"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משרד הביטחון: "בתקציב אין כסף להתעצמות צה"ל"

מערכת הביטחון טוענת כי הסכום שנקבע בתקציב הביטחון כולל הוצאות שאמורות להגיע ממקורות אחרים • משרד האוצר: "שיתרכזו בתכנון שינויים מבניים ורפורמות"

,עודכן
במערכת מקווים לעוד 6 מיליארד שקלים שיוקצו לאימונים // במערכת מקווים לעוד 6 מיליארד שקלים שיוקצו לאימונים

משרד הביטחון דורש לפתוח מחדש את הדיון על תקציב הביטחון בטענה ש"האוצר קבע כי הסכום, 57 מיליארד, הוא 'הכל כלול', והמשמעות היא שאין כסף להתעצמות צה"ל או לאימונים".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בערב ראש השנה הודיעו רה"מ נתניהו ושר האוצר לפיד כי סיכמו על עקרונות תקציב המדינה לשנת 2015. לפי אותו סיכום, תקציב הביטחון יעמוד על 57 מיליארד שקלים. אלא שלפי בכירים במשרד הביטחון, משרד האוצר נהג במדיניות "הכל כלול", ולהפתעתם הסכום שננקב כולל הוצאות רבות שאמורות להגיע ממקורות תקציביים אחרים.

לפי משרד הביטחון, משרד האוצר העמיס לאורך השנים על תקציב הביטחון סעיפים שלא קשורים לביטחון. מדובר בכספים שנמצאים בסעיפי תקציב כ"תחנה בדרך" ליעדם המקורי, שלא קשור להתעצמות מערכת הביטחון ולא לשמירה על כשירות הצבא.

להלן כמה מהסעיפים הבולטים שאותם מזכירים במשרד, שהסכום הכולל של עלותם הוא מחצית מתקציב הביטחון: תשלומי הפנסיה לגמלאי המערכת. סעיף זהה, לטענת משרד הביטחון, נמצא במשרדי הממשלה האחרים בתקציב משרד האוצר; תקציב הסעד והרווחה לפצועי זרועות הביטחון, שבדומה לסעיף הפנסיה, אמור להימצא בתקציב הביטוח הלאומי; תשלומי ארנונה לרשויות שבשטחם נמצאים מתקנים ובסיסים; תשלומי מיסים, הן כ"קיצוץ" מהסיוע שמגיע מארה"ב לטובת תשלום מסים והן כמס ה"בלו" ברכישת דלק; החזר הלוואות; העברת בסיסי צה"ל דרומה, שלטענת המשרד אמורה, לפי החלטת ממשלה, להיות ממומנת בידי משרדי ממשלה; אבטחת אסדות הגז בים התיכון, שהוגדרה פרויקט לאומי; הסכם הפרטת תע"ש ופינוי שדות מוקשים.

בשבועות הקרובים צפויה הכנסת לאשר את התקציב, ובד בבד צפויה ועדת לוקר להציג את תוכניתה לתקצוב רב־שנתי חדש למשרד הביטחון. שם מקווים כי לאור הנתונים יתווספו לתקציב הביטחון למטרות התעצמות ואימון הכוחות 6 מיליארדי שקלים. ממשרד האוצר נמסר כי "תקציב הביטחון הוא הגדול בין כל משרדי הממשלה. על משרד הביטחון להתרכז בתכנון השינויים המבניים והרפורמות שיביאו להתייעלות וחיסכון תקציבי, שיפנו משאבים לאימונים ושאר צורכי הביטחון".

בתוך כך, יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי, הביע חשש כי תקציב המדינה לא יאושר עד סוף השנה, שכן הממשלה קיבלה אישור להניח בפני הכנסת את התקציב 45 יום לפני סוף השנה האזרחית, במקום 60, כפי שמחייב החוק. "לא נהיה חותמת גומי אוטומטית. נקיים דיון מעמיק על התקציב, גם אם לא נסיים עד סוף דצמבר", אמר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר