שני יהודים התיישבו ביום ראשון לקבץ נדבות על מדרגות כנסיית סנט פטריק בשדרה החמישית בניו יורק. האחד עטה על צווארו שרשרת עם צלב גדול והשני שרשרת עם מגן דוד גדול. המתפללים ראו את הקבצן עם המגן דוד, התעצבנו והכפילו את הנדבה לקבצן עם הצלב. הכומר שראה את הקיפוח, ניגש אל הקבצן עם המגן דוד ולחש באוזנו שגם לו כדאי לשים צלב. כשהכומר הלך אמר הקבצן לרעהו: "הם שוב מלמדים אותנו לקבץ נדבות."
רויטרס
את הפלשתינים לא צריך ללמד לקבץ נדבות. מאז הקמת מדינת ישראל, "הנכבה" - בטרמינולוגיה שלהם - תעשיית הכזבים הפלשתינית, הצליחה לגייס מאות מיליארדי דולרים. בציניות מהולה בזדון נפשע, ניצלה ההנהגה הפלשתינית את החמלה הנוצרית ואת תיאוריית ההתקרבנות, וגרמה לרבים לאבד את הבהירות המוסרית ובעיקר את היכולת להבדיל בין טובים לרעים, בין אמת לשקר ובין צודק ומעוול. אילו כספי התרומות היו מגיעים ליעדם ומשמשים להיטיב עם הפלשתינים, אפשר היה לפתור מזמן את בעיית "הפליטים" וליצור מתווה לשלום אמיתי בין הישראלים לפלשתינים.
העדיפו למסד את בעיית הפליטים, במקום לפתור אותה
מדינות המערב, שלאורך שנים פרנסו את אונר"א וארגוני סיוע, כמו גם את הרשות הפלשתינית, שיחקו לידי הנהגה כושלת שבמקום לפתור את בעיית הפליטים העדיפה למסד אותה.
המדינות שהשתתפו בימים אלה בוועידת קהיר חזרו על החטא הקדמון. הן מעדיפות לנקות את המצפון, להקל על לחץ גיאופוליטי ולהזרים יותר מחמישה מיליארדי דולרים לפיר המוביל אל מנהרת אלימות. המדינות התורמות, בהתנהלותן, מגלות אי אכפתיות רשלנית ביחס למה שיעשה ביתרת הכספים, לאחר שההנהגה הפלשתינית תגזור את הקופון השמן שלה.
אין ספק שהמיליארדים יופנו לחידוש התשתית שתוביל למערכה הצבאית הבאה. ישראל, בלית ברירה, תיאלץ שוב להתמודד מול האיום העזתי, עוד פלשתינים וישראלים ייהרגו, מוסדות ובתים ייהרסו ושוב תתכנס ועידה חדשה למען חסרי הבית בעזה שבחרו בחמאס. כדי למנוע את הבזבוז ולהותיר תקווה, המדינות התורמות חייבות לדרוש שפירוז הרצועה יהיה תנאי עיקרי ובלתי מתפשר להעברת הכסף.
אזרחי ישראל רוצים שלום
ישראל איננה מאיימת על הרשות או על שלטון החמאס בעזה. אזרחי ישראל רוצים לחיות בשלום עם שכניהם על מנת שניתן יהיה להפנות את תקציבי הביטחון האדירים לרווחת האזרחים. ראשי המדינה הציעו הצעות מרחיקות לכת על מנת לקדם את השלום אולם בשם זכות השיבה וחוסר הנכונות להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, היד המושטת לשלום נדחתה שוב ושוב. המדינות התורמות, במקום לקדם את השלום, הרי שבהזרמת הכסף לשיקום האלימות החמאסית רק מרחיקות את התקווה להידברות אמיתית.
בסיבוב הבא ישראל לא תוכל להמתין עם הטיפול באיום הנשקף משיקום יכולת התקיפה החמאסית. התוצאה תהיה שהמדינות התורמות יגלו שהכסף שהן נתנו במבצע הקש בדלת יוביל להקש בגג. ממדינות המערב אפשר לצפות להתייחסות רצינית למתרחש באזור הסוער שלנו. הנשיא אובאמה הודה בראיון שהעולם יוצא משליטה, במקום להתמודד הוא מעביר את האחריות לאלוהים, בשלב מוקדם מדי של האירועים.
