"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לסבתא כבר יש גלגלים

בשקט בשקט, בלי הרבה רעש, כבר נוסעות בכבישי ישראל כמה מכוניות - בלי נהג • מישהו אמנם יושב ליד ההגה, אבל הוא קורא, מסתרק ומנמנם - המכונית בולמת כשצריך, עוקפת כשאפשר, מתחמקת מפקקים - ומביאה את היושבים בה ליעד • המדע הבדיוני כבר כאן

, עודכן
0
להתאפר בפול גז // מתוך סרטון התדמית של החברה // להתאפר בפול גז. נהיגת מבחן ברכב הנהיגה האוטונומית (צולם תוך כדי נסיעה בכביש 6) ,
להתאפר בפול גז // מתוך סרטון התדמית של החברה // להתאפר בפול גז. נהיגת מבחן ברכב הנהיגה האוטונומית (צולם תוך כדי נסיעה בכביש 6)

שבת שלום לכם, וסליחה על ההטרדה. נניח שאנחנו משתרעים על כורסה, קוראים עיתון, מסמסים תוך כדי ולוגמים מכוס הקפה. ונניח שעין אחת פוזלת מדי פעם לטלוויזיה והשנייה לפייסבוק. יופי. עכשיו נדמיין שכל זה קורה תוך כדי נהיגה בכביש מהיר. נשמע לא מציאותי? ובכן, זה כבר קורה בכבישי הארץ. אף שהדבר אינו מפורסם, יש כבר מכוניות שנוסעות בכבישי הארץ בלי עזרתו של הדבר המיותר הזה שנקרא "נהג".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

נתחיל ממושג המפתח: קוראים לזה "נהיגה אוטונומית". מיותר לטרוח ולחפש ברשת את המונח, שכן טרם נכתב על כך ערך בוויקיפדיה. הטכנולוגיה מתקדמת מהר מדי, ורק נאמר שהיא מתקדמת בארץ מהר יותר מאשר בחו"ל.

ההיסטוריה של המכונית על רגל אחת: כלי הרכב הראשון אי פעם שהונע באמצעות מנוע ללא מסילה וללא סוס, פותח על ידי קפטן ניקולס קנו אי אז בשנת 1770. היה זה תלת־אופן עם מנוע קיטור של שני צילינדרים, שנסע במהירות של ארבעה קילומטרים לשעה, והצליח לנוע למרחק של כמה מאות מטרים.

המצאת מנוע הבעירה הפנימית קידמה את פיתוח המכונית באופן משמעותי, ובשנת 1862 הצרפתי ז'אן אטיין לנואר הצליח להתקין מנוע כזה על בסיס גז, בכרכרה שבה הותקנה לראשונה מערכת היגוי. בשנת 1886 הגרמני קרל בנץ רשם פטנט על תלת־אופן שצויד במנוע ארבע פעימות צילינדר בנפח של 958 סמ"ק והספק של שלושת רבעי כוח סוס. הדגם המשופר הזה הפך שנתיים לאחר מכן למכונית הראשונה שנמכרה אי פעם.

אבל בואו נניח לנוסטלגיה וניתן גז לעתיד הקרוב. כיום חוויית הנהיגה שלנו שונה לחלוטין בזכות הרכב האוטומטי. לא עוד קלאץ' ומאבק בזינוק בעלייה. רגל אחת מכתיבה את הקצב, לרוב יד אחת מכתיבה את כיוון הנסיעה ונותר לנו חלל עצום לנהל בו את עולמנו דרך הסמארטפון ושלטי החוצות. בקיצור, אנחנו מוצפים במסיחי דעת שמתורגמים ללא מעט תאונות דרכים, גם קטלניות.

משולש הסיבות לתאונות דרכים כולל את הגורמים הבאים: הגורם האנושי, הגורם התשתיתי והגורם המכני. לגבי השניים האחרונים, השיפור הוא באחריותן של המדינה ויצרניות הרכב, אך הגורם הראשון הוא בידי הנהג.

כדי לצמצם למינימום את מספר תאונות הדרכים בשל הגורם האנושי, חברת מובילאיי (Mobileye) הישראלית המציאה פטנט, שבימים אלו כובש את העולם. המערכת כוללת מצלמה המורכבת על השמשה הקדמית של הרכב, וכן צג קטן המורכב על לוח המחוונים. שני הרכיבים מותקנים בצידו הפנימי של הרכב, ויש עוד גלאים בתחתית המכונית וחיווט שמתחבר למערכת האיתות.

המערכת מספקת התרעה בזמן אמת (בצליל ועל צג קטן) מפני מגוון סכנות אפשריות. היא מעירה לך כשאתה סוטה עם הרכב מנתיב הנסיעה וגם כשקיימת סכנת התנגשות עם מכונית אחרת. היא מזהה תמרורי מהירות ומתריעה בעת מעבר מאזור מהירות אחד למשנהו. גם בהולכי רגל וברוכבי אופניים היא מבחינה בעבורך, בינתיים רק בשעות אור יום, והיא אף שולטת באורות הגבוהים.

מייסד ויו"ר "מובילאיי", פרופ' אמנון שעשוע // מתוך סרטון התדמית של החברה

צריך להתרגל

בזמן שהחברה מפתחת וכבר מנסה בהצלחה את מודל הנהיגה האוטונומית, היא כבר מוכרת את מוצר הדגל שלה כיום, מונע התאונות - ה"מובילאיי 560". יש כבר עדויות רבות מאוד לכך שהמובילאיי הציל חיים.

מנהל המכירות של החברה בישראל, צחי ישראל, מסביר: "מחקרים מצביעים על הבעיה שיש לנו בכביש: פעם היינו צריכים להשקיע הרבה כדי לנהוג, הכלי היה מסורבל והיינו צריכים לתפעל אותו בהשקעה מירבית. היום, בזכות ההתקדמות הטכנולוגית, יש לנו יד וחצי פנויות לעשות מה שאנחנו רוצים. וברוך השם יש מה לעשות: טלפון, שלטי חוצות, קפה, סיגריה, איפור, גילוח, ובכל יום אני אוסף עוד דוגמה מפתיעה מהכביש.

"כמות הסחות הדעת שלנו כנהגים עלתה, אך לא עשו עם זה כלום. נוצר מצב שבו לפעמים נהג מגיע הביתה, אבל הוא לא זוכר את הדרך באמת, כי היה מרוכז באלף ואחד דברים".

כאן מובילאיי נכנסת לתמונה. "המערכת נותנת פתרון טכנולוגי לכל אותן הסחות דעת ומשמשת סוג של בייביסיטר עבור הנהג: סטייה מנתיב משום שהנהג נרדם או סתם בהה, רכב שבלם לפניך והעיניים שלך לא היו בדיוק על הכביש, שמירת מרחק וזיהוי מיידי של הולכי רגל - על כל אלו המערכת מתריעה בזמן אמת", מסביר ישראל.

לקחתי את המכשיר הזה לנסיעת מבחן, ועל אף הציניות הישראלית בכל הנוגע למוצרים שמנסים למכור לי, גיליתי להפתעתי כי לא צריך כאן איש מכירות משופשף כדי לשכנע שהדברים אכן עובדים. הדבר המעניין הוא שלמרות מסע הפרסום של החברה בישראל, ולמרות שיש קרוב לארבעה מיליון מערכות המוטמעות ברכבים ב־48 מדינות בעולם, רבים בישראל כלל לא יודעים שקיימת מערכת כזו. אח גדול עבורנו הנהגים, אם תרצו.

כיום הרוב המכריע של המשתמשים במערכת הם נהגים שרכשו או קיבלו את המוצר בזמן שקנו מכונית חדשה; הורים לילדים שרק קיבלו רישיון נהיגה ומודעים יותר לכך שצריך לחנך את הדור הצעיר לזהירות בדרכים; ונהגים שתאונת דרכים שאירעה להם, לא עלינו, גרמה להם להבין את חשיבות הצורך במערכת.

ישראל ממהר להסביר: "המוצר שלנו הוא לא מוצר סקסי, זה ברור. בסופו של דבר, אם נציג סוכנות רכב יבקש ממך לבחור מתנה כשאת רוכשת רכב חדש - חבילת מולטימדיה או מערכת בטיחות בדרכים - הרוב יבחרו במולטימדיה, כי זה מגניב יותר. לעומת זאת, אם אתקין לך את שני הדברים ברכב, לא בטוח שתרצי למהר ולפרק את חבילת הבטיחות, כי היא יכולה להציל לך את החיים".

לגבי כדאיות המערכת הוא מוסיף: "אנחנו חברה שעושה חינוך שוק. לדוגמה, לפני עשר שנים הרכב היה מצפצף אם לא היו חוגרים חגורה. אז התחילו לייצר רכבים שבהם אם לא חגרת, היתה התרעה מעצבנת. זה חינך את האנשים לחגור חגורה, והיום כולם חגורים. אותו דבר עם המערכת שלנו, מתרגלים אליה והיא מחנכת את הנהגים.

"זה עוף זר, אני מסכים. בשבוע הראשון הישראלי בודק שזה עובד, בשבוע השני קצת קשה לו כי הוא לא רגיל לאותת תמיד או לשמור מרחק נכון, ואז המערכת מתריעה. בשבוע השלישי קורה דבר מעניין: המערכת ממש עוזרת לו להבחין שסטה מנתיב בלי לשים לב או לא אותת כי נגע בטלפון, ואז הוא מבין שהמערכת היא הביטוח ברכב והוא נהיה החבר הכי טוב שלה".

מחשב מסלול

אוקיי, אז המכשיר המדובר עומד בציפיות, אבל הסיפור שבשבילו הגענו למשרדי מובילאיי בירושלים הוא הנהיגה האוטונומית. באנו כדי להבין מתי נוכל להיכנס לרכב, להגיד לו "קח אותי לעבודה" או ל"אולמי בונבון בעפולה", והוא רק יזכיר לי לשים חגורה לפני שנצא לדרך. בזמן שהרכב ינווט ליעד, אני אוכל להחליף בגדים, להתאפר ולראות את הפרק החדש של "משחקי הכס".

הבעיה היא שראשי החברה לא רצו לדבר איתנו על הנהיגה האוטונומית, אז לא לחצנו ואספנו את החומר לבד.

עכשיו, נחשוב לרגע על הטכנולוגיות הנדרשות: בשביל למצוא כתובת יש לנו הרי ג'י־פי־אס בכל סלולרי, ואפליקציית הווייז כבר הוכיחה שאפשר לסמוך על חוכמת ההמונים כדי לדעת היכן יש פקקים וגם למצוא נתיבים חלופיים. לתרגם קול לטקסט - וכך להוראות למחשב - גם זה כבר קיים. לקרוא תמרורים - זו אותה טכנולוגיה שיש בקוראי מספרי המכוניות בכביש 6. מה נשאר? לחבר את כל אלה להוראות למכונית - למנוע, לגיר, להגה, כשאפילו זה כבר קיים חלקית (בכמה דגמי מכוניות יש למשל מערכת שמכניסה בעצמה את המכונית לחניה).

מכאן, שמה שנשאר - וזוהי פריצת הדרך הגדולה של מובילאיי - הוא לשדך בין שלל הטכנולוגיות הקיימות ולהפוך אותן לטכנולוגיה חדשה. להפוך את השלם לגדול יותר מסך כל חלקיו.

אבל הנה מגיעה הבעיה: יש כבר מערכת כזו בעולם. לפני כשלושה חודשים הציגה גוגל מכונית שפיתחה, אשר מאפשרת נהיגה אוטונומית כפי שפינטזנו: נכנסים למכונית, אומרים לה לאן רוצים להגיע - והיא כבר עושה את כל השאר. מה הבעיה? זו מכונית שבה שני מקומות בלבד, אשר מזכירה בגודלה את ה"סמארט" הזערורית. והבעיה השנייה היא המחיר: כ־150 אלף דולר עולה התענוג.

במובילאיי הלכו על גישה שונה לגמרי: מדובר במערכת שאפשר לשתול בכל מכונית הקיימת בשוק, ומחירה עומד כיום על 2,000 דולר בלבד. ההנחה היא שבייצור המוני המחיר עוד יירד. במאמר מוסגר נאמר כי זו אותה תפיסה של המכשיר של מובילאיי המונע תאונות: אפשר להתקין אותו בכל כלי רכב בשוק.

כרגע נוסעות בכבישי הארץ כמה מכוניות שבהן מותקנת מערכת של נהיגה אוטונומית. באחד המקרים, סיפר לנו מקורב לחברה, נסעה מכונית כזו בכביש 1 וניידת משטרה נצמדה אליה והורידה אותה מהכביש. היה זה אחרי שנהג משאית, עם תחושה של חובה אזרחית, דיווח למשטרה כי ממקום מושבו הגבוה הוא רואה "מכונית שנוסעת בלי שהנהג מעורב במתרחש בה". אפשר להבין את נהג המשאית, הרי זו תמונה לא שגרתית שקשה להבין ולקבל.

הדבר הבא

נחזור למכוניות הנוסעות לבד: כרגע הנסיעות מתבצעות רק בכבישים בין־עירוניים. הסיבה: המידע הנדרש לעיבוד בדרך עירונית רב מאוד והמערכת מעודכנת לגביו במידה חלקית בלבד. כך שכרגע, כאשר המכונית נכנסת לתוך העיר, המערכת מעבירה את הפיקוד לנהג. אם הנהג לא לוקח את הפיקוד, המכונית מחפשת מקום חניה (מותר), ומחנה את עצמה.

עד שהנהיגה האוטונומית תהפוך לחלק מקובל בכבישי הארץ, נתמקד שוב במערכת למניעת תאונות. אפשר להתקין אותה בכל כלי רכב ששנת הייצור שלו היא 1999 או יותר, מחירה אינו נמוך (עד 4,000 שקלים; 2,500 שקלים במבצעים) אך יש שאומרים שלבריאות ולחיים אין מחיר. השנה כמה חברות כבר החלו למכור את המכוניות שלהן עם המערכת של מובילאיי "בילט אין".

לפני יותר מחודש החברה הונפקה בוול־סטריט, ולמרות שהרווח הנקי בשנה הקודמת עמד על פחות מ־20 מיליון דולר, היא שווה לאחר ההנפקה כ־10 מיליארד דולר - אפשר להניח שהפער העצום הזה משקף את האמון שניתן ברכב הנהיגה האוטונומית של מובילאיי, שיהיה "הדבר הבא".

באחד הכנסים שבו הוצג רכב העתיד, אמר פרופ' אמנון שעשוע, יו"ר ומנכ"ל מובילאיי: "לי יש רכב כזה וכבר די הרבה זמן אני נוסע ללא ידיים. בתוך זמן קצר גם אתם תוכלו". אמירה קצרה זו מעידה כי סביר להניח שמשקיעים בחברה חשבו לא רק על המכשיר הנוכחי שלה, שמונע תאונות, אלא גם על העתיד - היכולת להציע אפשרות שכל מכונית בשוק תוכל לנהוג בעצמה.

יכול להיות שסרטי המדע הבדיוני עומדים להתגשם מוקדם מהצפוי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר