עסקים בארץ החיוכים

שבוע ימים אירח משרד החוץ התאילנדי משלחת של אנשי עסקים מישראל. בניגוד לנהוג במחוזותינו, את הפלא המקומי חשף בפנינו שגריר תאילנד בישראל, מארגן המשלחת, כבר ביום הסיורים הראשון. בנסיעה למרכז העסקים בבנגקוק הובאו החברים לאולם הדיונים של מרכז ההשקעות של המדינה. המרכז, המכונה ועדת המשקיעים, Board of Investments, ממוקם במגדל חדיש, בקומה גבוהה, ומשקיף אל כיכר צ'ימיצ'ורי (כן, כמו הרוטב). שם, במשרדים מפוארים, הסבירו בכירים בממשל התאילנדי עד כמה הם רוצים לעשות עסקים עם ישראל ועד כמה יש הזדמנויות לא ממומשות שכדאי לבדוק.

רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"אנחנו רוצים לראות ישראלים מגיעים לכאן לממש את הפוטנציאל העסקי", אמר שגריר תאילנד בישראל, ג'וקר בון־לונג (Jukr Boon-Long), שיזם לראשונה הבאת משלחת לארצו, "150 אלף תיירים ישראלים מגיעים לתאילנד, אבל הפוטנציאל הכלכלי הוא עצום. הסחר המשותף בין המדינות הוא מיליארד דולר. אפשר להגיע להרבה יותר".

ספקנים מעט כהרגלם, בחיוך מנומס, הקשיבו חברי המשלחת הישראלית לתיאורים על קיצור התורים שעושה ועדת ההשקעות למי שרוצה להשקיע במדינה. "תהליך שאורך שלושה חודשים (בישראל אפשר להגיד בשקט שהיה לוקח שלוש שנים), מקוצר אצלנו לשלוש שעות", הבטיחה לנוכחים אג'ארין פטנאפנצ'אי (Ajarin Pattanapanchai), העומדת בראש ועדת ההשקעות של תאילנד. ראיתי כמה חברים מגניבים חיוך. "אוקיי, שמענו על זה", רמז לי בלחישה אחד הישראלים.

אלא שאז, באופן שלא מוכר לאנשי עסקים ישראלים, הציעו חברי ועדת ההשקעות של תאילנד לסייר במשרדים ולראות את זה קורה באמת. בזו אחר זו נשמטו הלסתות. ועדת ההשקעות יושבת במרכז השוקק חיים לקיצור הליכים של הממשלה התאילנדית. איש עסקים שמגיע מקבל תור מזורז, יש לו מספר - ובתוך שלוש שעות הוא יוצא עם כל האישורים ביד. רוצה להקים מפעל? אתה יכול כבר להביא את העובדים הנדרשים ולעלות על הקרקע. מישהו גירד בפדחתו, אחר הזיע מעט אף שהמזגן עבד מצוין. "אני מקנא", הודה אחד האחרים באוטובוס בדרך למלון.

השקעה זולה

ויש במה לקנא, אבל יש גם דברים שאפשר לעשות יחד. ממשלת תאילנד יצאה מגדרה כדי לעודד אנשי עסקים ישראלים לעשות עסקים בדרך שתתגמל את שתי המדינות. "ישראל מעולה בטיהור מים ובהתפלה. אנחנו מעוניינים שתביאו את ההיי־טק הישראלי לכאן; גם בתחומים כגון טיפול במים, אבל גם בתחומי הרפואה, אנחנו מחפשים סטארט־אפים", הודה השגריר בון־לונג.

כמה צריך להשקיע איש עסקים ישראלי אם הוא רוצה לעשות עסקים בתאילנד? מעט מאוד. ההשקעה המינימלית הנדרשת כדי לקבל את שירותי ועדת ההשקעות היא מיליון באט (כ־115 אלף שקלים), אבל למעשה אפשר לקחת חלק מההשקעה הזאת כאשראי מהבנק (עד 75%), כלומר, בעצם אפשר להזרים כ־29 אלף שקלים ולהתחיל להשקיע במדינה.

הכלכלה השנייה בגודלה באזור /// צילום: לירון אלמוג

במהלך הסיור נלקחה המשלחת לפארק היי־טק מיוחד שהוקם בבנגקוק. התאילנדים כל כך להוטים להביא טכנולוגיית עילית למדינה, שהם (כלומר הממשלה) מממנים ניסויים בתחומים שונים תמורת חבירה של יזמים דרך חברות פרטיות. הקניין הרוחני יישאר במלואו אצל היזמים; הם רק צריכים להביא את הניסיון ולקבל צוות מדענים מנוסה בשטח.

אחד הדברים שמדאיגים את ציבור המשקיעים הוא המצב הפוליטי בתאילנד. בחודש מאי השנה התרחשה הפיכה צבאית במדינה. כדי להסביר על המצב במדינה נלקחה המשלחת למשרד החוץ התאילנדי, ושם קיבלו החברים סקירה מגורמים רמי דרג ורשמיים במדינה.

"אחרי ההפיכה היו כלכלות שהפנו את גבן אלינו. אנחנו יכולים להבין זאת, אבל אמרנו להן - אל תפנו עורף לכלכלה. מדינות רבות בעולם מפנות את גבן לתאילנד ואנחנו מבינים זאת, כי דמוקרטיה היא ערך חשוב לרבים, אבל יש שיפור במצב הפוליטי כאן. עכשיו בטוח ברחובות. הממשלה הנוכחית פועלת קודם כל באפיק הכלכלי".

בכל מקרה, בסיור ברחובות בנגקוק וברכבת העילית, שהוקמה שם בשנתיים האחרונות (SKY-TRAIN) ואשר הופכת נסיעות רבות בעיר השוקקת לקצרות ונוחות, ברור לגמרי שהמשטר הצבאי לא מורגש. לא ראינו חייל אחד. "אפילו בית עסק אחד לא הפסיק לעבוד מאז ההפיכה. אנחנו כמובן מקווים שהמצב ישתפר, אבל בעסקים לא חלה פגיעה", אמרו במשרד החוץ, וככל שיכולנו להתרשם, זה המצב.

תאילנד רוצה אותך

במשרד החוץ התאילנדי דיברו באהדה רבה על קשרי ישראל ותאילנד: "המדינות יחגגו השנה 60 שנות יחסים דיפלומטיים. זה אפילו יותר ארוך מהיחסים שלנו עם סין, שהם בני 40 שנה. לא קל להפוך למדינה דוגמת קוריאה הדרומית באזור שלנו. לשם כך עלינו להפוך למדינה יותר מתועשת ועלינו להשקיע יותר במחקר ופיתוח. אנחנו רוצים לחזק את שיתוף הפעולה בתחומי המדע והטכנולוגיה עם ישראל".

אחד היתרונות הגדולים עבור תאילנד קשור לקבוצת המדינות הקרובות אליה שמכונה ASEAN, ארגון מדינות דרום־מזרח אסיה. תאילנד היא הכלכלה השנייה בגודלה באזור בן 600 מיליון איש, שכולל את סינגפור המפותחת וגם שווקים מתעוררים כגון וייטנאם, לאוס, קמבודיה, מיאנמר, אינדונזיה, הפיליפינים ומלזיה. בשנת 2015 צפוי להיחתם הסכם סחר חופשי בין כל המדינות האלה, והמשמעות לאנשי העסקים - היכולת לייצא ולייבא סחורות בלי לשלם מכס. ובמילים פשוטות יותר: 0% מכסים בין המדינות האלה. הצפי הוא שבעתיד יצטרפו גם סין והודו לארגון ASEAN, ואז תקפוץ האוכלוסייה שלו ל־2.5 מיליארד איש.

הסחר בין ישראל לתאילנד עומד על כמיליארד דולר בשנה, אבל הפוטנציאל עצום. התאילנדים הם מעצמה בתחומי החקלאות. הם יצואני אורז בולטים בעולם, ומתברר שבמדינתם נמצאת גם תעשייה עצומה לשימורי טונה (הם לא דגים את הדגים אלא רק מכניסים אותם לקופסאות). הפירות הטרופיים הנפלאים שלהם שונים בטעמם ממה שמוכר בישראל. האננס לא דומה בכלל למשהו שמישהו בארץ מכיר, אלא כמובן אם הוא ביקר בתאילנד. "אנחנו מאוד מקווים שתאשרו לנו לייצא אליכם אננס. אנחנו גם רוצים לייבא מכם פירות. שמענו שהרימונים שלכם מעולים", אמר השגריר בון־לונג.

אחד הדברים שהרשימו אותי בביקורי הראשון בבנגקוק היה העצים בשדרות, שבמרכזם נשתלו שיחי סחלב שרק גדלים ומצמחים את פרחיהם המופלאים. הבטתי בהם ונזכרתי בשיח הסחלב הבודד והאומלל שניסיתי לשווא לגדל אצלי במטבח. "כשאתה שוכח בישראל משהו בצד הדרך, הוא נובל. כשאתה שוכח משהו בתאילנד, הוא מכה שורשים, צומח וגדל", מעירה בחיוך אשת העסקים סוואלי אלדר שעומדת בראש חברת מזרח־מערב, מיבואני המזון הגדולים מתאילנד לישראל.

נקווה שהישראלים לא ישכחו שיש הזדמנות לעשות עסקים עם תאילנד ולהכיר עם חרוץ ואדיב. עם כל הטרנד המוצדק של הרצון להתפתח למזרח הרחוק ולעזוב אזורים עם צמיחה שלילית ויחס מריר לישראל כגון במערב אירופה, כדאי לבדוק את האפשרות של פיתוח קשרי מסחר עם הארץ שמכנה את עצמה "ארץ החיוכים".

הכותב היה אורח משרד החוץ התאילנדיטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו