כאן, ובצדק, ובדין, התנצלה עליו. גם אני כאן היום שב ואומר: פשע חמור נעשה כאן".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
קשיש בן כ־80, שאיבד את רגלו בטבח, ושבו נהרג בן משפחתו, הכריז: "אנחנו, בני המשפחות השכולות, רוצים שהנשיא יכיר בטבח ויתנצל בשם מדינת ישראל ויכיר בנו בדיוק כמו נפגעי פעולות איבה. אבל שנים עברו ועדיין אף אחד לא מכיר בנו". ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ), תושב כפר קאסם, אמר: "הגעתו לכאן של הנשיא ריבלין, נשיא המדינה הראשון שמגיע לציין את אירועי הטבח, היא חשובה ומבורכת, אך המדינה עדיין לא השכילה להכיר ולציין את האירוע הנפשע הזה כאירוע ממלכתי שיש ללמד וללמוד ממנו. ההכרה ובקשת הסליחה הן צעד הכרחי בדרך לעתיד של שותפות ודו־קיום".
הטבח בכפר קאסם התרחש ב־29 באוקטובר 1956, כשלוחמי משמר הגבול ירו למוות בעשרות מתושבי הכפר. עם פתיחת מבצע קדש (מבצע סיני) הוטל עוצר על הכפרים הערביים בין השעות 17:00 אחר הצהריים עד 06:00 בבוקר שלמחרת. אף שגדוד מג"ב נדרש ליידע את התושבים לגבי העוצר, הפקודה לא בוצעה במלואה, ובסביבות השעה 17:00, כשכמה עשרות תושבים החלו לחזור לבתיהם ולא היו מודעים להטלת העוצר שהוכרז רק כחצי שעה לפני כן - פתחו לעברם חיילי מג"ב באש. ועדת חקירה שמינה ראש הממשלה דוד בן־גוריון המליצה להעמיד את לוחמי מג"ב לדין. החיילים ומפקדם הועמדו לדין בבית דין צבאי ונמצאו אשמים. גזר דינם הפך לסמל כשביהמ"ש טבע בפסיקתו את המונח "פקודה בלתי חוקית בעליל, שדגל שחור מתנוסס מעליה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו